>> ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT - צפו בכל התוכניות
לאחר עשור של פעילות אופנתית בכיכר מסריק, בסוף החודש תיסגר חנותו היחידה של המותג הישראלי אנה קיי בבעלות המעצבת קרן זרקה. ההודעה על סגירת החנות הגיעה בסוף השבוע, והכתה בתדהמה את תעשיית האופנה המקומית. מאז פתיחת החנות ב-2002, יצר אנה קיי קהילת מעריצות נאמנה וזכה גם באהדת עיתונאי האופנה – אם בזכות מכנסי החיתול שכבשו את הרחוב הישראלי, ואם בזכות התעקשותה של זרקה לנסות ולייצר אופנה מקורית, נשית וצבעונית, ששמרה על ייחודיותו של המותג לאורך השנים.
"כבר הרבה מאוד זמן שאני שואלת את עצמי: קרן, מה הערך המוסף שלך? למה את צריכה חנות?" אומרת זרקה בראיון בלעדי ל-Xnet. "אני עובדת עם פלח שוק מצומצם שבנוי בעיקר מתל אביביות, אבל לקהל שלי אין היום כסף. הן נאמנות, הן חוזרות לחנות ולא קונות ברשתות, אבל אין להן כסף למערכות לבוש שלמות. בעבר הן קנו חצי קולקציה בעונה, וכיום הן יכולות לקנות רק מעט פריטים ורק במחירי סוף עונה. הסטייל שלהן עדיין מצוין, אך הן מגבות אותו בפריטים מחנויות יד שנייה".
"לא, זה תהליך מחשבה ארוך. לקחנו את השנה הזו כניסיון, שלא עלה יפה כלכלית. פתאום הבנתי שהמעצבים כל הזמן מחכים לשינוי. פעם הבעיה נובעת ממלחמה, פעם אחרת זה הגשם או המיתון או הקיץ הקשה. פתאום, בפרספקטיבה של עשר שנים, זה נראה לי אבסורד. נמאס לי לקטר, השינוי צריך להיות מבפנים. אומנם בכל מה שקשור לעיצוב לא קפאתי על שמריי וניסיתי לחדש עבור הלקוחות וגם לנשמה, אך בנושא הכלכלי הרגשתי שנרדמתי".
את חושבת שהרשתות נגסו בהכנסות שלך?"הרשתות לא נגסו ישירות בנתח הלקוחות, אך הן השרישו מתח מחירים אחר והורידו פלאים את הסטנדרט המקומי. פעם מכנסיים של מעצבות נמכרו במחירים של 800-600 שקל, אבל אז נכנסו הרשתות ופתאום יש מכנסיים ב-250 שקל. כתוצאה, היום מכנסי מעצבות נמכרים ב-400 שקל. הבעיה היא שאף אחד לא לוקח בחשבון את העלויות הגבוהות שאנחנו משלמים – את הייצור היקר והרצון לשלם לעובדים שכר הוגן. אני קוראת טוקבקים וצוחקת. כולם כותבים 'תורידו מחירים ונבוא'. הלו? אתם לא חושבים שאנחנו רוצים שתבואו? ברור שאנחנו רוצים, אך המחירים הם תוצאה של המציאות הקשה ולא של גחמות שלנו".
"ממש לא, למרות שהיה נחמד אם היה לי את מי להאשים. הרשתות הגדולות הן תהליך אורגני בכל העולם. אני מכירה טוב את ספרד ואיטליה, ורואה שגם שם חנויות עיצוב מדליקות נעלמות ורשתות גדולות תופסות את מקומן. המודל של המעצבים הצעירים אולי לא תואם את המצב, ויש צורך לחשוב מחדש. זה מה שאני עושה".
זרקה מבטיחה שלמרות סגירת החנות, היא לא מתכננת להיעלם מתעשיית האופנה הישראלית. עכשיו היא מגלה שאפילו מסיבת ההשקה שערכה בחודש יולי לקולקציה "מעל קו המשווה" – שיתוף פעולה שלה ושל המעצבת הצעירה אורלי רוזן – כבר התקיימה בצל הסגירה. "לא הרבה ידעו, אך מסיבת ההשקה היתה מעין מסיבת פרידה מהחנות", היא אומרת.
"אני מתגעגעת לשקט הנפשי שהיה לי כשהבגדים שלי שווקו דרך חנויות מעצבים, אני לא טובה בשיווק. בא לי לעשות את מה שאני אוהבת וטובה בו, ולתת למישהו אחר לשווק את הבגדים שלי. פניתי לקרן בנקר כהן מהבוטיקים בנקר ועלמה, והצעתי להם להחזיק את הבגדים שלי בבלעדיות בתל אביב. אולי גם אשווק מעט מחוץ לעיר, ואפתח אתר מכירה באינטרנט. לפעמים צריך להוריד מעט את הראש".
אבל גם אם זרקה עצמה נשמעת מפויסת ושלמה עם ההחלטה, סגירת החנות של אנה קיי מסמלת קריסה נוספת בענף האופנה המקומי – קריסתו של מתחם מסריק, פעם יורשו השיקי של גן החשמל, שעתה מאבד גם הוא את האפיל האופנתי שלו. במסגרת גל הסגירות שפקד את מסריק בשנה האחרונה אפשר למנות את מותג בגדי הגברים מייזון רוז' (שבמקומו נפתחה חנות אופניים) את חנותה של המעצבת אניה פליט (שאת מקומה תפסה חנות מיצים) ובימים אלו גם את החנות של המותג הישראלי מנדינקה, שעורך עתה מכירת פרידה.
"הירידה של המתחם משקפת את המצב הכלכלי הקשה והמיתון, שמהם אי אפשר להתעלם. מעבר לכך, האטרף הנוכחי סביב נושא האופנה דווקא מוריד מהזוהר של מעצבי האופנה המקומיים. אחרי שבוע האופנה, למשל, פתאום קם ערוץ אופנה ומדורי אופנה, בלוגרים וסטייליסטים. כולם הפכו להיות אופנתיים. כיום לא מספיק לקנות פריט של מעצב אופנה מקומי, זה לא מה שאנשים תופסים כלהיות אופנתי".
