קולבים, בגדים, קוליסות ורקעים - האביזרים אותם אביזרים, אבל הדוגמניות והדוגמנים בסטודיו של צלם האופנה אלון שפרנסקי הבוקר הם ילדות וילדים מלווים באמהותיהם. אחת מהם היא אלכס בתה של מיכל ינאי, שלפני 30 שנה, בהיותה בת 8, אביה היה מסמן עבורה מודעות לאודישנים בעיתונים, והנה היום היא מלווה את בתה בת ה-5 לסט צילומי האופנה הראשון בחייה – קטלוג הקיץ של קדס קידס.

עוד בערוץ האופנה

"את נהנית פה?" פצחתי בשאלה קלה כדי להתחבב על הילדה ולגרום לה להיפתח, אבל הניסיון נכשל. "היא קצת מתביישת, נכון?", נחלצה אמא מיכל לעזרתי. "כן", מלמלה אלכס והציצה עליי מהצד בביישנות, בניגוד גמור להתנהלותה מול המצלמה, אליה היא מישירה מבט בביטחון מלא. במקצועיות ראויה להערכה היא ממלאת אחר הוראות הבימוי - מזיזה את הרגל שמאלה וימינה, מחייכת, מחזיקה את השיער, נעמדת בפרופיל וכך הלאה.

"אז את נהנית פה?", ניסיתי שוב את מזלי. "הכי כיף לי שלא הלכתי לגן היום", היא משיבה וחיוך גדול נפרש על פניה, חיוך של ילדה בת חמש שזכתה בכרטיס כניסה לסט צילומים, אבל לא ממש אכפת לה לאן הגיעה כל עוד מדובר בשבירת שיגרה. היא אפילו לא רוצה להיות דוגמנית כשתהיה גדולה. זה היה הרעיון של אמא לבוא לפה, הסבירה הקטנה, אבל הרעיון מצא חן בעיניה, כי לאמא שלה יש רעיונות טובים. מה היא כן רוצה להיות כשתגדל? "או רופאה, או רקדנית או זמרת ושחקנית", היא שולפת תשובה מפורטת. "אה", אני עונה בשמחה, "כמו אמא שלך. את יודעת שאמא היתה פעם שחקנית?"

>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק

"עדיין!" עונה הקטנה ומביטה בי בבוז. אולי שווה לשקול להוסיף עורכת דין לרשימת המקצועות של הצאצאית. החלטתי לעבור לשוחח עם המבוגר האחראי, אמא מיכל.

איך קרה שלאמא שמעולם לא התקרבה לעולם האופנה, גדלה בבית פאשניסטה קטנה?

"לפעמים התפוח נופל רחוק מהעץ. לאלכס מאוד חשוב שההופעה שלה תהיה מוקפדת והיא לא תסכים לצאת בבוקר מהבית לגן אם השיער לא טיפ-טופ והבגד לא יושב עליה יפה".

אלכס ומיכל ינאי. "אני רואה את התפקיד שלי בחיים שלה כמלווה - לא דוחפת, שומרת במידה, נותנת מראה כשצריך" (צילום: ענבל מרמרי)
אלכס ומיכל ינאי. "אני רואה את התפקיד שלי בחיים שלה כמלווה - לא דוחפת, שומרת במידה, נותנת מראה כשצריך" (צילום: ענבל מרמרי)

קורה שאלכס עומדת מול המראה ואומרת שאין לה מה ללבוש ומבקשת ללכת לקניות? מי גורר את מי לחנויות – היא אותך או את אותה?

"כמו כל אמא, אני מעדיפה לעשות קניות לבגדי ילדים בלי הילדים. אם הילדים באים איתי, זה תמיד מתחיל בניסיון כושל לקנות ונגמר בג'ימבורי בלי בגדים".

תני דוגמה לבגד ממש מיוחד שיש לאלכס בארון.

"את רוב הפריטים המיוחדים של אלכס קנתה לה חמותי, סבתא נחמה, שלא מגיעה אפילו פעם אחת בידיים ריקות ותמיד יש לה שקית ביד – והיא באה לפחות פעמיים בשבוע. אני קניתי לה לא מזמן נעליים מדליקות של poupon שאפשר לרשום עליהן את השם".

נראה שאלכס עדיין לא מתחייבת על קריירה לעתיד. באיזה גיל את ידעת מה את הולכת לעשות כשתהיי גדולה?

"התחלתי להופיע בגיל שמונה. אמא שלי עבדה באקו"ם והייתי הולכת להמון הופעות והצגות, ופשוט רציתי להצטרף לחגיגה. לא ממש הבנתי מה זה אומר אז, אבל היה לי ברור שגם אני רוצה להיות שחקנית. אבא שלי היה מניח לי את העיתונים ליד המיטה, כשהאודישנים הרלוונטיים מסומנים בעיגול, ותמיד מישהו מההורים היה בא איתי לכל אירוע. אבל אז הכסף לא היה משהו. לכל הצגה בהבימה היו משלמים לי 33 שקלים, ואחרי שנה העלו לי ל-35 שקלים. אבל היה כיף, וזה היה מה שרציתי".

מנסיונך האישי, חיים על סט צילומים הם עניין מומלץ לילדים?

"זה תלוי וזה מורכב. לי לא היתה שום בעיה עם החיים האלה, ולא זכור לי שום משבר שקשור לזה, אבל זו שאלה שקשה לענות עליה כרגע - גם כי זה היה ממש מזמן וגם כי קשה לדעת מה היה קורה אילו. בכל אופן, זה לא המקרה כאן. אלה בסך הכל הצילומים השניים של אלכס, ובכל אחת מהפעמים קיבלתי הצעה, שטחתי אותה בפני אלכס, והיא זו שהחליטה בסוף אם זה נשמע לה נחמד או לא. בצילומים ל'עצמל'ה' הרעיון המקורי היה שאני אצטלם עם ילד, וזה יכול היה להיות כל ילד. היא זו שהחליטה להצטרף אליי, ואני בעד שקיפות מוחלטת. שתעשה מה שהיא מחליטה, כל עוד נשמר המינון ההגיוני".

ואם היא תרצה להיות דוגמנית לנז'רי בגיל 12? לא מטרידים אותך הסיפורים סביב תעשיית האופנה?

"לא נראה לי שזה הולך לקרות", היא צוחקת, "אלכס היא בת לשני הורים גמדים, אז באמת שקשה לי להאמין שצפויה לה קריירה של דוגמנית מקצועית. אבל אם יציעו לה דבר כזה, הגישה שלי עדיין תהיה שנשב ונדבר על זה ונחליט ביחד. נעשה טבלה של יתרונות וחסרונות".

גישת הטבלה, מתברר, תקפה לכל בני המשפחה. כשינאי שקלה להצטלם לתוכנית הריאליטי "הצילו, אני לא יודעת לבשל", ישבו ארבעת בני המשפחה ומילאו טבלה כזו בדיוק. "לא רציתי ללכת לשלושה שבועות ולהיות בלי הילדים, בן (מוסקל, בעלה, ק"א) אמר שהוא יגיע מוקדם יותר הביתה בתקופה הזאת, ואלכס אמרה שכדאי שאני אלמד לבשל, וככה החלטנו ביחד שעושים את זה".

את רואה את עצמך מוותרת מתישהו על החיים שלך ומנהלת את הקריירה של הבת שלך, כמו אמא של בר רפאלי?

"ממש לא. החיים שלי יישארו שלי. אבל בינתיים אני מקפידה להעביר לה את הערכים שההורים שלי העבירו אליי ומאוד עזרו לי. תמיד שמעתי מההורים שלי שההצגות והטלוויזיה וכל מה שעשיתי הוא רק עבודה, וכמו שאנשים אחרים הולכים לנגרייה אני הולכת להופיע. הם אמרו לי את זה הרבה, כנראה כדי שלא יעלה לי לראש, וזה עבד כי באמת ככה התייחסתי לזה. זו גישה בריאה, מה גם שזה נכון. זו עבודה, ואם לא מזדהים איתה במאה אחוז היא יכולה להיות עבודה מרגשת וכיפית ולא מזיקה. אלכס גם יודעת שהיא יכולה להחליט בכל שלב שלא בא לה, ושזה יהיה בסדר גמור. אני רואה את התפקיד שלי בחיים שלה כמלווה - לא דוחפת, שומרת במידה, נותנת מראה כשצריך".

ומה דעתך על השימוש בילדים בקמפיין של הליכוד?

"לשתף ילדים שלא מבינים על מה הקמפיין זה לדעתי ניצול ציני. ידוע שילדים וכלבים גונבים את ההצגה, וזה לא לעניין בעיניי. לפעמים לא נעים לי אפילו כשאני מעלה תמונות שלהם לפייסבוק. בעיניי כל התמונות שלהם יפות, אבל אני תמיד מפחדת שכשהם יגדלו זה יבאס אותם שיש תמונות שלהם באמבטיה בכל הרשת. אם באמא שמפרסמת תמונות של הילדים שלה יש משהו שיכול להיות בעייתי, אז בטוח שיש בעייתיות עם כזה קמפיין פוליטי".

יש באמת הבדל בין תמונות של ילדים בקמפיין פוליטי לבין תמונות של ילדים בקטלוג בגדים?

"לגמרי. ילדים לא מבינים פוליטיקה, וזה מחבר אותם לרעיון שגדול מהם ושיש לו השלכות שיכולות להיות עצומות, השלכות שהם לא מבינים. לדגמן לקטלוג בגדי ילדים זה בעיקר חוויה נחמדה, לא יותר מזה".

ומה עם חשבון אינסטגרם משלה?

"זו שמועה שיש לה אינסטוש. היא כבר ביקשה כמה פעמים 'לפתוח לה את הדבר הזה שנותנים בו לייקים', אבל זה נראה לי קצת מוקדם ומוגזם. נראה מתי אשבר..."