מצווה גוררת מצווה, כך אומרים. לכן, לאחר שבת של הכנסת אורחים זכינו, עוד במוצאי השבת, לאלפי אורחות לא קרואות, שסעדו את לבן בערימת הצלחות המלוכלכות ליד הכיור.

אכן, הגיע הקיץ - ואתו הנמלים. תענוג.

אני שטפתי את יתר הכלים בנונשלנטיות מעושה ("נשאיר את הצלחות שהן מטיילות עליהן בתור פיתיון!") בזמן שהבחור בלש אחריהן כדי למצוא מאין באו ומאין עתידות חברותיהן לצאת לכשישמעו על הגילוי הקולינרי המסעיר. צריך להודות על האמת, לפחות יש להן טעם טוב באוכל.

לבסוף פינינו את האזור וריססנו את אם אמו. אחלה ערב בחרו לעצמן הנמלים. אנחנו צריכים להסתגר בחדר מפני ריח הריסוס, ואפילו לא יכולים לפתוח את החלון מפני ריחות המדורה. עשן מבחוץ, רעל תעשייתי מבפנים. מנוולות.

קטע מצחיק הספריי נמלים הזה. זה פחות או יותר גז עצבים (מעניין אם יש לנמלים מסכות אב"כ קטנות. התמונה הזו שיעשעה אותי, אז ציירתי עכשיו נמלה במסכת אב"כ. היא אפילו קצת חמודה. אבל עלי להשתלט על עצמי. אסור להתחיל לסמפט את האויב. בכל זאת, הרעל התעשייתי הזה נמכר בסופר, ליד מוצרי מאכל. שני מטר ממני קונים מתלבטים אם הם רוצים גבינת 9% או 5%, ואני מתלבטת אם אני רוצה ספריי שמצריך לבישת ביגוד מגן בעת השימוש, או סתם אחד שמצריך את הרחקתם של בני בית וחיות מחמד מהאזור ל-48 שעות.

(איור: בישול בזול)
(איור: בישול בזול)

אל תראו זאת כקבילה נגד השימוש באמל"ח לא קונבנציונלי במאבק נגד מזיקים, חס וחלילה. רק כוח מבינים אלה. מניסיון: כשהגיע הגל הראשון שצבא על גדרות המזווה שלנו, החלטנו לקרוא קצת באינטרנט על שיטות טבעיות להרחקת נמלים. כך, כשפנינו לשלום, תוך רצון ליישב בצורה לא אלימה את הסכסוך הטריטוריאלי, פיזרנו רוזמרין, חומץ וקינמון באזורים הנגועים. הלכנו לישון שמחים וטובי לב, מפזמים שירי שלום, וסמוכים ובטוחים שבבוקר למחרת האורחים יתפנו מרצון. חרף התחזיות האופטימיות של הגולשים באינטרנט שראו ישועות, מתברר שהמזווה שלנו אינו שוודיה. הנמלים, לא רק שלא נעלמו, אלא שהזמינו חברות לכרסם איתן בצוותא את כוח ההרתעה שלנו, שתיפקד יותר כמחוות פיוס חד-צדדית מאוד (מסקנה: אל תתנו להם רוזמרין!)

ביום למחרת קנינו תרסיס רעל מסוג זה או אחר, ומאז הן לא מטרידות יותר מדי. הן עדיין קופצות לבקר מדי פעם כשחם בחוץ, אבל לפחות אני לא פוחדת לפתוח את הארונות מחשש לגלות עוד פלישה.

לחתוך עשרות שקלים ממחיר העוגה

למה אני מספרת לכם את זה (מלבד הרצון לקבל מעט סימפטיה)? כי לפעמים יש ימים שאי אפשר לבשל בהם. בין אם זה מחוסר זמן, חוסר גז או חשמל - או חוסר יכולת לנשום את האוויר במטבח. המתכון של היום הוא ללא בישול (הרכבתי אותו ב-2 דקות בין השטיפה לריסוס), אבל הוא עדיין מאוד מגניב, וגם עשוי לחסוך לכם הרבה כסף בתקופה הקרובה.

גבינת שמנת 30% / גבינת נפוליאון / קרים צ'יז מכירים? גבינת נפוליאון עולה בדרך כלל כ-12 שקל ליחידה, קרים צ'יז של חברת פילדלפיה האמריקאית תעלה אף יותר. לשמחתי, לאחרונה גיליתי שאפשר להכין גבינת שמנת בבית, במאמץ אפסי, בעלות של קצת יותר מ-4 שקלים לאותה הכמות, תוך ניצול מחירם הנמוך של מוצרים בפיקוח.

כל מה שאתם צריכים זה קערה, מסננת, מגבת מטבח ושמנת חמוצה. כן, סתם שמנת חמוצה רגילה, זו שעולה 2.35 שקלים לכל היותר. וכן, סתם מגבת מטבח. אמנם רוב המתכונים לגבינה דרשו שאשתמש בחיתול בד, אבל מכיוון שאין חיתול בד בבית ואין לי מושג איפה קונים אחד כזה, נאלצתי לנסות מגבת מטבח ומתברר שהיא מתפקדת מצוין, לפחות פה. בונוס: גם חסכתי לכם בדיחות על החשיבות שבשימוש בחיתול נקי. אתם מוזמנים להודות לי.

מגבת מטבח פשוטה תעשה את העבודה (צילום: בישול בזול)
מגבת מטבח פשוטה תעשה את העבודה (צילום: בישול בזול)

גבינת השמנת שתכינו לא תהיה זהה לחלוטין לגבינות השמנת שמוכרים בסופר - היא פחות אוורירית מהנפוליאון ופחות מוצקה מהפילדלפיה - אבל היא קרמית, עדינה, טעימה מאוד ומקבלת באהבה תוספים כמו עשבי תיבול, ירקות קלויים או זיתים. אווו. היא בטח תהיה ממש טעימה עם קצת סלמון מעושן קצוץ. ממממ...

מלבד היכולת להכין גבינת שמנת ביתית בכל טעם שעולה על רוחי, הגילוי של גבינת שמנת בת השגה מסעיר אותי בגלל עולם עוגות הגבינה שפתאום נפתח בפני. אם בעבר פסלתי מראש מתכונים שכללו שלוש חבילות של גבינת שמנת 30% (36 שקל, ועוד לא התחלנו לספור את המרכיבים האחרים. תגידו, אתם נורמלים?) - בחג שבועות הזה אני הולכת להתנסות בכולם, ולראות איך הם מגיבים לגבינת שמנת ביתית. עד כה ניסיתי שלושה מתכונים, שניים אפויים ואחד מוס, ונרשמה הצלחה.

אז איך עושים את זה? ייקח לי יותר זמן להסביר משייקח לכם להכין. לוקחים קערה בינונית, מניחים מעליה/בתוכה את המסננת ומעל את המגבת, כשהשוליים משתלשלים מעבר לצדי הקערה. שמים במסננת המרופדת במגבת כמה גביעי שמנת חמוצה, מקפלים את שולי המגבת מעל השמנת, מועכים קצת, ושמים במקרר ללילה כדי לתת לשמנת להגיר נוזלים. זהו. בבוקר למחרת יש לכם גבינת שמנת. היא אפילו נחלצת מהמגבת בצורה די נקייה. כעת אפשר להוסיף תוספות כיד הדמיון או פשוט לצרף אותה כמות שהיא לכריך האהוב עליכם.

אם נחה עליכם רוח אקספרימנטלית, נסו להשתמש בה בעוגת הגבינה האהובה עליכם במקום גבינת נפוליאון יקרה - גבינת שמנת משני גביעי שמנת חמוצה היא פחות או יותר שוות ערך לגביע נפוליאון אחד. אני לא מבטיחה שזה יעבוד עם כל מתכון, כי באופן מובן לא ניסיתי את כולם, אבל לדעתי שווה לנסות. אם תאהבו את התוצאה תוכלו לחסוך עשרות שקלים בעלות עוגות הגבינה שלכם. בפוסטים הבאים אשתדל להביא כמה מתכונים לעוגות גבינה שעברו בהצלחה את מבחן השמנת הביתית.

התכוונתי להתנסות בכל מיני תוספות מעניינות לגבינת השמנת, אך כאמור, המטבח הוא לא ממש מקום שאני רוצה לשהות בו כרגע. למזלי, הטעם היחיד שכן הספקתי לנסות - שום שמיר - יצא סוף הדרך. הלחמנייה הדוגמנית שאתם רואים נזללה מיד לאחר הצילומים כארוחת ערב פשוטה אך נפלאה.

גבינת שמנת ביתית בטעם טבעי

עלות: 4.70 שקלים לכל היותר (זה היופי שבמוצרים בפיקוח). לגבינת שום-שמיר הוסיפו עוד כמה עשרות אגורות

כמות: תקבלו בערך את כמות הגבינה שבגביע גבינת נפוליאון אחד

מרכיבים

  • 2 גביעי שמנת חמוצה

ציוד נוסף
  • קערה
  • מסננת שמתלבשת על הקערה עם קצת רווח בין תחתית הקערה לתחתית המסננת, לאיסוף הנוזלים
  • מגבת מטבח נקייה

אופן ההכנה

  1. מלבישים את המסננת על הקערה ומרפדים אותה במגבת, כששוליה משתלשלים מעבר לצדי הקערה.
  2. מרוקנים את גביעי השמנת החמוצה לתוך המסננת המרופדת, ומקפלים מעל השמנת את שולי המגבת. נותנים לגוש השמנת העטופה מעיכה קלה להידוק, ומעבירים את כל הקונסטרוקציה למקרר. נותנים לשמנת להגיר נוזלים במשך הלילה (כ-8 שעות).
  3. כשהשמנת מוכנה מחלצים אותה מהמגבת, מעבירים לכלי אטום, מערבבים פנימה תוספות וטעמים אם רוצים, ושומרים במקרר.

גיוונים
  • גבינת שום שמיר: מוסיפים לגבינת השמנת כעשרה גבעולי שמיר שטופים וקצוצים (ללא החלק העבה של הגבעול), שן שום קצוצה וקורט מלח. נותנים לגבינה לנוח במקרר כשעה למיזוג טעמים. משתדלים שלא לאכול הכל בכפית.
  • רעיונות לגיוונים נוספים: פלפל קלוי וקצוץ, זיתים מגולענים קצוצים, פסטו, סלמון מעושן קצוץ.