הן תמיד שם. מסתכלות עלינו כשאנחנו בוהות בחלון הראווה בשקיקה או מעמיסות פריטים בדרך לתאי המדידה. לא, אנחנו לא מדברים על הזבניות המשועממות, אלא על בובות הראווה – אותן דמויות פלסטיות המדמות את הגוף האנושי ומדגמנות את הפריטים שהרשת, הבוטיק או החנות היו רוצים שנרכוש כאן ועכשיו. הנטייה שלנו היא אומנם להתעלם מקיומן של דמויות הרפאים האנכרוניסטיות הללו, שלא ברור כיצד לא הוחלפו עדיין בגרסה ביונית מתוחכמת ברוח התקופה, אולם צורתן של בובות הראווה אומרת הרבה יותר ממה שנדמה לנו על התרבות שבה אנחנו חיים ועל דימוי הגוף המקובל בה.
עוד בערוץ האופנה
- מבחן המראה: למה אנחנו נראים רזים יותר בחנויות אופנה?
- מבחן שירות הלקוחות ברשתות האופנה
- אקס פוקס: למה באמת נפרדו בפוקס מבר רפאלי?
"בעבר היה טרנד חזק מאוד בישראל של בובות שטוחות חזה לחלוטין, ובתקופה מסוימת היה טרנד של חזה גדול, אבל היום הנורמה היא ללכת על בובות עם חזה רגיל וממוצע יחסית. חנויות של הלבשה תחתונה, לעומת זאת, ילכו בדרך כלל על בובות עם חזה גדול יותר, כדי להדגיש את הסחורה. עם השנים שמתי לב שישנה מגמה לבחור בבובות שהן יותר ויותר דומות לגוף האנושי. מלאכת הכנת הבובות השתכללה עם הזמן, כך שיש היום גם אומני בובות שמצליחים להגיע לתוצאות פיסוליות מרשימות וריאליסטיות".
קרה לך שנתקלת בבובה משונה במיוחד שהצליחה לחדור לשוק?"ברשתות האופנה הגדולות כמעט לא. אבל יש דגם מיוחד של בובה שנעשה באיטליה ושאני מוכר אצלי, של בובות מאוד רזות, גבוהות ודקות, בפרופורציות ממש חריגות. כאמור, הרשתות לעולם לא ישתמשו בהן. אלו בובות שנלקחות בעיקר למקומות כמו בוטיקים בכיכר המדינה. הן מאוד חריגות".
המשובטות מוונצואלה
האבולוציה של בובות הראווה מושפעת אומנם גם מההתפתחות המקצועית של האומנים היוצרים בתחום ושל טכניקות הייצור, אבל הגורם העיקרי לשינויים במראה שלהן הוא דימוי הגוף השולט בתרבות. רק לאחרונה דיווח הניו יורק טיימס שבחנויות ברחבי ונצואלה מפוזרות בובות מוזרות במיוחד, עם שדיים עצומים ומותניים זעירים. אליעזר אלברז, המעצב של בובות הפיברגלאס הללו, טוען שהן מבוססות על התפיסה שלו לגבי איך שנשים אמיתיות בוונצואלה באמת נראות. מתברר שאלברז, שהיה מאוכזב מאחוזי מכירת הבובות בבית המלאכה שלו, קלט את הטרנד המטריד בהיקפיו של ניתוחים פלסטיים בקרב הנשים הוונצואליות, והחליט ליצור בובות שיחקו את המגמה.
ניתוחים פלסטיים הפכו למגפה כל כך גורפת בוונצואלה, שנשים מדברות עליהם בפתיחות מוחלטת, ממש כאילו מדובר במריחת קרם נגד קמטים, אך עד שאלברז החליט לעשות מעשה, בובות הראווה לא שיקפו את השינוי שחל בפרופורציות הגוף של נשות המדינה, שהגיעו זה מכבר לדרגות כמעט מעוותות, עם חזה מאוד גדול, ישבן עצום ומותניים מזעריים. אלברז החליט ליצור בובה שלדעתו מייצגת את גוף האישה הממוצעת בוונצואלה של ימים אלו, ומה שהיה לפנטזיה מפיברגלאס, הפך כיום לסטנדרט בחנויות בוונצואלה. אם בתחילת הדרך היו אלה הנשים הוונצואליות שהעניקו את ההשראה ליצירת הבובות של אלברז, היום הבובות הן אלו שמעניקות השראה לנשים במדינה. "את רואה בובה כזאת וישר חושבת שגם את רוצה להיראות כמוה", טוענת רונה פאראדה שעובדת במפעל של אלברז, בראיון לניו יורק טיימס. "אני מאוד הייתי רוצה להתנתח עכשיו כדי להשיג את המראה הזה, זה לגמרי יתרום לדימוי העצמי שלי". יצרני הבובות החדשות אף מתייחסים לבובות שהם מייצרים בבדיחות הדעת כבובות "מנותחות", משום שהן לגמרי מחקות את טרנד הניתוחים. יאריצה מלינה, בעלת חנות אופנה בעיר קורו במערב ונצואלה, טוענת שבכל יום נשים עוצרות ליד הבובות שלה וטוענות שהן היו רוצות להיראות ככה: "לכו ותעשו ניתוח, אני אומרת להן".יש יותר מדרך אחת להיראות יפה
מידות הגוף של בובות הראווה תמיד היו עניין מעורר תהיות - בעוד שבחנויות האופנה לקהל הרחב מקובל כי הבובות יהיו במידות ממוצעות או קטנות, בהתאם למידות של קהל היעד, קשה להבין מדוע רשתות המידות הגדולות מסרבות להמיר את הבובות הסטנדרטיות בבובות ההולמות בהיקפיהן את קהל היעד העסיסי יותר. "בארץ תמיד משתמשים במידות 38 או 36, כדי שהבגד יראה יפה ומושך", מסביר בבני. "יש דגמים חריגים של בובות במידות גדולות, שהבאתי בעבר, אבל אף אחד לא קנה אותם. זה פשוט לא עבד".
בבריטניה, לעומת זאת, יוזמה חדשה של רשת בתי הכלבו דבנהמס, מנסה לתת מענה לצורך של נשים לראות בחנויות ביטוי לצורות הגוף השונות שלהן. לאחרונה הוחלט ברשת להרחיב את היצע הבובות, כך שמידותיהן יגיעו עד מידה 16 (44 במידות אירופאיות וישראליות), ובכך ייצגו באופן הולם את המידה הממוצעת בבריטניה – 16 על פי הסקרים.
דבנהמס כבר החלה לשלב ב-170 החנויות שלה בובות במידה 16, ואף הפצירה ברשתות אופנה אחרות להצטרף למגמה. "האישה הבריטית הממוצעת היא במידה 16, אבל חנויות ההיי סטריט מציגות אך ורק בובות ראווה במידות קטנות יותר", טען מנהל הרשת אד ווטסון. "אנחנו מתכננים לשנות את זה. עבדנו על הפרויקט הזה שלוש שנים ואנחנו מקווים שבאמצעותו נצליח לעזור לאנשים שונים להרגיש יותר בנוח עם הגוף שלהם. אנחנו מקווים שקמעונאים נוספים בבריטניה יבואו בעקבותינו".
אלא שהתגובות ליוזמה של דבנהמס היו צוננות. דובר מרקס אנד ספנסר, למשל, מסר כי הגישה שלהם בעיצוב חללי החנויות היא "שפויה והגיונית", שכן הם משתמשים בבובות במידה 10 ולא במידה 8, כמו ביתר הרשתות בבריטניה. היוזמה של דבנהמס הגיעה חודשים ספורים לאחר שהשר הבריטי ג'ו סוונסון קרא לחברות אופנה לקדם גיוון מידות וצורות גוף של יותר אנשים, בטענה שזה נראה כאילו "יש רק דרך אחת להיראות יפה". "לקוחות רבים רוצים לראות דימויים יותר ריאליסטיים בטלוויזיה, במגזינים וברשתות הבגדים", אמר סוונסון, "ואני מאמין שהצגת בובות ראווה במידות נדיבות יותר בהחלט יסייעו לחגוג את הגיוון המבורך שקיים בחברה שלנו".
גם בובות הן בני אדם
גם באינטרנט זוכה בובת הראווה למחווה מעניינת, ולא פחות מזה - מצחיקה. עמוד טאמבלר בשם "בובות ראווה בדיכאון", שכותרת המשנה שלו היא "הקושי שבלהיות יפהפייה ולא אנושית", מדובב בובות ראווה שונות ומשונות מרחבי העולם. למעשה, האנשים שמאחורי הטאמבלר המשעשע הזה שותלים מילים בפיהן של הדמויות עלומות הפנים וריקות המבט שניבטות מהתמונות שבעמוד, ומנסים לפוגג בהומור את מסך הערפל מעל חייהן המסתוריים של בובות הראווה. בין הבובות שמוצגות בעמוד ניתן למצוא בובה דמוית רוח רפאים, בובות לבושות בבגדי ימי הביניים, בובות בעלות פרופורציות משונות (צוואר רחב, או כתפיים מוגזמות) ובובות בפוזות בלתי אפשריות עד מגוחכות. כולן זוכות לדיבוב המבדר של יוצר העמוד. כך, למשל, תמצאו שם את הבובה המשועממת אלזה, מהרהרת: "יועץ הקריירה הזה פשוט מחורבן!".