זה כבר מספר שנים שאנו שומעים על מקרים שבהם בני נוער משתמשים ברשתות החברתיות – ממייספייס ועד פייסבוק ואינסטגרם - על מנת לבחון את מעמדם בקרב בני מינם ובני המין השני. בדרך כלל המקרים האלה מגיעים לידיעת הציבור רק בעקבות אסון כלשהו, האחרון שבהם פורסם רק לאחרונה, לאחר ששתי ילדות בנות 12 ו-14 נעצרו בחשד שגרמו להתאבדותה של ילדה, בעקבות מסע השפלות שספגה מהן בפייסבוק.

עוד בערוץ האופנה

התופעה החדשה בתחום מסמנת דווקא את יוטיוב כזירת ההתגוששות, אולם תוצאותיה עלולות להיות לא פחות הרות אסון מאותם לינצ'ים המתבצעים בין בני נוער בפייסבוק. מדובר בז'אנר חדש של סרטונים שעולים לרשת, ובהם נערות מצלמות את עצמן, תוך שהן קוראות לגולשים להחליט – "האם אני יפה או מכוערת?"

סרטוני am I pretty or ugly? מציגים ילדות ונערות בגילאי 14-9, שהחליטו להביא את שאלת האטרקטיביות שלהן למבחן ההמונים. חלקן נדחפו לכך עקב התעללויות שונות בבית הספר וחלקן בעקבות ספקות אישיים.

רק כדי לסבר את האוזן בממדי התופעה, נציין כי חיפוש של המשפט am I pretty or ugly ביוטיוב מעלה למעלה מ-600,000 תוצאות. הסרטונים הפופולאריים בקבוצה זו מגיעים ללמעלה ממיליון צפיות ומעל 50 אלף (!) תגובות – בהחלט טראפיק מרשים, בהתחשב בעובדה שמדובר בילדות קטנות ואנונימיות לחלוטין.

באחד הסרטונים מהז'אנר נצפית בת 14 כשהיא מבכה את הבלבול שהיא חשה סביב המראה החיצוני שלה, בטענה שהחברים והמשפחה אומרים לה שהיא יפה ושחבריה לכיתה רק מקנאים ביופיה, ומהצד השני, הילדים בבית הספר לועגים לה שהיא מכוערת. בסרטון אחר מפצירה נערה צעירה בגולשים: "בבקשה תגיבו למטה, אני מבטיחה לא לכעוס. בבקשה פשוט תרשמו מה דעתכם - אני יפה או מכוערת?" התגובות לסרטון שלה מזעזעות לא פחות מהסרטון עצמו, ונעות בין "את מכוערת כמו חרק", ל"כלבה". נזכיר שוב, מדובר בילדה בת 14.

עוד בערוץ היופי

הרעיון להציג את המראה שלך בבית המשפט שבו בתפקיד השופטים יושבים הגולשים האכזריים והאנונימיים, אינו חדש לחלוטין. כבר בשנת 2012 השווה פרופסור מאוניברסיטת פייס בניו יורק את המנהג הנדון לאקטים מסורתיים אחרים של פגיעה עצמית, דוגמת פציעה עצמית והפרעות אכילה.

לעומתו, ד"ר יובל דרור, ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת במכללה למנהל, מתייחס לדברים מהזווית החברתית. לדבריו, "בשנים האחרונות התרבות המקוונת תופסת תאוצה מהכיוון הנרקיסיסטי. הפלטפורמות המרכזיות אונליין הן כאלו שבהן האינדיבידואל הוא במרכז - אינסטגרם, פייסבוק ובלוגים שבהם הדגש הוא על תשומת הלב לעצמי, לכמה ליייקים אני מקבל וכמה עוקבים יש לי. ז'אנר הסרטונים המדובר משלב את התרבות הנרקיסיסטית הזאת עם המאפיינים של גילאי ההתבגרות, בהם הדגש הוא גם ככה על עיצוב הדימוי העצמי שלך דרך האישור מהחוץ. המקור לסרטונים נובע לטעמי מקשת רחבה של סיבות: החל מבנות שרוצות תשומת לב כללית ומשתמשות בטרנד כדי לבטא את הצורך הזה, ועד בנות שבאמת חשות חוסר שביעות רצון מעצמן ורוצות לאשרר דרך הקהל, שזה הכלי החזק שיש להן היום, את מה שהן גם ככה חושבות על עצמן".

צפייה במספר לא מבוטל של סרטונים מהז'אנר מצביעה על כך שלפחות מבחינת המראה, אין מכנה משותף בין הבנות, חלקן יפהפיות, חלקן יפות פחות, אבל כפי שמסתמן כולן סובלות מהיעדר ביטחון עצמי בכל הנוגע למראה שלהן ולפיכך מחפשות לו אישור חיצוני בדמותם של טוקבקיסטים ברשת. גם המגיבים לאותם סרטונים לא נושאים מאפיינים דומים, כך שמנעד התגובות שמקבלות הבנות נע בין אמירות מזעזעות דוגמת "את פריקית, תמותי מהר ככל שניתן", לבין אמירות תומכות ומחזקות כמו "את כל כך יפה. אף פעם אל תחשבי שאת לא".

האמנית הבריטית לואיז אורווין התייחסה לתופעה בעבודתה, כשיצרה מספר סרטונים שבהם היא עצמה מחופשת בכל פעם לדמות של נערה אחרת בסרטון מז'אנר ה-am I pretty or ugly?. במקרה אחד היא התחפשה לנערה חנונית ובמקרה אחר לנערת אימו, שקיבלה קיטונות של שנאה בתגובות.

אורווין החלה לחקור את נושא הנערות הצעירות והדימוי העצמי שלהן, כפי שהוא בא לידי ביטוי ברשתות החברתיות, כשהיא נתקלה בקהילת ה-thinspiration ברשת, המוקדשת לאידיאל הרזון הקיצוני, ובה בחורות מנסות לעודד את עצמן והאחת את השנייה לרזות עוד ועוד.

במהלך המחקר שלה גילתה אורווין שמרבית המגיבים לסרטונים מהז'אנר הם גברים מעל גיל 18, מה שמסביר את התגובות הרבות בסגנון "את לוהטת!", או "את צעירה מכדי שאגיב. תעשי עוד סרטון כזה כשתהיי בת 17 ואז אענה לך".

בראיון לאתר wired, שופכת אורווין אור נוסף על התופעה ומסבירה את המניעים של אותן בנות להשתתף בסרטונים. "חלק מהסיבות לכך שרבות מהבנות מעלות את הסרטונים הללו, זה כי הן רוצות לדעת אם הן יפות", טוענת אורווין, "אבל לא מעט מהן עושות את זה פשוט כי זה טרנד מגניב, מה שנותן להן צידוק להעלות עוד סרטון של עצמן".