למעלה משלושה עשורים שמעצב האופנה יובל כספין מלווה בנוכחותו את תעשיית האופנה ועולם הבידור הישראלי. מי שהחל את דרכו כמעצב אופנה אקסצנטרי וצבעוני לנשים ולגברים, פועל כיום בקשת רחבה של תחומים: עיצוב תלבושות, שירה, הנחיית טלוויזיה ויזמות של אירועי העצמה נשית. בקרוב צפויה לעלות לאוויר תוכנית תרבות וסטייל בהנחייתו, באווירת דו קיום יחד עם מירה עוואד, ובשבועות האחרונים ודאי נחשפתם לפרסומות הטלוויזיה הקצרות בהשתתפותו לרשת כפר השעשועים, המשיקה קו תחפושות חדש בעיצובו. כמי שאמון על עיצוב תלבושות למופעי תיאטרון, מחזות זמר ופסטיגלים רבים, כספין הוא אמן בעיצוב תלבושות תיאטרליות, שהגבול בינן לבין תחפושת הוא דק עד בלתי קיים.
בלופט המזמין והחמים בו הוא מתגורר מזה 16 שנה, בבניין לשימור בנחלת בנימין, הוא מקבל את פנינו יחד עם כלבתו פוצקי בת ה-11. כשנכנס לבית לראשונה גילה להפתעתו מסמכים ישנים שחשפו את ייעודו הקודם של החלל - מועדון ריקודים שהוקם בשנת 1935 תחת השם אולמי אורה, שלדבריו, היה מוקד עלייה לרגל לקבוצות פדאיונים שבילו שם לילות רבים. בעזרת חברים קרובים, כמו הזמרת ריקי גל, שיפץ כספין את החלל הבנוי משני מפלסים: חלל מרכזי של סלון רחב ידיים, המחובר למטבח עמוס כלי חרס ואהילים מתחילת המאה ה-20, ומפלס נוסף הבנוי כבמת עץ, בו ממוקם חדר השינה הפתוח לעיני כל, עם מיטה רחבת ידיים וג'קוזי ענקי. את הקירות מקשטות יצירות אמנות רבות, ביניהן ציורים של בוגר בצלאל עידוא שטרן ותצלומים בהם מככב כספין לצד חבריו הקרובים.
עיצוב הבית משיק לסגנון הלבוש המוכר של כספין – שניהם אקלקטיים, עמוסים, גדולים מהחיים. אלא שלדבריו, בשנים האחרונות השתנה סגנון הלבוש שלו ועבר תהליך ניקוי והתבגרות. אפילו ארון בגדים אין לו, ואת בגדיו הוא תולה בנישה קטנה הנמצאת ליד חדר המקלחת. "לגיל יש משמעות", מסביר המעצב בן ה-56, שמודה בחיוך לאשת הקוסמטיקה רונית רפאל על שסייעה לו ליישר את הקמטים ולהרים את כל מה שכבר לא במקום. "כיום אין לי צורך להוכיח לאף אחד. אז נכון, בשנות ה-80 הייתי לובש ז'קטים גדולים עם כריות בכתפיים. היום המלתחה שלי מורכבת בעיקר מג'ינסים ומפריטים בצבעוניות מצומצמת של כחול, אפור ושחור. אני לא אדם שחי מטרנדים, וחלק גדול מהבגדים שאני לובש מלווים אותי שנים רבות".
כחלק מתהליך ההתבגרות שעבר על כספין, השתנו גם הרגלי הקניות שלו. אם בעבר התערבבה המלתחה האישית שלו עם ההפקות עליהן הוא עבד, כיום הוא בעיקר נאמן לרשתות אופנה. כספין מספר שכאשר עבד, למשל, על עיצוב תלבושות לסרט "מצדה" בשנות ה-80, קשר לראשו צעיפים בסגנון מנהיג המרד אלעזר בן יאיר. במקרה אחר, אימץ מעילים עם רכיסה כפולה, בעקבות עבודה על תלבושות לקברט. "כיום אני מעדיף לקנות בגדים בזארה או באאוטלט של קסטרו ברחוב אלנבי. יש שם דברים מדהימים במחירים מצחיקים", הוא אומר ושולף מהארון ז'קט עור שאליו הצמיד ניטים ממתכת. "מגיעים לשם כל מיני דגמים וסאמפלים ישנים. אני זוכר שפעם לבשתי איזה ז'קט וגבי רוטר (מנכ"ל ובעלים משותף של קסטרו, א"י) החמיא לי עליו, והוא אפילו לא שם לב שזה היה של קסטרו".
קבלו את חמשת הפריטים מארונו של כספין שמשקפים אותו יותר מכל.
1. מגפי בוקרים. "כשאחי הגדול השתחרר מצה"ל ונסע לחו"ל, הוא שאל אותי מה אני רוצה במתנה כשהוא יחזור. כל מה שרציתי זה מגפי בוקרים עם עקב. בזמנו עוד ציירו את הרגל, כי לא ידעו להתאים מידות בין ישראל לחו"ל. למזלי הוא קלע למידה ומאז אני לא נפרד ממגפי בוקרים. היו לי עשרות זוגות בארון, אבל מאז שעברתי פציעה ומידת הנעליים שלי השתנתה, אני מחזיק בעשרה זוגות בלבד".
2. ז'קט מחויט עם צביעת דגרדה וסיכה אדומה למאבק באיידס. "לפני עשר שנים רכשתי ז'קט שחור בשוק בצלאל, ואת חלקו העליון טבלתי בדלי אקונומיקה. התוצאה היא מעין צביעת דגרדה מאפור לשחור. מאז, בכל פעם שאני לובש אותו אני מקבל תגובות רבות. לא מזמן הייתי איתו בניו יורק ופנה אליי בחור ברחוב ושאל מהיכן הז'קט. סיפרתי לו איך עשיתי אותו, השיחה התפתחה והזמנתי אותו לדרינק, ואז התברר לי שהוא עורך מגזין הגברים GQ".
3. סריג גולף בצבע חאקי. "זה אחד הפריטים הראשונים שעיצבתי בתחילת שנות ה-80 לראש אינדיאני, כששימשתי מעצב בחברה. יש לו צווארון גולף רחב ושרוולים ארוכים, ועל אף שעברו כבר 30 שנה הוא עדיין עולה עליי".
4. ז'קט גברי שחור עם רקמה כסופה. "לפני עשר שנים נסעתי להודו לייצר תלבושות למחזמר אלדין. הצבעוניות ואינסוף הבדים והאפשרויות פשוט הטריפו אותי. בוקר אחד הסתובבנו עם המלווה הישראלית וראיתי חנות קטנה ואותנטית, בה ישבו זוג רוקמים מבוגרים שעשו דברים מעלפים. הזמנו מספר פריטים לפינאלה של השחקנים תום אבני והדס מורנו, ולעצמי הזמנתי את הז'קט הזה, שמלווה אותי תקופה ארוכה. את דורין אטיאס זה לא ממש שכנע, והיא קטלה אותו באחת הביקורות שלה. אני מאמין גדול באינדיבידואליות ובטעם אישי, וחושב שיש מקום לכל סגנון. מי שכן אהבה אותו מאוד היא רות דיין, שחיבקה אותי ואמרה 'בדיוק כזאת רקמה אני אוהבת'".
5. צמיד עור בדוגמת שעון עם הכיתוב "עכשיו". "את הצמיד הזה עיצב דורון גל, והמילה 'עכשיו' היא בעלת מסר קבליסטי: הזמן הוא עכשיו. לא בעבר ולא בעתיד. זאת מנטרה שאני משנן לעצמי מדי רגע, ולומד להפנים, לא לדחות דברים ובעיקר לחיות את הרגע".
