כיצד אגרום לאנשים לאהוב אותי?

זאת שאלה שנשאלת כל הזמן. כולנו מנסים להיות חברותיים וחביבים, מציגים לעולם את הצדדים החיוביים שבאישיותנו הכובשת. אנחנו רוצים שאנשים ישׂושׂו לעשות את מבוקשנו, יצחקו מהבדיחות שלנו, יאמינו לסיפורים שלנו ויסלחו לנו כשאנחנו מפקששים. האם צריך קסם אישי? איי.קיו רגשי גבוה? כריזמה מולדת? ייתכן, אבל לי יש כלי סודי שיועיל גם למקרים הקשים ביותר של חוסר כישורים חברתיים:

פאי קרמל ושוקולד.

מייגע הרבה פחות וטעים הרבה יותר מספרי עזרה עצמית.

לא לא, זה בסדר. אתם לא חייבים להודות לי. פשוט כזאת אני. בחורה טובת לב ואוהבת אדם שמוכנה לחשוף את סודות הקסם האישי שלה לטובת קוראיה הנאמנים. That's what makes me so nice.

>>> מאות מתכונים של עוגות, קינוחים ומאפים מחכים לכם בקונדיטוריה של Xnet - לחצו כאן

הסוד, אם כן, פשוט למדי: בצק פריך עם מילוי קרמל עשיר ונגיס, וקצת שוקולד למעלה. הביאו את הפאי למפגש החברתי הבא שלכם וצפו פגיעה - הזמנות לארוחות ולאירועים, וגם כמה הצעות נישואים.

יש במתכון הזה יחס מפתה בין רמת ההשקעה (לא גבוהה) לבין הטעם והרושם של התוצר הסופי (גבוה מאוד). בסך הכל מרכיבים ואופים את הקלתית (אפשר להכין את הבצק במעבד מזון), מכינים קרמל פשוט, יוצקים אותו לקלתית ומצפים בקצת שוקולד קצוץ.

הבעיה היחידה עם המתכון היא שרצוי להכין אותו עם מדחום סוכר - כלי שאינו נמצא בכל בית. אם אתם חובבי אפייה, כדאי לכם לשקול רכישה של מדחום כזה: אפשר להשתמש בו להכנת דברי מתיקה רבים – למשל, מרשמלו ביתי, נוגט, מרציפן וסוכריות. אפשר לרכוש מדחום סוכר בחנויות מתמחות תמורת כמה עשרות שקלים, ואפשר גם להזמין באינטרנט.

אם אין לכם מדחום סוכר, תוכלו להשתמש בשיטת הבדיקה הידנית, שבה מעבירים טיפת קרמל לכוס מי קרח ובודקים את צמיגותה (הסבר מפורט - בגוף המתכון). אני מרגישה שהשיטה הזאת לא מספיק מדויקת, ועלולה להסתיים בקרמל קשה מדי. אבל אם אתם מכירים את השיטה ומרגישים אתה בנוח, אני לא אעצור בעדכם.

אז יאללה, בואו נתחיל לרכוש לעצמנו מעריצים! ואל תיבהלו מההוראות הארוכות. לא מדובר בהכנה מסובכת - אני רק מסבירה בפירוט את כל השלבים למי שאף פעם לא התנסה בהכנת קרמל ו/או בצק פריך, כולל אופציות עם או בלי מעבד מזון.

השראה: המתכון הזה לסוכריות קרמל והמתכון הזה לבצק פריך

עלות: כ-16 שקל

כמות: פאי בקוטר 22-24 ס"מ, כ-12 מנות

מרכיבים

לקלתית
  • 1/4 1 כוסות (175 גרם) קמח
  • 1/2 כפית מלח
  • 1 כף אבקת סוכר
  • 110 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות
  • 2 כפות מים קרים (או יותר, לפי הצורך)

לקרמל
  • 3/4 כוס שמנת מתוקה
  • 1/2 כוס (100 גרם) סוכר לבן
  • 1/2 כוס (120 גרם) סוכר חום
  • 1/2 כפית מלח

לציפוי
  • 50 גרם שוקולד מריר, קצוץ

אופן ההכנה

הקלתית
  1. במעבד מזון: שמים את הקמח, המלח ואבקת הסוכר במעבד מזון ומערבלים קצת, כדי לערבב. מוסיפים את החמאה וטוחנים בכמה פולסים, רק עד שהתערובת פירורית. מטפטפים פנימה את המים ומעבדים בכמה פולסים, רק עד שהבצק מתגבש. אפשר להוסיף עוד כף או שתיים של מים אם צריך. ללא מעבד מזון: מערבבים את המרכיבים היבשים בקערה. מוסיפים את קוביות החמאה ומועכים עם מזלג, עד שמתקבלת תערובת פירורית. מוסיפים את המים ומערבבים בעדינות, רק עד שהבצק מתגבש.
  2. מניחים את הבצק על יריעה של פלסטיק נצמד. מעצבים לצורת דיסק, עוטפים בפלסטיק הנצמד ומצננים במקרר כשעה.
  3. לאחר הצינון מרדדים את הבצק לעיגול בעובי של כ-1/2 ס"מ, ומרפדים בו תבנית פאי בקוטר 22 או 24 ס"מ. אם אתם עצלנים אפשר גם להעביר את גוש הבצק ישירות לתבנית ולמעוך אותו לשכבה פחות או יותר אחידה בעזרת האצבעות. אני לא אגלה.
  4. מעבירים את התבנית עם הבצק לקירור של כ-10 דקות במקפיא.
  5. דוקרים את הבצק כמה פעמים במזלג, מרפדים את המרכז בעיגול של נייר אלומיניום ושופכים לתוך הקלתית כמה חופנים של גרגירי חומוס או שעועית יבשים (אלה ימנעו מהקלתית להתנפח).
  6. אופים בחום בינוני-גבוה, 200 מעלות, במשך 15-10 דקות - עד שהקלתית מתחילה להזהיב ולהפיץ ריח נעים.
  7. מוציאים את הקלתית מהתנור ומסלקים את נייר האלומיניום והקטניות היבשות.

הקרמל

  1. שמים את כל מרכיבי הקרמל בסיר קטן-בינוני (סיר שיכול להכיל 6-4 כוסות נוזל. אנחנו רוצים שיהיה לקרמל מקום לתפוס נפח ולבעבע, אבל שלא ישתרע בשכבה דקה מדי בתחתית הסיר). מחממים על אש בינונית, תוך ערבוב בכף עץ, עד שכל הסוכר מתמוסס. אנחנו רוצים שהכל יהיה מעורבב לפני שהתערובת תתחיל לרתוח, כי אחרי הרתיחה אנחנו לא מערבבים ולא נוגעים.
  2. כשהתערובת רותחת מנמיכים את האש לבינונית-נמוכה, מכסים את הסיר, ונותנים לו לבעבע במשך דקה-שתיים. השלב הזה נועד להמיס את הקריסטלים של הסוכר שנדבקו לצדי הסיר בזמן הערבוב. יש מחלוקת האם השלב הזה באמת עוזר במשהו, אז אני עושה את זה בבחינת לא יועיל לא יזיק.
  3. אם יש לכם מדחום: מסירים את המכסה, ומכניסים לסיר את מדחום הסוכר. אנחנו רוצים שקצה המדחום יהיה בתוך הנוזל, אבל שלא ייגע בקרקעית הסיר, שם חם יותר. ממשיכים לבשל את הקרמל עד שהוא מגיע לחום של 118 מעלות צלזיוס (245 פרנהייט, "שלב הכדור הרך" בטרמינולוגיית הממתקים). מורידים את הסיר מהאש ויוצקים מיד את הקרמל לתוך הקלתית האפויה. היזהרו שלא לגעת בסיר או בקרמל - הם יותר מרותחים. אם אין לכם מדחום: מסירים את המכסה, ומבשלים את הקרמל עד שמתחילות להופיע על פניו בועות בינוניות. בשלב זה מוציאים מהסיר כמות קטנה של קרמל באמצעות כף נקייה ויוצקים אותה לתוך קערית עם מי קרח. ממתינים כמה שניות ובודקים עם קצות האצבעות את הקרמל שבקערית – אם אפשר ליצור ממנו כדור רך שמאבד אחרי רגע את צורתו, אז הקרמל מוכן. אם הכדור מצליח לשמור על צורתו - או גרוע מכך, אם הקרמל מתקשה - סימן שהוא בושל יתר על המידה ויש להתחיל מהתחלה, כי לאחר הצינון הוא יהיה קשה מדי.

סרטון המדגים איך בודקים אם סירופ הגיע לשלב הכדור הרך – באותה שיטה בודקים גם את הקרמל

4. מפזרים מעל הקרמל החם שבקלתית את השוקולד הקצוץ, ומניחים לפאי להתקרר ולהתייצב במשך כמה שעות.

שדרוג

  • האיש שלי שידרג לאחרונה את הפאי כשהכין אותו על בסיס עוגיית שוקולד צ'יפס במקום בצק פריך. אומרים שהיה טעים. אני לא יודעת כי הוא חוסל תוך 5 דקות על השעון.