אף על פי שהיא סובלת מג'ט לג רציני, יובל שרף לא
נותנת לעייפות להוציא אותה מפוקוס. בריאיון כמעט נטול איפור עם רמז דק בלבד של מסקרה, ועל כוס מיץ גזר סחוט, היא מספרת בהתלהבות על האתגרים המקצועיים שקורצים לה, על המאבק העיקש לשמירת הפרופורציות ועל הפער שבין לקום ולזרוק על עצמך משהו מהארון לכותרות של "מלכת השיק".
>> בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
היומן העמוס של שרף כולל ג'ינגול מכוון בין משחק על המסך הגדול והקטן ועל הבמה. בשנה האחרונה יצאו לקולנוע שני סרטים בהשתתפותה ("אנה ערביה" של עמוס גיתאי ו"פלאות" של אבי נשר), היא מסתובבת ברחבי הארץ עם ההצגה "סוסים על כביש גהה" של תיאטרון בית ליסין ומתכוננת לצילומים של העונה השלישית של סדרת הטלוויזיה "נויורק".
רק תחילת הקריירה
בעולם דמיוני, מה המיקס המושלם עבורך של משחק בתיאטרון, קולנוע וטלוויזיה?
"זו שאלה מורכבת. מצד אחד, המציאות בארץ מכתיבה מצב שבו על מנת לשרוד צריך לעשות הכל. מצד שני, זו גם פריבילגיה גדולה שמאפשרת לקחת וללמוד מכל מדיום וליצור שילוב מאוד חזק.
"המשחק בתיאטרון הוא העבודה והפרנסה היומיומית שלי. אני זוכה באמצעותו לעלות כל ערב על הבמה ולהופיע בפני קהל. בתיאטרון יש את המימד המיוחד של מה שקורה כאן ועכשיו - מה שקרה אתמול לא רלוונטי ומה שיקרה מחר אינו ידוע. יש בזה אלמנט סיזיפי ופן פחות נוצץ, אבל גם עוצמות גדולות.
"בקולנוע יש את הקסם הכי גדול - אני נורא אוהבת קולנוע ומכורה לסרטים. גם מבחינת טלוויזיה, ובמיוחד בשל המגמה הגוברת של התייחסות אליה כיצירה מיני־קולנועית, קורים בארץ דברים מאוד מעניינים. אף על פי שאין כאן תקציבים כמו שיש בחוץ לארץ, יש כישרון ורצון, ועובדה שיש לכך הכרה חיצונית וקונים מכאן המון תכנים".
עבדת כבר עם שמות מכובדים בתעשיית הקולנוע המקומית. יש עוד מטרות לכבוש?
"אני מרגישה שאני רק בתחילת הקריירה. יש עוד כל כך הרבה תפקידים שאני רוצה לעשות, אנשים שאני רוצה לעבוד איתם ודברים שאני רוצה ליצור בעצמי.
"היו לי הזכות והכבוד להתחיל את הקריירה שלי בעבודה עם במאים מוערכים כמו אבי נשר, עמוס גיתאי, יוסף סידר, עודד דוידוף ורשף לוי. הייתי שמחה לעבוד עם כל אחד מהם שוב, ואני גם בטוחה שזה יקרה, אבל גם מעניין אותי לעבוד עם הדור החדש של הבמאים שפועל בארץ, כמו יונתן גורפינקל ותום שובל. מתפתח פה דור חתרני שחי קולנוע וזה מאוד מרגש שניתנת לו הזדמנות".
הצלחה בחו"ל של שחקניות ישראליות כמו גל גדות מעוררת בך מחשבות להחליף את הדיונים על קפה בחמישה שקלים לטובת פרפוצ'ינו בסטארבקס?
"זה משהו שהרבה שנים פחדתי להגיד אותו בקול רם ואפילו לחשוב עליו. זה נראה לי כל כך רחוק. מעבר למחסום השפה, אני בהחלט מרגישה שישראל היא הבית שלי, שאני רוצה לגדל כאן את ילדיי. אני מאוד קשורה למדינה שלי ולעיר שלי.
"מצד שני אני רואה כמה אפשרויות, אמצעים ומקצועיות יש שם ואת הפשרות הכלכליות שצריך לעשות כאן, אז כן, ברור שזה מדגדג. פתחתי את הצ'אקרה הזאת ברמה שאם זה יסתנכרן לי בתוך החיים זה יהיה מאוד מרגש".
משחק זו עבודה
האם את חיה בשלום עם הטשטוש הגובר בין הפרסום למקצוע?
"ביום הראשון של שנה א' בבית הספר למשחק של ניסן נתיב, ניסן אמר לנו: 'מי שיכול לעשות משהו אחר שיעשה, מי שחולה אנוש - אני מצטער בשבילו, אבל הוא כאן'. זה משפט מפתח בעיניי שמעיד על הבלבול בין להיות מפורסם לשחקן.
"אני רואה אנשים שהיו איתי בכיתה, חברים עם כישרון פנומנלי שנלחמים על מקומם ולא מצליחים לפרוץ. קשה לי לחשוב שמישהו שלא באמת רוצה את זה ייקח אפילו מאית פוקוס מאלו שבאמת צריכים. בסופו של יום שחקן צריך לזכור שמשחק זו עבודה שצריך לקום אליה כל בוקר. זה מקצוע ולא תמונה ב'פנאי פלוס'".
שרף משמשת זה מספר עונות כפרזנטורית של נעלי קליגולה. הפנייה הראשונית אליה החמיאה לה מאוד, היא מספרת, אבל היא החליטה להיענות רק כשהרגישה שטמון בשיתוף הפעולה אתגר מקצועי: "אני נורא אוהבת תהליכים ותוצאות שבאות כתולדה של משהו. הבחירה שלי נבעה מההרגשה שיש ערך מוסף לחיבור בינינו.
"אם פעם הייתי הולכת עם נעליים של קליגולה ואנשים היו מגיבים בפליאה לשמוע מאיפה הן, אני לאט לאט מבחינה בשינוי התודעתי לגביהן ולגבי העברת המסר שמשלב נוחות, במחיר לכל כיס, שגם אמא שלי תשמח לקנות אבל גם אני והחברות שלי. גם בצילומים שלהם יש משהו מאוד אופנתי אבל נטול התחפשות. זה משהו שמתאים לסטייל האישי שלי והולך עם מה שאני" .
את ושלומי שבן בעלך נחשבים לאחד מהזוגות הכי מתוקשרים בהקשר של אופנה. עד כמה האישיו האופנתי נוכח בבית?
"כמו כל אישה ובעל שמתלבטים מה ללבוש לפני יציאה מהבית. עשו מאיתנו יותר ממה שאנחנו. אנחנו לא דופקים אאוטפיטים מטורפים, אלא מתלבשים כדי להרגיש טוב עם עצמנו, באופן הכי טבעי שיש. התקשורת נורא אוהבת להמליך אנשים כאייקון אופנה. מה אייקון? שלומי לובש חולצת Lee מכופתרת, ג'ינס סקיני וסניקרס של אדידס. זה לא שהוא לובש מעילי פרווה, משקפיים כחולים ופפיון ורוד".
יצא לך כבר לצעוד על שטיחים אדומים בפסטיבלים נחשבים כמו ונציה וקאן. במה שונה ההיערכות האופנתית לאירוע כזה מאירועים כחול־לבן?
"יש הבדל גדול. בפסטיבל ונציה האחרון, לדוגמה, זכיתי לטיפול מאנשי מקצוע מובילים של חברת לוריאל, שהיו מופקדים על האיפור ועיצוב השיער שלי. מבחינת בגדים, הבחירה נעשית בהתאם לאירוע.
"את השמלה הוורודה שלבשתי למסיבת העיתונאים קניתי בפריז ב־15 יורו בשוק יד שנייה. את השמלה השחורה של Dsquared2 שלבשתי להקרנת הסרט עזר לי לבחור הסטייליסט סיימון אלמלם. בארץ אני לא נוהגת להתייעץ עם סטייליסטים לפני פרמיירות. לפעמים אני שולחת לסטייליסטית שירן כדר מילר, שהיא גם חברה שלי, תמונות לאישור או מחליטה בעזרת שלומי או לבד".
לא נופלת ברשת
יובל שרף, אושיית אופנה מוכרת, מגלה לנו שהיא לא אוהבת לקנות ברשת, לא מרגישה בנוח עם אדום ולא משתגעת על מותגים
מהם פריטי המאסט שעליהם מבוססת המלתחה שלך?"ז'קט, שמלה ומכנסיים שחורים, טי־שירט לבנה איכותית, משקפי שמש, נעלי עקב שחורות, מגפונים, נעלי סניקרס כיפיות וכובע".
מה הפריט הכי זול והכי יקר שיש לך?
"הכי זול? בערך כל הארון שלי. בנסיעה האחרונה ללוס אנג'לס קניתי חצאית עור לבנה בחנות יד שנייה בשמונה וחצי דולר. הכי יקר? תיק של ברברי ששלומי קנה לי מתנה".
גזרות אופנתיות שגזרת על עצמך בגלל הג'ינג'יות?
"לא מרגישה בנוח עם גוונים כמו אדום, כתום וצהוב, אף על פי שעבורכם שברתי את המסורת והצטלמתי בשמלה אדומה בעידודה של שירן (כדר, הסטייליסטית, רח"ש)".
מותגי יוקרה עושים לך את זה?
"נראה לי שהם עושים את זה לכולנו, אבל גם כשאני בחוץ לארץ אני נמנעת מלהיכנס לחנויות האלו. אצלי אין כזה דבר 'לשטוף את העיניים'. אני אוהבת למצוא דברים מיוחדים, איכותיים, שנראים טוב ולא יקרים מדי.
"זה גם עניין של חינוך. גדלתי בבית שלא היה חסר בו כלום אבל גם לא היה בו מעבר. הייתי רגילה לקבל בגדים מבנות דודות שלי, ולכן גם אין לי בעיה עם בגדי יד שנייה. אני אוהבת שיש לבגד התגלגלות, שהוא מתחיל במקום מסוים ואתה לא יודע לאן הוא יגיע".
את מתחברת לקניות ברשת?
"אני גרועה בזה, מפחדת מזה ולא עשיתי את זה מעולם. אף אחד לא מאמין לי כשאני מספרת את זה. חברה שמכורה לעניין מנסה לשכנע אותי להיכנס לזה, אבל אני עדיין נלחצת ומפחדת לאבד שליטה".
איפה את אוהבת לעשות קניות בארץ?
"אני מאוד מחוברת לאופנה ישראלית ואוהבת לעקוב אחריה. אוהבת לקנות אצל אלה לוי, המותג V של המעצבת ורד בוחבוט, סמפל, עידן לרוס, אלף אלף ואצל דורית בר־אור, שהיא גאונה בעיניי. מעריצה את הדרך שלה, את ההצלחה, הרמה והסטייל החו"לי שהיא מביאה".
* את הכתבה המלאה תוכלו לקרוא במגזין GOstyle החדש *
___________________________________________________________________________________________________________
עוד במגזין GOstyle:
- ההלבשה התחתונה שתגרום להיראות כמו כוכבת
- מאיפה החצאית של נטל דדון ועוד פריטים של סלבס?
