"עצוב לי שבמדינה כמו שלנו, סטודנט שמסיים לימודים ורוצה להמשיך לעבוד בארץ ולא לברוח לחו"ל נתקל בדיבור כזה לא מפרגן", אומרת לי גרבנאו בעקבות
הביקורות הפושרות על תצוגת הגמר שלה,
ועל הרמיזה שהצלחתה והסיקור שהיא זוכה לו נובעים מייחוס משפחתי וקשרים נכונים.
"הלקוחות שלי מגיעות מכל הארץ ונמנות עם שכבות סוציו־אקונומיות שונות. יש לי לקוחות מעומר, מבאר שבע, מהרצליה ומחולון. חוץ מזה, כל הדיבורים מסביב באמת לא מעניינים אותי. שכל אחד יגיד מה שהוא רוצה, אני לא מתעסקת בזה. נשמות טהורות תמיד יש.
"את הפינאלה לתצוגת הסיום של שנקר קיבלתי בזכות ולא בחסד, עבדתי על הפרויקט הזה לילות כימים, וכל המנחים שלי התרשמו ממנו מאוד. הפרויקט הוצג בשבוע האופנה בסין, שבו השתתפתי בתחרות של מעצבים צעירים וזכיתי בפרס.
את שנקר סיימתי בהצטיינות והיה לי הרבה אומץ לפתוח סטודיו ולקפוץ למים בשלב כל כך מוקדם. מאז אני מפרנסת את עצמי בכבוד כי אני טובה במה שאני עושה. זו הסיבה להצלחה שלי ואני לא מרגישה צורך להתנצל על כך".
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
בפוקס
ובאמת, בשיחה עמוקה מתגלה בחורה ממוקדת מטרה, בעלת כישרון ואמביציה למקצוע. לי נולדה לאבא יבואן טקסטיל ולאמא מעצבת אופנה, כך שהאהבה לבדים היא אצלה בדם. "הפעם הראשונה שנתקלתי בעשייה אופנתית הייתה במגמת האמנות שבה למדתי בתיכון, דבר שלא הותיר בי שום ספק שאחרי הצבא אני אלך ללמוד עיצוב אופנה".
את השמחה על התחלת הלימודים ומימוש החלום קטע מותו הפתאומי של אביה. "בשביל להתמודד עם האובדן התחלתי פשוט לעצב קולקציה שלמה, התחלתי לעבוד בקטן. עיצבתי כעשרים שמלות והזמנתי אליי כמה נשים, רובן מכרות של אמא, והן התלהבו מהפריטים ורכשו אותם וכך השמועה החלה לעבור מפה לאוזן, והתחלתי לעשות דגמים בהזמנה אישית.
"לפני שלוש שנים, תוך כדי הלימודים, החלטתי לפתוח סטודיו משלי ולהעמיד קולקציה עונתית. אני עדיין מייצרת כל דגם לפי הזמנה אישית, מותאם למידות הלקוחה. אני גם מייצרת שמלות כלה בהזמנה. עכשיו, משסיימתי את הלימודים, אני עובדת גם על ליין שהוא יותר מוכן ללבישה.
"הקולקציה אמנם מורכבת משמלות ערב, אבל מדובר בדגמים שאפשר לקנות ישר מהקולב. יהיו בה מכנסיים, בלייזרים ושמלות קלילות שיהיו פחות מהודרות מהסגנון המזוהה איתי, וגם יותר זולות".
מה בער לך כל כך לפתוח סטודיו כבר אחרי שנה א' בשנקר?
"גדלתי בבית שבו שני ההורים נמצאים בתחום, כך שאני מכירה וספגתי את זה מילדות. זה מושרש בי. הדגמים שעשיתי בהתחלה היו תוצאה של ריפוי בעיסוק אחרי הסיפור עם אבי, והעניינים פשוט התגלגלו מעצמם. נשים הגיעו, התעניינו ופרגנו וכך התפתח לו העסק. חוץ מזה, כמו כל סטודנטית הייתי צריכה גם לפרנס את עצמי במהלך הלימודים".
על הצורך שלה להמשיך ללמוד במסגרת תובענית למרות העסק המצליח היא עונה בפשטות "חשוב היה לי להמשיך בשנקר כי הרגשתי שאני מתפתחת ומשתנית לאורך השנים. השילוב בין הלימודים, שבהם בונים דגמים יותר קונספטואליים, ובין הסטודיו, שמלביש נשים אמיתיות - היה מעולה.
"היום יש אנשים שחושבים שאם יש כישרון לא חייבים ללמוד, אבל אני מאמינה שכן צריך ללמוד ואף הכרחי, כי זה תורם מאוד לא רק לרמה הטכנית, אלא גם ליצירתיות ולמעוף. הלימודים הם קשים ותובעניים עם הרבה לילות לבנים, אבל היה חשוב לי לסיים אותם כי ידעתי שהם מפתחים אותי. מהקולקציה הראשונה ועד האחרונה, צמחתי והועשרתי כמעצבת".
____________________________________________________________________________________________________________
עוד מעצבים:
- The Hellers: עיצובים מתוחכמים ואלגנטים
_____________________________________________________________________________________________________________
מנהל עסקים
למרות הסיפורים על קינאה בעסק המצליח של הסטודנטית בשנה א', גרבנאו מדגישה דווקא את התמיכה שזכתה לה. "החברים לכיתה פרגנו לי, ואם היה איזשהו דיבור על הסטודיו, הוא היה חיובי ומפרגן. הרגשתי כאחת הסטודנטיות, לא הרגשתי מיוחדת או שונה, פשוט הייתי סטודנטית שגם עובדת בתחום כדי לשלם את עלויות הלימודים".
אבל לי בכל זאת התבלטה בזכות ההשקעה בלימודים, ובעקבות הצטיינותה במכללה נשלחה על ידי צוות בית הספר לקראת סוף שנת הלימודים השלישית לסטאז' אצל המעצב המוערך ג'ונתן סונדרס.
ספרי על תקופת הסטאז', למדת שם דברים שאת מיישמת בסטודיו שלך?
"הסטאז' בלונדון היה חוויה אדירה. גרנו יחד באותה דירה כמה סטודנטים שלמדו בשנקר, שזה כשלעצמו היה כיף. עבדנו קשה אצל ג'ונתן, ובתקופות לחוצות כמו לפני שבוע האופנה, נשארנו בסטודיו גם עד אחת בלילה.
"גיליתי שעולם האופנה עובד על סטאז'רים שעובדים בחינם. זה מדהים. היו שם כעשרים סטאז'רים שרק אמרו תודה על ההזדמנות להיות שם. בסטאז' למדתי איך מתנהל סטודיו לאופנה, איך עובדים מבחינה טכנית, תדמיתנות, תפירה, אספקת דגמים, חישוב כמויות בד, גזירת בד, טכניקות עבודה וחישובים עסקיים. היום בסטודיו שלי אני עובדת בהתאם למה שלמדתי שם, רק בסדר גודל אחר, כמובן".
למרות שעתה היא עובדת גם על קו מוכן ללבישה, גרבנאו מעצבת בדרך כלל בהזמנה פריטים לאירועים. "הלקוחות שלי הן נשים בנות 25 ומעלה המתלבשות לאירועים בסגנון נשי, אלגנטי מאוד, ומחויט. אני אוהבת שכשהלקוחה שלי נכנסת לאירוע מבחינים בה ומחמיאים לה. היא צריכה להרגיש שהיא נראית הכי טוב שהיא יכולה.
"אני מקפידה מאוד על איכות החומרים והגימורים ולכן אני משתמשת בבדים יקרים כמשי ועושה הרבה עבודות יד. הייתי שמחה מאוד לראות בסטודיו שלי את פלורנס וולש ואת אילת זורר".
חוץ מקו ההלבשה החדש, מה בתוכניות לעתיד?
"הדבר שהכי חשוב לי זה להקים משפחה, ועם זאת אני מקווה עדיין להמשיך להפעיל את הסטודיו שלי. אני לא רוצה לצאת בהצהרות על איפה אהיה בעוד עשר שנים, כי זה הרבה זמן. לא מזמן סיימתי ללמוד ואני כרגע עוד בשלב המחשבות על העתיד.
"אין לי רצון מיוחד לפרוץ לחו"ל, טוב לי פה בארץ ואני רוצה להישאר כאן ולייצר ולמכור כחול־לבן. בינתיים, אני מתחילה ללמוד תואר שני בתולדות האמנות, בשביל הנשמה. זה חשוב לי כיוצרת. אני חושבת שאופנה ואמנות הולכים יחד".
את הפריטים של לי אפשר להשיג בתיאום טלפוני: 052-3000007.
לי גרבנאו, תעודת זהות:
אייקון / מוזה: פלורנס וולש
מעצב אהוב: היידר אקרמן
לעולם לא אלבש: חולצת בטן
פריט מאסט בארון הנשי: שמלה שחורה קטנה
האדם עושה את הבגד או הבגד עושה את האדם: האדם עושה את הבגד. לחלוטין.
_____________________________________________________________________________________________________________
עוד במגזין GOstyle :
- טרנד אופנה: תחרת שנטילי
