אז קראתם בזעם את הכתבות על מחירו של חטיף "פסק זמן", נשבעתם שלעולם לא תקנו יותר מוצר של עלית או של שטראוס וגם שיתפתם עם כל החברים בפייסבוק. אבל מה עכשיו?
למחרת אתם נכנסים לסופר, זועמים אבל אופטימיים, סמוכים ובטוחים שאף מוצר של קבוצת שטראוס לא יעבור את מפתן העגלה שלכם. ואז אתם מסתכלים על רשימת הקניות: מילקי וניל ומוקצ'ינו, שמיניית אקטימל, רביעיית גמדים בטעם תות, חומוס אחלה 500 גרם, שוקו יטבתה, 2 גבינת סקי 5%, גבינת סימפוניה שום-שמיר, שוקולד פרה, תפוצ'יפס ודוריטוס לטיול השנתי של הילד... הממ...
ולהזכירכם, עוד שבועיים פורים. אתם מתכוונים להמשיך את החרם גם אז ולתת משלוחי מנות חפים מממתקי עלית - מכיף כיף עד מיני מקופלת? או שאתם הולכים להגיד שזה רק חד פעמי, שאין לכם באמת אפשרות אחרת, ולהעמיס ערימה של חפיסות שוקולד פרה כשאף אחד לא מסתכל?
על כל שיתוף בפייסבוק שקשור לחרם האחרון, אני רואה סטטוס שאומר "הצרכן הישראלי טיפש ופראייר, והוא בחיים לא יצליח לעשות חרם". אני לא חושבת שהצרכן הישראלי הוא טיפש ופראייר. אני פשוט חושבת שהוא לא מתורגל בהחרמת חברות ענק, שיש להן שליטה כל כך רחבה בשוק האוכל.
לו היינו מחליטים מחר להחרים פסיפלורות (כי הן פרי אקזוטי ומתנשא שפוגע בערכי הלכידות של החברה הישראלית, או משהו), נראה לי שהצרכן הישראלי היה עומד בכך בכבוד. להחרים מוצר אחד זה קל. לעומת זאת, החרמה של חברת ענק, שמייצרת המוני מוצרים שכולנו צורכים באופן יומיומי, זה סיפור אחר לגמרי. זה לא בלתי אפשרי, אבל זה דורש הרבה יותר מהצרכן - שצריך לתכנן מראש, להתגמש ולוותר על מוצרים שהוא רגיל אליהם.
אם אתם צרכנים שמסתפקים בקצת זעם בפייסבוק ובשיחות סלון מיואשות, אתם מוזמנים להמשיך בשלכם, לקנות מדי פעם סניקרס במקום פסק זמן ולסמן "וי". אבל אם אתם באמת רוצים להחרים חברת ענק, בין אם מדובר בשטראוס, בתנובה, באסם או בכל חברה אחרת, הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לשרוד את המחאה בלי שהמשפחה שלכם תחרים אתכם:
עיון מדוקדק בתמונה שראיתם בפייסבוק, כדי לגלות מאיזה מוצרים צריך להימנע, זו התחלה טובה. אבל אם אתם באמת מחויבים לחרם טוטאלי בקרו באתר האינטרנט של החברה, שם תוכלו למצוא רשימה של כל המותגים שלה וכן של החברות שבשליטתה - כולל תמונות. זה יהיה קצת מגוחך אם תחליטו, למשל, שאתם מחרימים מילקי ותקנו דני במקום.
עברו על רשימת הקניות לפני שאתם מגיעים לחנות, ואתרו בה את כל המוצרים ששייכים לחברה שאתם מחרימים. אם 30% מרשימת הקניות שלכם נמצאים כעת בחרם, בזמן הקניה לא באמת תזכרו מה לעזאזל מותר לכם לקנות כשאנשים נדחפים מכל כיוון והילד בוכה בעגלה כי אתם לא קונים את היוגורט שהוא אוהב.
זכרו שאין כמעט מוצרים ללא מתחרים בשוק. בכל סופרמרקט יש מוצרים של המון חברות קטנות יותר, שיעזרו לכם לשרוד את החרם בלי לוותר על האוכל שאתם אוהבים.
הנה כמה דוגמאות:
- כרמית: מייצרת שוקולד, ופלים, עוגיות, סוכריות ועוד.
- מעדני מיקי: מייצרת חומוס, טחינה, מגוון סלטים ומוצרי דגים (מעושנים, כבושים וקפואים).
- ויש כמובן גם את המותגים הפרטיים של רשתות השיווק.
לרוב תמצאו את המוצרים הדומים באותו אזור בסופר - אם כי פעמים רבות צריך קצת להתאמץ כדי למצוא אותם: לרוב מוקצה להם מקום רק במדפים התחתונים או העליונים, שפחות בולטים לעין. אבל החיפוש שווה: סביר שתמצאו לפחות עוד חברה אחת שמייצרת את הפסטה שאתם מחפשים, ויש סיכוי טוב שגם המחיר יהיה נמוך מזה של החברה הגדולה.
אנשים נקשרים למותגים ולטעמים שהם רגילים אליהם, ובמיוחד ילדים. אתם לא יכולים לצפות לכך שהם לא ישימו לב כי זנחתם את הביסלי והתחלתם לקנות חטיף דומה של חברה אחרת. מתכוונים להפסיק לילד את אספקת הגמדים ללא התראה מראש ועד להודעה חדשה? גם עפרה שטראוס תשמע את הצרחות.
אם אתם רציניים לגבי החרמת החברה ומתכוונים להתמיד בכך, דברו עם בני המשפחה. ספרו להם שזה חשוב לכם, ובקשו מהם עזרה במציאת תחליפים שיספקו את כולם עד יעבור זעם. מי יודע, אולי תמצאו את עצמכם קונים פחות מוצרים מעובדים באופן כללי.
ניסיתם תחליפים וזה פשוט לא אותו הטעם? יש מוצר שאתם באמת לא מצליחים להסתדר בלעדיו? זה לא סוף העולם. המשיכו להימנע ממה שאתם יכולים, ואל תזרקו את כל הרעיון לפח רק בגלל שאתם לא מצליחים לעמוד בו ב-100%. גם אם אתם רק מצמצמים את קניית המוצרים מהחברה, במקום להימנע מהם לחלוטין - יש לזה ערך.
חרם שמח!
