לעופר ברק ויואל עמר היה ברור שטקס הכרזת האהבה שלהם, שהתקיים לפני עשור, יהיה שונה מאוד מטקס חתונה נורמטיבי של זוגות סטרייטים. "לא היו בופה, אלף מוזמנים או חיפוש אחר בגדים גרנדיוזיים", אומר ברק בטון סרקסטי. "היו מאה איש, פינגר פוד ממסעדת ין ויאנג של השף ישראל אהרוני, שגם חיתן אותנו, וחליפות טוקסידו סולידיות".
במקרה אחר, של זוג הלסביות הילה וחלי נהרי אסרף, דווקא חגגו את החתונה על פי כל כללי הטקס, עם אולם, די.ג'יי, מעצב שיער ובר אקטיבי על הרחבה. "על אף שאנחנו זוג נשים", אומרת נהרי, "לא רצינו להבדיל את עצמנו מן הציבור". ועדיין, היא עצמה, התקשתה למצוא את עצמה נדחסת לשמלת כלה כמו אחרונת הכלות הסטרייטיות.
בימים של מאבק בינלאומי להכרה בנישואים חד מיניים, המתקיים בו זמנית במספר חזיתות בעולם – מצרפת, דרך ארצות הברית ועד אורוגוואי וניו זילנד - גם תעשיית האופנה הבינלאומית נרתמת להכרה בזוגות חד מיניים, עם הפקות אופנה, שערי מגזינים, ערבי גאלה, ואפילו יציאה משותפת של זוג כלות אוחזות ידיים בתמונת הסיום של תצוגת העילית של בית האופנה שאנל בחורף האחרון.
לרגל עונת החתונות שמתחילה אוטוטו, יצאנו לבדוק את הבחירות האופנתיות של הזוגות הללו, בדרכם אל החופה הלא קונבנציונלית. "אני מעדיף את המילה טקס", מבקש ברק להדגיש במהלך השיחה איתו. "חופה זה לסטרייטים ברבנות".
עופר ברק ויואל עמר: טוקסידו ונעלי ספורט
עופר ברק, 46, ויואל עמר, 40, לא הסתפקו בחתונה אחת. לפני עשור הם נישאו לראשונה בבית המשפחה של ברק ביישוב היוקרתי ארסוף, ובקיץ האחרון הם נישאו בטקס רשמי בבית העירייה בניו יורק, לאחר שהנישואים החד מיניים במדינה הוכרו באופן רשמי. "רצינו להתחתן בניו יורק, כדי לעשות משהו אישי בשביל עצמנו ופחות בשביל החברים", אומר ברק.
הם הכירו לפני 11 שנה במסיבה במועדון תל אביבי ("לא סיפור מיוחד או מעניין", אומר ברק בנונשלנטיות). ברק היה אז במאי ומפיק טלוויזיה ידוע בערוץ 2 (לאחרונה הוא עשה הסבה מקצועית והפך לקונדיטור), עמר היה עולה חדש מצרפת, (כיום הוא עובד כמנהל מחלקת IT בחברת iDigital). שנה לאחר שהכירו החליטו למסד את הקשר בטקס חתונה אינטימי של מאה מוזמנים, בני משפחה וחברים. "היתה אז התרגשות עצומה. ישראל אהרוני, שהוא חבר קרוב, עשה את הקייטרינג וחיתן אותנו, ויום למחרת כל העיתונים היו מלאים בתמונות שלנו מהחופה", משחזר ברק. בתמונות מתוך הטקס מופיעים השניים בחליפות טוקסידו שחורות ומעילי פראק אלגנטיים, כשלרגליהם נעלי ספורט. "יואל התעקש על פראק, אז הייתי חייב לשבור את הלוק עם נעלי ספורט", צוחק ברק.
עם פתיחת האפשרות לזוגות חד מיניים להתחתן במדינת ניו יורק, נסעו השניים לתפוח הגדול והחליטו להינשא באופן רשמי. כשהגיעו להירשם בבית העירייה גילו עשרות זוגות חד מיניים נוספים, כולם לבושים בחליפות מחויטות. אלא שמזג האוויר השרבי של אותו יום בחודש יוני, טרפד באופן סופי את הרצון של השניים להשתחל לחליפה קלאסית. "נפלנו על יום גיהינום במיוחד", נזכר ברק. הפתרון של השניים היה להיצמד לסגנון הקז'ואל שמאפיין אותם - הם רכשו חולצות משובצות תואמות באולד נייבי, לבשו מכנסיים קצרים מכותנה, נעלו נעלי ספורט, ואת דש החולצה קישטו בפרח לבן, כדי לשוות לעצמם מראה חגיגי. "תכל'ס, ככה אנחנו מתלבשים ביומיום", אומר ברק.
הבחירה בלבוש זהה לשניהם בשני הטקסים לא נעשתה במחשבה תחילה. "עכשיו כשאתה מעלה את זה, זה באמת מעניין שהתלבשנו באופן זהה", אומר ברק. "כשהתחתנו בפעם הראשונה בחרנו חליפות טוקסידו לשנינו, כך שאין ממש אפשרויות משחק עם זה. בפעם השנייה, לבשנו חולצות זהות כי רצינו מראה יותר מינימליסטי. בכלל, באופיי אני טיפוס שמאוד אוהב סימטריה ושדברים נראים אותו הדבר. וגם יכול להיות שבתת מודע שלנו אנחנו כבר מתלבשים אותו הדבר באופן אוטומטי".
אלכס ואורן מירון: מחוברים זה לזה בשלייקס
באוגוסט האחרון החליפו נדרים בטקס אזרחי בברלין אלכס ואורן מירון, גרמני וישראלי שהכירו דרך אתר הכרויות באינטרנט והחליטו למסד את הקשר לאחר שמונה שנות זוגיות. הטקס התקיים בבית העירייה של מחוז מגוריהם בברלין, ולאחריו נערכה מסיבה בדירתם של הזוג עד שעות הלילה הקטנות. "התחתנו כמו כל זוג גרמני ממוצע: נישואים בעירייה ואחרי הטקס חגיגה בבית", אומר אורן, 54, החי בברלין כבר למעלה מ-30 שנה.
החוק הגרמני מאפשר לזוגות חד מיניים להינשא, אך לא מאפשר להם לאמץ ילד יחד, או לקבל הטבות מס כזוג. עם זאת, בשיחת סקייפ מביתם בברלין מסבירים השניים כי זוגות חד מיניים בגרמניה נהנים מהטבות כמו ירושה וביטוח רפואי משותף. "בימים אלה יש בגרמניה דיון גדול סביב נושא האימוץ, כפי שאושר בצרפת", אומר אורן. "כרגע רק אחד מאיתנו יכול לאמץ ילד, אבל לא שנינו יחד כזוג. המאבק כיום הוא לטובת אימוץ משותף".
אלכס, 33, הוא צלם אמן, ואורן, 54, אופטומטריסט. כזוג בעל תחומי עניין הנושקים לאמנות ולעיצוב, לא מן הנמנע היה שגם טקס החתונה שלהם יהיה מסוגנן לעילא. בניגוד לחליפות החתן הקלאסיות, הם בחרו במערכת לבוש נינוחה בסגנון קז'ואל. "פסלנו חליפות על הסף", אומר אורן בטון סרקסטי. "רצינו משהו נוח, וחליפה זה דבר לא נוח בעליל".
הפור נפל על חולצה ומכנסי כותנה בגווני תכלת ואפרסק, שנרכשו בכלבו המותגים ובגדי המעצבים הידוע Peek & Cloppenburg. אלכס בחר במכנסיים כתמתמים וחולצה בגוון פודרה, אורן במכנסיים וחולצה זהים בצבע תכלת.
"רצינו להתלבש בסגנון קז'ואל נוח, עם קריצה מחויכת של השלייקס, שנתנו טוויסט", מסביר אורן. "לא תכננו להתלבש באופן דומה, אבל כך יצא. היה חשוב לנו להדגיש את הייחודיות של כל אחד מאיתנו, לכן עשינו בחירות צבעים שונות. כך שמרנו על קשר סימבולי בינינו, ועם זאת הדגשנו שכל אחד מאיתנו הוא אינדיבידואל".
הילה וחלי נהרי אסרף: שתי כלות בשתי שמלות
להילה נהרי היה ברור מההתחלה מי לובשת את חליפת החתן בחתונה שלה ושל חלי אסרף, 32, אבל לסובבים אותה היו עבורה תוכניות אחרות. "היה דיון שלם סביב זה", נזכרת השבוע נהרי, 27, מדריכה במוזיאון הילדים בחולון. לפני כשנה היא נישאה לחלי, בת זוגה בארבע השנים האחרונות, בחתונה שנעשתה על פי כל כללי הטקס: אולם, בופה, די.ג'יי ושמלת כלה נורמטיבית לחלוטין, כלומר שתיים. אבל הדרך לשם היתה רצופה דיונים.
"היה לי ברור שאני בשמלה לא מתחתנת, רציתי חליפה נשית בלבן", אומרת נהרי. "אבל אחותי, שבאה איתי למדידות, תמיד משכה לכיוון השמלה. לחלי, לעומתה, היה די ברור כבר מההתחלה שהיא מתחתנת בשמלת כלה לבנה".
אז מה קרה לחליפה?
"מי שמכיר אותי יודע שאני לא לובשת שמלות, אז בטח לא שמלת כלה, אבל לבסוף נכנעתי ורכשתי חצאית מקסי לבנה וגופייה. תאמין לי, כל מי שהיה באירוע היה בהלם".
מזה שאת בחצאית?
"מזה שאני בחצאית ושעשיתי פן בשיער!"
חלי והילה הכירו באתר הדייטינג הפופולארי בקהילה הלהט"בית, אטרף, כששיחת צ'אט שהחלה ביניהן הפכה לרומן בן שלוש שנים. "אנחנו ההוכחה לכך שמאתרי היכרויות יוצאים גם נישואים", אומרת נהרי. בטקס האלטרנטיבי והמרגש שלהן, שהתקיים באולם גני רימונים שבצומת כנות, חיתנו את השתיים אחותה של הילה ואחיה של חלי.
אך מלבד היעדרותו של רב מקדש, בדרך אל החופה לא פסחו השתיים על אף אחת מקלישאות החתונה הסטרייטית, כולל צילומים משלב ההכנות, במהלך האיפור ועיצוב השיער. לקינוח, הצטלמו השתיים לצד בתים מתקלפים בשכונת נווה צדק. "תמיד היה לנו ברור שאנחנו מתחתנות כמו כולן", אומרת נהרי לסיכום. "על אף שאנחנו זוג נשים, לא רצינו להבדיל את עצמנו מן הציבור. רציתי חתונה כמו של כל אישה אחרת".
גיל אטלן ושלום גמליאל: חתונה אחת, שני חתנים, שישה אאוטפיטים
לפני כשלוש שנים, לציון 20 שנות זוגיות יציבה, ערכו סטייליסט האוכל גיל אטלן, 48, והבנקאי שלום גמליאל, 57, טקס נישואים אלטרנטיבי, עליו ניצח חברם הקרוב ומי שמסתמן כרב הראשי של הקהילה, השף ישראל אהרוני. בטקס שהתקיים בחלל מועדון התיאטרון בתל אביב, נכחו חברים קרובים, בני משפחה ולא מעט דמויות מפתח מחיי התרבות והלילה של העיר, מתוקף היותם זוג בליינים לוהטים בסצנת הגייז של העיר.
אטלן וגמליאל הכירו לפני 22 שנה בגן העצמאות בתל אביב, שבשנות ה-90 עוד היה אתר ההיכרויות הפורה ביותר של הקהילה. במהלך שני עשורים הם עברו לא מעט משברים קטנים, ביניהם מחלת הסרטן שפקדה את אטלן, עד שלפני שלוש שנים החליטו לחגוג את אהבתם בפומביות וברשמיות במסיבת חתונה.
כל מי שמכיר את בני הזוג מקרוב מודע לחיבתם העזה למראה תיאטרלי וצבעוני, שבאופן טבעי בלט גם בחתונה עצמה. למשל, בהחלפת שלוש מערכות הלבוש של החתנים. "הרעיון הראשוני היה ללבוש חליפה שחורה ולאחר החופה להחליף למשהו קל יותר, כמו ג'ינס וחולצת טי", משחזר גמליאל. "אבל כשהתחלנו לעבוד על החתונה, שאלנו את עצמנו אם אנחנו באמת רוצים להיות בחליפות מתחילת הערב, והחלטנו להיות כוסיות ולהוסיף מערכת לבוש נוספת בקבלת הפנים. החלטנו גם שהלוק הראשון – חולצות עם הדפסים דומים ומכנסיים לבנים - ייצור מראה של 'אנדר דרסד', כדי שאחר כך נפתיע בלוק של החליפות", מוסיף אטלן.
על אף שהשניים מקושרים עם לא מעט אנשי אופנה, וגמליאל אפילו ניחן בכישרון תפירה, הם החליטו להקצות תקציב לא גדול לבגדים ולרכוש את החליפות במפעל לחליפות בבית פנורמה בתל אביב. "הגענו למקום שתופר את כל החליפות לזמר המזרחי", צוחק גמליאל. "הכול בטעם רע, עם נצנצים ובדים סינתטיים. למזלנו, מצאנו בצד כמה חליפות שחורות קלאסיות וסגרנו שם את הסיפור תוך חצי שעה". את המכנסיים הלבנים לקבלת הפנים, לעומת זאת, לא היה פשוט למצוא. "אנחנו מאוד רזים, ובאף אחת מחנויות החתנים בתל אביב לא מצאנו מכנסיים לבנים במידה שלנו", אומר אטלן. "שלחו אותנו לחנויות ילדים בדרך יפו. אז חזרנו למפעל שייצר אותם במיוחד עבורנו".
מפתיע לגלות שגם כאן, על אף הבחירה להתהדר במערכות לבוש צבעוניות ויוצאות דופן, החליטו השניים לשמור על התאמה כמעט סיאמית ביניהם. "היה לנו ברור שניראה אותו הדבר", אומר שלום. "אנחנו גם דומים ויזואלית, כך שלא משנה מה נלבש, כל דבר שונה היה מדגיש עוד יותר את הדמיון בינינו". "לא היתה בחירה להיות מותאמים סימטרית במאה אחוז", מסביר אטלן, "אבל אחרי עשרים שנות חיים משותפים, זה משהו שקורה לכל הזוגות באופן טבעי".
כפיר בנישו ויניב ויצמן: נערי הפוסטר בשחור ולבן
נערי הפוסטר של הקהילה ההומו לסבית בתל אביב הם ללא ספק כפיר בנישו ויניב ויצמן, שנישאו לפני כשלוש שנים בטקס אינטימי מול 150 בני משפחה וחברים. את ויצמן, 38, חלקכם מכירים מפעילותו כחבר מועצת עיריית תל אביב, כיו"ר ארגון איגי לנוער גאה, כשותף ומנכ"ל חברת הפרסום לצעירים טינק ובעיקר כאקס המיתולוגי של עברי לידר. בנישו, 28, הוא מעצב גרפי בעל חברת מיתוג והבעלים של לייבל חולצות הטי קליפד.
הם הכירו ביוני 2008 במסיבת גייז של ליין הפאג, אך רק כחצי שנה מאוחר יותר, לאחר שבנישו נפרד מבן זוגו דאז, החלו לצאת כזוג. באפריל 2010 נישאו בטקס צנוע. "אני תמיד אומר שזאת לא היתה אהבה ממבט ראשון, אלא ממשפט ראשון", מדגיש בנישו. "מהרגע הראשון שיניב דיבר איתי, הבנתי שאני רוצה להיות איתו לתמיד. כאילו התעוררתי מחדש".
על אף שהשניים מתעסקים בפרסום, עיצוב ואופנה, כשזה מגיע להחלטות אישיות מול ארון הבגדים, הם נתקפים חרדה. לעזרתם הוקפץ החבר הקרוב ליאון שניידרובסקי (אקס "האח הגדול"), המשמש כיועץ סטיילינג למקרים מיוחדים של ויצמן. "הלכנו יחד עם ליאון לזארה, ומראש החלטנו שאנחנו לובשים חליפות", משחזר בנישו. "ניסינו ליצור התאמה צבעונית, שדומה קצת לאיך שנהוג לדמיין חתונה מסורתית, בשחור ולבן, ולא כמו שני חתנים שנראים אותו הדבר. הז'קט הלבן התאים לי, והשחור ליניב".
המתבוננים מהצד עוד עלולים לשאול אם אתה הכלה.
"יצא שאני הכלה באופן מסוים", הוא צוחק, "אבל זה לא באמת מייצג".
חשבתם להרכיב מערכות לבוש פחות נורמטיביות מחליפה מחויטת?
"היה שיקול אם לשבור את הנורמה או לא. זאת שאלה מעניינת, כי בחרנו לא להביא אג'נדה או להתייחס לנטייה, אלא להתעסק כמו כל אדם מן היישוב בחליפה שתחמיא לנו לגוף. כן רצינו להקפיד על דמיון מסוים, אז שנינו יחד לובשים עניבות עם סיכות ונעלי סניקרס בשחור ולבן".
למה סניקרס?
"כי בסופו של דבר, זה הכי אנחנו. בשורה התחתונה חשובה לנו הנוחות".
