כל כך מיציתי את הקיץ הזה, שאפילו לים אני כבר לא הולכת. אם אני לא מזיעה על האופניים שלי בחוץ, אז אני קופאת במזגנים של משרדי המערכת. עזר להתמודדות: מחשבות על הסתיו. ואפילו יותר טוב, מחשבות על קולקציות הסתיו. השקה פה, תצוגה שם - ואווירה קרירה ונטולת לחות מתחילה להעניק לי תקווה שהסוף מתקרב. אז הנה כמה רישומים של פריטי העונה הקרובה, שמקררים לי בינתיים את הבטן. ושיהיה לכולנו סוף קיץ (יאללה, תבין ת'רמז) נעים!
הסריג
הידלקות מסוכנת במיוחד נרשמה בחנות דה בראנץ' - שם התאהבתי בסריג האוברסייז המדהים של Vadum, שעולה רק 2,500 שקל. בקטנה. מכיוון שאני גמדה (אהלן, 1.
איזה כיף שג'וסי קוטור החליטו להירגע עם לוק הבימבו האמריקאית שלובשת טוטאל לוק של אימונית מכוסה בנצנצים, ולהתחיל לייצר דגמים מהממים לשאר נשות העולם. למרות שפקטורי 54 מציעים מבחר רחב של מותגי על הכוללים את מארק ג'ייקובס האגדי ורוברטו קוואלי אהובי, עיניי נמשכו דווקא אל הדגמים של ג'וסי. טוב שיש הפתעות בחיים.
תצוגת האופנה של קסטרו אומנם התקיימה לפני קצת יותר משבוע, אבל עדיף להציג את התרשמותי המאוירת היישר מהשורה הראשונה (או בעצם, השנייה - אבל מי סופר) מאוחר מאשר לעולם לא. כמו תמיד, התמונה הסופית של התצוגה היא זו שמרשימה אותי במיוחד. אסופת הסטייל והיופי המופתית והמסודרת, שמוצגת במפגן כוח של אסתטיקה דרמטית, שובה את לבי הרגיש בכל פעם מחדש. לצערי, האיור שראיתי בראשי לא התקיים במציאות, מכיוון שהדוגמניות הפנו את גבן לקהל בתמונת הסיום - מה שעורר בי תסכול קל בעודי אוחזת במצלמה ומחכה לפריים המיוחל. מצד שני, אולי הכול לטובה, שכן התמונה שצילמתי את גל גדות ויונתן ווגמן סיפקה לי השראה לאיור הנוכחי.
תצוגת אופנת הלנז'רי של קסטרו היא דרך לא רעה לפתוח את הבוקר. דרך לא רעה לפתוח את חגיגות יום ההולדת ה-30 שלי. אחרי הכול, לראות דברים יפים זו אחת ההנאות הגדולות שלי. וכמו בכל תצוגת אופנה שאני פוקדת, תמונת הסיום מותירה בי הכי הרבה רושם. אז אני מתרשמת, ורושמת.
מזה זמן מה שאני מהרהרת בהדפסת יצירותייי והצעתן למכירה במקום ראוי. אבל איפה יש מקומות כאלה? כמה לגבות? איפה מדפיסים? איפה ממסגרים? איפה לעזאזל מתחילים? נהיה לי כאב ראש.
כמה נהדר, אם כך, שגיליתי את "סוסייטי 6" - חנות גלריה וירטואלית שמזמינה אמנים צעירים לשלוח את עבודותיהם, ולמכור אותן דרך האתר בכמה פורמטים שונים לבחירה: פוסטר מנייר, תמונת קנבס, חולצה, סווטשירט, מדבקה ללפטופ ואפילו כיסויים לסמארטפונים. כך שכל שנותר לי לעשות זה להעלות קבצים של עבודותיי, והם כבר מטפלים בשאר. להיט.
אז איך זה עובד?
הכי פשוט בעולם.
בדרך כלל אני לא סאקרית של גאדג'טים וצעצועים טכנולוגיים, אני חיה לי בתוך בועה עם מה שכבר יש לי ועובד טוב בשבילי. לא רצתי אחרי כל אייפון ואייפד טאבלט שיצא לשוק, ואפילו האיורים שלי (למעט אלה שצויירו בעיפרון על נייר) נעשו בטכנולוגיה ישנה יחסית. המשטח וואקום (זה שמציירים עליו בעזרת עט במקום עכבר) היה די והותר בשבילי. כבר התרגלתי לניסיונות התיאום שבין היד המציירת במקום אחד והעין המסתכלת במקום אחר. נכון, זה הצריך קורדינציה ואימון ולא תמיד היה קל, אך בסופו של דבר זה הסתדר, והחיים נראו טוב.
אבל לפני בערך חודשיים, כשישבתי בסטריטס עם חברים, גילה לפתע חבר של חבר שאני מאיירת אופנה.
במקום לעשות עוד הפקת צילומים מסחרית לגיליון שיק או שוק המפורסם, החליטו בפנאי פלוס לנסות השנה משהו טיפה שונה. לצורך העניין, הגתה איריס אברמוביץ', עורכת בעיתון, את הרעיון לעשות הפקה מאוירת. מפה לשם, הם פנו אליי והשאר היסטוריה. יש לציין לשבח חברות/מגזינים שמוכנים לקחת את הסיכון וללכת על פרויקטים שהם לא קונבנציונליים כמו, למשל, הפקה מאוירת. אני מברכת על כך (כמובן) ומקווה שבעתיד יהיו עוד פרויקטים כיפיים כאלה.
נ.ב אני ממש אוהבת סגירות מעגלים.
למי שפספס, כבר זמן מה שיש לי פינה קבועה בנושא איורי אופנה בתוכנית פאשן נט עם שי-לי שינדלר בערוץ האופנה הישראלי בטלוויזיה (אפיק 29). הייתי צריכה כבר לספר לכם על זה קודם אבל כזאת אני, צנועה - או סתם שכחנית. בכל אופן, מדי שבוע אני מציגה את מיטב מאיירי האופנה הפועלים כיום בעולם - מציגה את עבודותיהם, דנה בפועלם ומראה איך איורי אופנה תפסו תאוצה מוגברת בשנים האחרונות, בעיקר דרך הרשת. מזמינה אתכם לצפות בתוכניות, בטלוויזיה או כאן. ועד אז, קבלו את עיקרי הדברים בכתב.
שי-לי כזאת נהדרת. הילדה הזו כישרונית ברמות.
