ככלל, מעצבים לא אוהבים לעבוד על דירות קבלן. שפע האילוצים, המאבק בביורוקרטיה והזמן הרב שחולף מרגע ההתחלה ועד לתוצאה הופכים את הדירות הללו לבעייתיות. אבל בדירה הזאת, בבניין בן חמש קומות בהוד השרון, הדברים התנהלו אחרת.
"זה היה פרויקט קטן ובוטיקי ולכן הקבלן היה גמיש", מספרת מעצבת הפנים פנינית שרת־אזולאי. "בעלי הבית, בני זוג שלהם שלושה ילדים (בן 7, בת 4 ובת שנתיים), פנו אליי כשהכל עדיין היה על הנייר, כך שיכולתי לתכנן את הדירה מאפס".
> לעוד בתים יפים, לחצו כאן
הדירה, שגודלה כ־130 מ"ר, מוקפת במרפסת ששטחה כ־40 מ"ר. היא נמצאת בקומה החמישית ומשקיפה על נוף מקסים של שדות ירוקים. המעצבת תכננה אותה כך שהכניסה היא אל חלל ציבורי שבו שוכנים יחד הסלון, המטבח, פינת האוכל ופינת העבודה, וממנו יוצאים מימין אל סוויטת ההורים ומשמאל אל מסדרון נפרד שממנו מסתעפים שלושה חדרי שינה נוספים המשמשים את הילדים. "התוצאה היא הפרדה נעימה מאוד של הילדים מההורים, המאפשרת פרטיות בלי ליצור ניתוק", מסבירה שרת־אזולאי.
חדרי הבית
הכניסה לבית מובילה כאמור אל חלל ציבורי גדול. משמאל אליה ניצבת ספריית עץ גדולה שבה משולבים ארון מעילים, ארונות תחתונים סגורים המשמשים כיחידת אחסון נוספת למטבח וכן מדפים עליונים לספרים.
בהמשך משתלבת בספרייה פלטת עץ המשמשת כשולחן עבודה לאם המשפחה, ועל פרקט האלון ("שהפלנקים הרחבים שלו יוצרים תחושה של מרחב", מסבירה המעצבת) מונח שטיח שהגיע עם המשפחה מדירתם הקודמת ונותן זריקת צבע. הספרייה, כמו גם המטבח וכל שאר עבודות הנגרות בבית, תוכננו במיוחד על ידי המעצבת ונבנו על ידי הנגר אלון גרבר.
המטבח: מול הספרייה נמצא המטבח, ובתוכו גם פינת אוכל גדולה. כמו הספרייה, גם חזיתות המטבח צבועות בגוון שקד בהיר עם פרזול כהה שנקנה בגלריית ארטיג'אני בדרום תל אביב ושיש קיסר בהיר. אותו שיש מכסה גם את יחידת האי הקטנה הצמודה לשולחן האוכל, שכוללת משטח עבודה ומקום אחסון.
"מהניסיון שלי, המטבח הוא לב הבית", אומרת שרת־אזולאי. "מי שיוכל להרשות לעצמו גם אי עם מקומות ישיבה במטבח וגם פינת אוכל – מה טוב, אבל אם אין מקום לכך הבחירה החכמה היא למקם את פינת האוכל כחלק מהמטבח. כאן נמצאת כל ההתרחשות של הבית: פה הילדים מציירים, עושים שיעורי בית ועוד. זה מייצר אינטימיות משפחתית נהדרת".
פינת האוכל כוללת שולחן עץ וספסל שנקנו בטולמנ'ס אאוטלט וכן כיסאות אימס מקוריים שנקנו בהביטאט. "זו דירה שהולכים לחיות בה הרבה שנים והכל בה מאוד איכותי", מסבירה שרת־אזולאי.
"הדירה כולה תוכננה בצורה מדויקת מאוד", מוסיפה המעצבת. "כאן במטבח למשל, אחרי שבחרנו את השולחן בנינו את האי הקטן באותו רוחב בדיוק. גם פס התאורה השקוע במטבח והגרילים של המיזוג תוכננו בדיוק בהתאמה לארונות שמתחתם. שום דבר כאן לא מקרי, וזה מה שיוצר את הלוק המוקפד".
גופי התאורה הגדולים מעל לשולחן הם היחידים שתלויים מהתקרה בכל החלל הציבורי, למה זה כך?
"התפיסה שלי לגבי תכנון תאורה אומרת שיש לייצר תאורה נטמעת – תאורה טכנית שמייצרת אווירה רק דרך האור שהיא מפיקה ולא דרך גוף התאורה עצמו. בגופים דקורטיביים אני משתמשת במינון נמוך ומדויק מאוד – כמו כאן, עם גופי התאורה שנקנו באקסקלוסיב בהתאמה לצבע של ארונות המטבח ושל הכיסאות. לטעמי, בית לא צריך להיראות כמו חנות תאורה עם המון גופים שונים שכל אחד מהם מושך את העין למקום אחר".
הסלון: בסלון האינטימי ספה גדולה וזוג כורסאות, שכמו השולחן במטבח נרכשו בטולמנ'ס אאוטלט. במרכז ניצבים זוג שולחנות מגש מגלריית ארטיג'אני, ומתחת פרוש שטיח שחור גדול שנקנה בצמר שטיחים יפים. שני פופים מקש שנרכשו באיקאה ניצבים זה על גבי זה, ואת התמונה משלים ספסל שמוקם מתחת לטלוויזיה התלויה ונקנה ב"סיאם".
"הייתה לי בראש תמונה של ספסל כזה, שראיתי בפינטרסט, ופשוט חיפשתי וחיפשתי עד שמצאתי אותו", מספרת שרת־אזולאי. "בגלל שהכל כאן נמצא בחלל משותף שאיננו עצום בגודלו, לא רציתי לחנוק את הסלון עם שידת מדיה. הספסל הזה סוגר את הקומפוזיציה והסלון נשאר מאוד אוורירי".
אבל איך אפשר בלי ארון מדיה?
"כל המדיה ממוקמת בארון הירוק שבפינת החדר, שעבר עם המשפחה מהבית הקודם, והחיווטים עוברים בתוך הקיר. ידענו מראש שהארון הזה יעמוד שם – הקיר ממש תוכנן למידותיו – מה שלא ידענו זה באיזה צבע הוא יהיה. היו לנו המון התלבטויות אם לצבוע אותו. בסוף החלטנו יחד שלא להחליט, אלא להציב את הארון במקומו ולראות אם הצבע שלו מסתדר עם החלל, והוא אכן הסתדר".
איך בחרתם אילו פריטים להעביר מהדירה הישנה לחדשה?
"בדירה הקודמת של המשפחה היו לא מעט רהיטים כבדים ועתיקים למראה. אני מאוד אוהבת עיצוב אקלקטי וחיבור של סגנונות, ולכן היה ברור לי שניקח את הפּיסים השווים ונחבר אותם לבית החדש והמודרני יותר. זו הייתה אחת מנקודות ההתחלה החשובות של עבודת התכנון: מדדתי את כל הרהיטים שהחלטנו שיש אופציה שיעברו לדירה החדשה ובחרתי איך ואיפה לשלב אותם בתכנון החדש.
"בנוסף, לבני הזוג היה אוסף אמנות גדול. אחרי שהם נכנסו לדירה החדשה באתי באחד הימים, ישבנו יחד, מיינו הכל, בחרנו מה ילך לאן וגם שלחנו חלק מהתמונות למסגור מחדש כדי שיתאימו למיקומן החדש. גם את הכריות בסלון תפרנו אחרי שהמשפחה כבר עברה לדירה הזו. הבדים נבחרו במיוחד כדי לייצר רצף של צבעים בחלל, כולל אחת ירוקה שמתכתבת עם ארון המדיה".
חדר ההורים: שני אלמנטים יוצאי דופן מאפיינים את חדר ההורים. הראשון הוא חלון א־סימטרי. "מדובר באילוץ של הקבלן שאי אפשר היה לשנות", מספרת שרת־אזולאי. "החלון כוסה בווילון מבד בצבע לבן שבור, כמו זה של קירות הבית, כדי להסתיר אותו. לחלונות בכל הבית פרופיל אלומיניום סטנדרטי מאוד, דבר שנובע מאילוצים של חזות הבניין, ולכן כיסינו את כל החלונות בווילונות שנתפרו מאותו בד – בחלקם בחרנו בווילונות נופלים ובאחרים בווילונות רומיים, אבל הבד זהה".
האלמנט השני הוא מראה ענקית ממוסגרת בברזל שחור. בקיר שמולה יש חלון ענק היוצא אל המרפסת, והמראה משקפת את הנוף ואת גינת המרפסת, המורכבת מסוקולנטים שתולים בעציצי חרס שחורים. "כשהווילון פתוח הנוף נכנס אל חדר השינה דרך המראה", מסבירה המעצבת. "היא יוצרת הכפלה של החלל ומכניסה אליו אלמנטים נוספים דרך ההשתקפות".
מול המראה ניצבת מיטת ההורים, שעברה איתם מביתם הקודם אך נצבעה בשחור. למיטה הותאמו זוג שולחנות צד מגלריית ארטיג'אני. הם זהים למעט העובדה שהמגש של אחד מהם נצבע בטורקיז, שמכניס לחדר נגיעת צבע. מהתקרה תלוי מאוורר תקרה – בחירה פונקציונלית ונעימה במיוחד שמומלצת בכל חדר שינה, לדברי המעצבת.
מצידה האחד של המראה דלת לחדר הארונות, ומהצד השני דלת לחדר הרחצה של ההורים. החדר הקטן מצויד במקלחון גדול ומפנק מאוד עם זכוכית שקופה שמסייעת להגדלת החלל. הרצפה מחופה באריחים דמויי פרקט בגוון מואפר, שנועד ליצור הבחנה בינם לבין הפרקט, "כדי שהרצפה לא 'תעשה את עצמה' כאילו היא הפרקט שבחוץ", מסבירה המעצבת.
אותם חומרים ואותם צבעים מאפיינים גם את חדר האמבטיה של הילדים. "אני מאמינה שצריך לייצר בבית רצף אחד, עם שפה עיצובית אחידה שרצה בכל החדרים", מבארת שרת־אזולאי.
חדרי הילדים: בבית שלושה חדרים נוספים: אחד מהם משמש כיום את שני הילדים הגדולים יותר, השני את הבת הקטנה, ואילו הממ"ד מתפקד כחדר משחקים אך מתוכנן בעתיד להפוך לחדר ילדים בפני עצמו. בחדרה של הבת הקטנה, שאליו עברה טרם מלאו לה שנתיים, בולטת שידה בצבע לא שגרתי לחדר ילדים: שחור.
"זו שידה שעברה מהבית הקודם. היא הייתה אדומה ונצבעה לשחור, אבל לא נגענו בפרזולים המוזהבים", אומרת המעצבת. גם כיסא הנדנדה הובא מהבית הקודם, ולצידו הוצבה מיטת מעבר שנקנתה באיקאה. טאץ' ילדותי ומתוק מוסיף לחדר שטיח סרוג עגול וגדול, שכמו פריטים רבים אחרים בבית תוכנן והוזמן במיוחד כך שיתאים בדיוק למידות החדר, ליצירת שלמות עיצובית של ממש.
___________________________________________________________
עוד במגזין GOstyle:
- דירת קבלן בתל אביב עברה מהפך בסגנון ניו-יורקי
- בית דו-קומתי בצבעונית יוונית ובמינימליזם סקנדינבי
