הזמן:
המקום: דירתה של נטלי דדון בתל אביב
המשימה: פגישה עם נטלי לקראת תצוגת הקולקציה שלה בתצוגת ה"אפ-קאמינג דיזיינרס" בשבוע האופנה גינדי תל אביב
הספירה לאחור: כעשרה ימים לשבוע האופנה
מצב סוללה: About to die
בימים האחרונים אני בחיפוש מתמיד אחר מטען. בין שיחות הטלפון הבלתי נגמרות ללו"ז הפגישות העמוס לקראת שבוע האופנה גינדי תל אביב, הסוללה שלי לא מפסיקה לאותת סימני מצוקה. כך קורה שכל פגישה איתי מתחילה בחיפוש אובססיבי אחר מטען (שמישהו יזכיר לי למה עברתי לאייפון 5).
כשאני מגיע לדירה של נטלי אני מיד מאתר מטען פנוי, ורק אז ניגש להיטען אנרגטית בעצמי, בחיבוק חם ממנה. אולי הבטרייה של הנייד היא רק עניין סימבולי למצבו של המפיק.
אני מלווה את נטלי לא מעט שנים ומתפעל מהדרך שהיא סוללת לעצמה. מהפריצה הגדולה שלה ב"הישרדות" ועד שבוע האופנה הקרוב, שבו היא עומדת להציג את קולקציית האופנה הראשונה בעיצובה - אי אפשר שלא להתרשם מהנחישות והאמביציה שלה.
מרגש אותי לראות איך היא לא מוותרת לעצמה, יוצאת להרפתקאות חדשות ומסמנת לעצמה יעדים מעניינים ולא צפויים. אף אחד לא העלה בדעתו שהבחורה בביקיני הלוהט תהפוך לדוגמנית מבוקשת, יזמית אופנה ואושיית אינסטגרם שעושה לכולנו בית ספר ללייקים. זו נטלי דדון, ואני גאה בה.
מטרת הפגישה שלנו היא גיבוש סופי של פריטי הקולקציה שיוצגו על מסלול התצוגה בשבוע הבא. אני מעודד אותה לעשות את הבחירות שמגלמות את המסר המדויק ביותר שהיא רוצה להעביר דרך קולקציית הפריטים על טהרת השחור והלבן שיצרה. השמלות בעלות הגזרות הנקיות והקלאסיות, הז'קטים הלוהטים המעוטרים באבנים ומערכות הלבוש שיצרה - כולם מעידים על עבודה מקדימה מעמיקה שעשתה, אך אני עדיין מאמין כי עליה להעז לשלב את כובעי "הדוגמנית" ו"המעצבת", ולצעוד בעצמה על המסלול, כפרזנטורית האולטימטיבית של המותג שלה.
אני מזכיר לנטלי שהשנה התחרות של המעצבים הצעירים (בחסות עדיקה והתאחדות התעשיינים) הולכת להיות קשה, ושהיא חייבת לתת לקולקציה שלה אפקט של "וואו" מבחינת הסטיילינג. אני מכיר אותה מצוין ויודע שבשקט ובתבונה שלה היא סופגת הכול. בתום הפגישה, כשעשרת הלוקים הנבחרים כבר תלויים על הסטנד, אני בטוח שהקולקציה של נטלי נמצאת על המסלול הנכון להמראה. סלפי משותף אחד אחרון עם אמנית האינסטגרם (ותודה על התיוג שהוסיף לי למעלה מ-300 עוקבים) ואני מתנתק וממשיך לדהור הלאה - לנקודת ההטענה הבאה.
