מאות המושבים באוהל התצוגה התמלאו היום אחר הצהריים לקראת התצוגה של ששון קדם, המעצב שכולם אוהבים לאהוב. מקולגות למקצוע, דרך עיתונאים, אושיות אופנה, סטודנטים לאופנה בעבר ובהווה, סגל המחלקה לאופנה בשנקר - כולם התייצבו בשעה הנקובה על מנת לעשות כבוד לקדם. אבל מי שבאמת נתנו את הטון ביציעי התצוגה היו כל נשותיו של קדם - הלא הן לקוחותיו הנאמנות, שהגיעו לבושות בעיצוביו ולא היססו מלעורר הדים ותשואות רמות בקהל, כקבוצת אוהדות כדורגל נאמנות.
"שם הקולקציה הוא 'מסע'. מסע אינסופי, פיזי ונפשי שאני עובר כמעצב", סיפר מעצב האופנה ששון קדם שעה קלה לפני שהציג היום אחר הצהריים את הקולקציה בעיצובו. לאן אתה נודד? שאלתי. "כל פעם למקום אחר", הסביר. "מסע זה תהליך ואני כל הזמן במסע הזה. הקולקציה היא התוצאה של נקודת הזמן הנוכחית, רגע האמת הנוכחי בחיי".
המילים של קדם פיוטיות, אבל מביעות רק במקצת את פועלו. הציטוטים הניו אייג'יים שהוא משמיע יכולים היו בקלות לזכות בנחירות בוז, אבל קדם, ואת זה יכולים להבין רק האנשים שמכירים אותו ואת עיצוביו מקרוב, הוא אמן היוצר באהבה גדולה והתחביר המילולי שלו מגובה גם בתחביר העיצובי שהוא מרכיב מעונה לעונה משכבות, טקסטורות, צבעים ושפע של בדים. כך גם בקולקציה הנוכחית, שבהרבה מובנים מזכירה את עבודותיו בעבר.
נקודות האור
החומרים והטקסטורות.ששון קדם הוא בין המעצבים הבודדים שבעבודתו ניכרת לעין ההקפדה על בחירת החומרים, כשהטקסטורות בעיצוביו ממש מספרות את סיפורה של הקולקציה. כך, למשל, בקבוצת הדגמים הלבנים שבה בחר קדם בבדי וואל המזכירים במראם טקסטורה של שכבות סלעי גיר, ניתן היה לחוש כיצד מתוך החומר יצא המעצב אל ההשראה לקולקציה. גם ביתר קבוצות הדגמים שעלו אל המסלול, לא ניתן היה להתעלם מהחיבורים ושילובי הבדים שיצר קדם ומתרומתם של אלו למראה הכללי של הבגד.
ההתאמה לאקלים המקומי.הפריטים שיוצר קדם מחוברים במלוא מובן המילה לכור הווייתם - ישראל. הגזרות הנינוחות בדיגום חופשי, הבדים הטבעיים (וואל, פשתן, גברדין) והצבעוניות השקטה ברובה - מצליחים להתאים בד בבד גם לחוויה הישראלית האורבנית וגם לזו המדברית המזוהה כל כך עם שורשי האופנה הישראלית, לפחות כפי שהיא נתפסת מעבר לים. בכך מצליח קדם, עונה אחרי עונה, להוכיח כי ניתן ליצור אופנה מקומית מקורית שתהלום את הלקוחה הישראלית ואף תזכה לקצור תשואות מחוץ לגבולות ישראל.
נקודות החושך
קונספטואליות יתר.על מנת לתרגם רעיון אמנותי לבגד לביש נדרשת מלאכה רבה. קדם הוא מכונת פלא של רעיונות שלא תמיד זוכים תחת ידיו לתרגום אופנתי ראוי. הדבר בלט בעיקר בדגם שפתח את התצוגה - שמלת המצעים שלבשה הדוגמנית גילי סער, אשר העניקה לה מראה של הומלסית אבודה. קשה לדמיין את האישה שתעלה בדעתה לעטות על עצמה את מראה הפרסומת לוורדינון שיצר קדם. להבא, היינו שמחים לראות תרגומים עם נטייה פחות קונספטואלית והרבה יותר פרקטית.
השגרה.בשלב זה של הקריירה של קדם, הביטחון ניכר בעבודתו וכתב היד המגובש כמעט הרמטית שלו כבר נקרא למרחקים, אך לטעמנו הביטחון הזה הפך במובנים מסוימים להיות לקדם לרועץ. כל יוצר חייב מעט זעזועים תחת רגליו כדי להמשיך ולהתפתח הלאה, ואצל קדם עולה תחושה של שלוות המובן מאליו שגוררת אותו לעתים למראה משומש החוזר על עצמו. אנו ממליצים לו לנסות ולפרוץ את הגבולות שלו עצמו, או כפי שהוא היה מתאר זאת - להמשיך במסע נדודיו. לאן? רק הוא יודע.
