"במהלך הקורס הסטודנטים התמודדו עם פרויקטים שאינם בהכרח תפקידו המסורתי של מעצב האופנה, אך בעידן של היום מעצבים עושים מולטי-טאסקינג", אמר אלעד סונגו, מנכ"ל MTV ישראל ומנחה הקורס "עיצוב לתעשיית המוזיקה בישראל" (ביחד עם מעצבת האופנה לוסי דוד), רגע לפני ביקורת הווידאו-קליפים הסופיים שיצרו הסטודנטים. זהו השלב האחרון בשיתוף הפעולה יוצא הדופן בין מוזיקאים ישראלים מנוסים לתלמידי מחלקת האופנה של שנקר, שנערך במסגרת הקורס וסוקר בלעדית ב-Xnet. אסף אמדורסקי, אפרת גוש, גבע אלון, כהן@מושון, משה פרץ, נינט טייב, קרולינה ותמר אייזנמן פינו כולם את הבמה לסטודנטים, שהתבקשו להגשים בקליפ את חזונם העיצובי.

האודיטוריום בשנקר כמעט מלא, והסקרנות נישאת באוויר. לאחר חודשים של עבודה, לראשונה ייחשפו תוצאות הקורס. "אני חייב להגיד שכל הקליפים, ללא יוצא מן הכלל, ראויים לשידור, והאמנים צריכים להיות גאים בכם", אמר לסיכום אורי סאלי, עורך ערוץ 24 לשעבר, שהוזמן לתת ביקורת באירוע. "היו ימים שבהם ראיתי שמונה קליפים ליום, ואני חייב לציין כי הרמה שהוצגה כאן גבוהה מאוד". לצד סאלי הוזמנו לפאנל השופטים גם הסטייליסטית מעין גולדמן, במאית הקליפים, הפרסומות והפרומואים שירי שחר, והמפיק פלג אילן אלקיים. קבלו הצצה לחמישה קליפים נבחרים, וגלו מה היה לשופטים לומר עליהם.

Finally - נינט

נינט טייב, Finally

סטודנטיות: רחל קופר וענבר קמפ

קליפ אפל ואפוקליפטי לגרסה האנגלית של השיר "אם אני אלך". נינט מופיעה כיצור ספק אנושי, ספק חייזרי, ועוברת תהליך של לידה והתפתחות. "התבוננו על קולנוע אימפרסיוניסטי גרמני, בעיקר על הסרט 'הקבינט של ד"ר קליגרי', ושאבנו השראה גם מאמנית בשם שיארו שיוטו, היוצרת מיצגים מחוטי צמר. לקחנו את ההשראות לעולם אפל משלנו, והבחנו כי השיר עוסק בהתפתחות שבאה גם היא לביטוי בקונספט הקליפ", סיפרה ענבר קמפ.

אלקיים: "אני חושב שנינט נראית טוב וניצלתם את יכולות המשחק שלה, אבל התוצאה מאוד ניינטיזית, אין כאן שום דבר חדש".

קרדיטים:

בימוי: עמית ואסף עיני

צילום: אסף עיני

עריכה: עמית עיני

כוריאוגרפיה: אריאל כהן

תפאורה: קארין יצקוביץ' ומאיה גולן

תאורה: דודי קאופמן

אפקטים: איתי תבל

איפור: נטשה דנונה

שיער: אושר אלגריסי

אנימציה: דובב אלפרין

בתוך הנשימות - אסף אמדורסקי

אסף אמדורקי, "בתוך הנשימות"

סטודנטית: מאיה לייבוביץ'

בחור בכובע פרווה מסתובב ברחובות תל אביב, גורר עגלת סופרמרקט ממתכת וממלא אותה בגרוטאות. הוא עובר ברחובות, חולף על פני שדה קוצים ומגיע למבנה, כנראה נטוש, שם מתגלה בתוך אחד החדרים מעין סטודיו שבו הוא מחבר את החלקים שאסף על בובת חייטים בדמות אישה.

"רצינו ליצור סיפור אהבה טרגי", מספרת הסטודנטית מאיה לייבוביץ'. "המבוסס על סיפור פיגמליון אך מזווית אחרת. נתנו פוקוס לדמות, אולי הומלס, כזו שמשוטטת ברחוב ואף אחד לא שם לב אליה, והצגנו אותה באור רומנטי". הקליפ צולם במבנה בית החולים אסותא הישן וכן בקולנוע מרכז בנווה שאנן. אסף אמדורסקי, שלא מופיע בקליפ, צילם וביים. התוצאה מוצלחת, אסתטית במיוחד, ולעתים אף מרגשת.

סאלי: "אסף הוא אחד האמנים, אם לא ה-אמן שהכי מקפיד על סטייל ועל קליפים מושלמים אסתטית. בסופו של דבר, זה משתלם לו".

קרדיטים:

צילום ובימוי: אסף אמדורסקי

עריכה: טל סיקורל

שחקן: דודי דיין

The Wind Whispers - גבע אלון

גבע אלון, The Wind Whispers

סטודנטיות: שני דהן ויעל גייזלר

בחלל נטוש וריק לחלוטין יושב גבע אלון על כיסא, מנגן בגיטרה ושר. לאט לאט מופיעים אנשים שגופם ופניהם מכוסים בבדים שחורים, והם ממלאים את החלל בטפטים מצוירים. ספה, שולחן, כיסאות, כריות – החלל מתמלא בפריטים דו-ממדיים המסמלים זיכרון.

"שמענו את השיר", מספרת יעל גייזלר, "והבנו שמדובר בזיכרון ילדות. גבע גדל בקיבוץ מעברות ליד אום אל-פחם, לתוך הקונפליקט היהודי-ערבי. רצינו להעביר את הזיכרונות שלו לא כעלילה, אלא כאווירה כללית". לצילומים נבחר בית נטוש בפרדס בנס ציונה, והתוצאה צנועה, נקייה ומלא ברגש. למרות דלות התקציב, מתגלה כאן אפיל בינלאומי שיכול להצליח גם מעבר לים".

שחר: "שקעתי לתוך הקליפ ואהבתי אותו מאוד. המחשבה על 'שליחי זיכרון' מדהימה. זה קליפ, זה עובד וזה ממש טוב".

קרדיטים:

צילום ועריכה: אנדי אבזך וגרג קוטלר-קזבלנקה

איפור: דנה כפיר לנטשה דנונה

ארט: שני דהן, יעל גייזלר ומאיה שבח

רחוק ממך - משה פרץ

משה פרץ, "רחוק ממך"

סטודנטיות: ענת סבירסקי ועדי בקשי

משה פרץ נוסע על טנדר ישן לבוש כזמר להקות קצב משנות ה-70. הוא נכנס לחדר האוכל של קיבוץ עין חרוד מאוחד, מקים במה פרוביזורית ומתחיל לשיר. מסביבו חברי קיבוץ חמורי סבר הלבושים בחולצות לבנות מכופתרות ומכנסי חאקי. הם מרוכזים בצלחותיהם ולא שמחים מהמוזיקה המתנגנת. באמצע השיר פרץ מורח משחת ברילנטין על ראשו, ופתאום הקיבוצניקים מתחילים ליהנות. מתנדבת יפה ששומעת את המוזיקה מגיעה למקום ומתמקמת בשורה הראשונה.

"בשיחה מקדימה עם פרץ הבנו שהוא רוצה להיזרק לתקופה אחרת", מספרת עדי בקשי. "בחרנו במשהו מאוד ישראלי: הקיבוץ של שנות ה-70 מול זמר מתחיל מלהקות הקצב". התוצאה מלאת ההומור לא השאירה אף צופה אדיש. הקונפליקט התרבותי בין אליטת הקיבוץ לזמר המזרחי מוצג כאן בקלילות, אך שומר על אמירה פוליטית. כמעט כל הניצבים, אגב, הם חברי הקיבוץ. "אני שמח שלקחתי החלטה להיות בובה על חוט", אמר פרץ לאחר הצפייה בקליפ. "הרעיון נראה לי טיפה מוזר, אך כצופה מהקהל בא לי לראות אותו שוב ושוב".

סאלי: "מאוד מרשים בכל קנה מידה. יש המון מה להגיד: הרבה הומור, אמירה פוליטית חזקה. הקליפ הזה יצליח".

קרדיטים:

בימוי: רואי שור ורום ברנע

צילום: איתן חתוקה

מצלמה שנייה: אסי זאבי

ע. צלם: אופיר פרץ ומיקי גורנשטיין

עריכה: אור טוביאס

איפור: שירלי בומס ושני אברהם

שיער: טל בוארון למספרת אמיר בקשי חולון

פוסט: ניל כהן

פוסט-סאונד: עמרי בר

שחקנית: אנה לביט

מגדלור - אפרת גוש

אפרת גוש, "מגדלור"

סטודנט: בן זייגר

בחור מהלך בשדה ירוק ונראה כאילו מחפש דבר נסתר. במקביל רואים את אפרת גוש הלבושה בבגד בצבע גוף המעוטר בתיפורים ובחרוזים בהירים, נחה בתוך אגם בנוף פסטורלי עתיר צמחייה. פניה נקיות מאיפור והיא שרה ומחכה. הסטודנט בן זייגר הפך את גוש לסירנה מהאגדות, שברירית מבחוץ אך מלאת כוח מבפנים. הצילום הרך ליד האגם נקטע מדי פעם ומוחלף בהבזקים של גוש מצילומי אולפן, ואז באה באמת עצמתה לידי ביטוי.

סאלי: "אפרת נראית מצוין ומאופרת בחוכמה".

קרדיטים:

בימוי ועריכה: עומר טובי

צילום: אסף עיני

ע. צלם: הילה בן-ברוך

הפקה: אייר דיומן

איפור: דנה כפיר

תאורה: אודי אלנברג

תלבושות: בן זייגר

שחקן: ארתור אסטמן