>> ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT - צפו בכל התוכניות
"אין מעצב ישראלי שמוכר בחו"ל בסדר הגודל שלנו. אנחנו מקום ראשון עם הרבה אבק מאחורה", אומר רונן חן, ממעצבי האופנה המצליחים בישראל. לא מזמן אמרה עליו מעצבת האופנה הוותיקה טובה'לה,
בשיחה עם Xnet,
כי "המעצב המצליח ביותר הוא גם המשעמם ביותר". אבל אל תתנו לפה הגדול של טובהל'ה להבהיל את חן. גם הוא, מסתבר, מודה באשמה. "אני יכול להבין את הדברים שאומרים עליי", הוא אומר השבוע. "האמת? לפעמים יש לי עיצובים שגם אני לא נדלק מהם. שהם לא שפיץ. אבל כמו כשאתה הולך למסעדה ומזמין לחם וחמאה, גם אני צריך לעצב בגדים שהם בייסיק ומסחריים".
בשנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים היית מלך המינימליזם, אבל בשנים האחרונות הפכת לסמל של אופנה מסחרית. איך אתה חי עם ההגדרה הזאת?
"הייתי יכול לחיות את חיי על דרגש בטון. אבל בשלב מסוים הייתי צריך לבחור אם להיות האמן הקונספטואלי והרעב ללחם, או להיות מסחרי. זאת לא היתה החלטה חד משמעית, אבל בחרתי לפנות לקהל רחב יותר".
כלומר, להתמסחר.
"נכון, נכון. בהתחלה היה לי קשה עם זה. אמרתי לעצמי, 'אבל נשארת אותו מעצב מדויק ונזירי שהיית'", אומר חן ושולף מהארכיב שלו ז'קט לבד שחור מקולקציית סתיו-חורף 2002-3 שלו, עם צווארון מוגבה וקשר בחלקו הקדמי. "בז'קט יש משהו מאוד מדויק ומינימליסטי, אבל היום אני אעשה את זה מפליז עם מעט לייקרה, כדי שהאישה תוכל גם לזוז בתוכו. אבל השפה היא אותה שפה, אני חושב. לא מזמן מצאתי תמונות מפרויקט הגמר שלי (צילום: דנה מנוסי, איפור: אסף זיו, דוגמנית: יעל רייך, א"י), ואני מאמין שהשפה שלי נשתמרה מאז. נראה כאילו כלום לא השתנה במהלך עשרים שנה".
מאז סיים את לימודיו במחלקה לאופנה בשנקר בשנת 1990, רונן חן, 47, רווק ואב לשתי בנות, עשה את אחד המסלולים הישירים להצלחה. חן משתייך לדור הביניים של המעצבים בשראל, ובהם נעמה בצלאל, ששון קדם, לולו ליאם וסיגל דקל. מכולם, חן הוא בעל הפריסה הגדולה ביותר בארץ ובחו"ל, וכיום הוא אוחז ב-18 חנויות מותג בישראל, שתי חנויות בלונדון (אחת מהן נפתחה בצפון העיר בשבוע שעבר), שישה שואו-רומים המייצגים אותו באופן בלעדי בארצות הברית, וסוכנים המשווקים אותו באירלנד, קנדה, הולנד ובלגיה. נכון להיום, אין עוד מעצב ישראלי שמופץ בסדרי גודל כאלה.
בימים אלו מפתח חן אתר מכירות אונליין לשוק האמריקאי, בהשקעה של 600 אלף שקל ("תקציב של פתיחת שתי חנויות", לדבריו), וכן משיק בישראל רשת חנויות נעלי סניקרס חדשה לגברים, יחד עם שלושה שותפים נוספים: אילן ג'רבי, לשעבר מנכ"ל סליו ישראל ורשת לי קופר; איש העסקים רועי הולנדר והשחקן ומנחה הטלוויזיה אייל קיציס. החנות הראשונה תיפתח ב-20 בספטמבר בקניון עזריאלי בתל אביב, ובמהלך השנה הקרובה צפויות להיפתח שתי חנויות נוספות. חן, בעל השליטה בחברה והקניין הראשי, זיהה את הפוטנציאל בנעלי הסניקרס שמייבאים השלושה מזה שלוש שנים. ברשת החדשה צפויים להימכר כשישה מותגי נעליים לגברים (מתוכם עשרה אחוז לנשים), ביניהם המותגים Tsubo ו-Creative Re-Creation הפופולאריים. בהתחשב בהיצע הדל של נעלי גברים בישראל, הרשת החדשה צפויה להיות תחנת חובה לגבר הישראלי.
בשואו רום הצמוד לחלל הסטודיו של חן בבית טפר בדרום תל אביב, שם הוא חולש על 3,000 מ"ר הכוללים חדרי עיצוב, גזרנייה, מחלקת שיווק, ניהול ושואו-רום בבנייה - כבר נמצאים חלק מעיצובי הנעליים שיזכו בקרוב לחנות משלהם. עבור חן היה זה צעד אמיץ, אבל לדבריו, השחייה במים בטוחים שיעממה אפילו אותו. "ראיתי שיש בחברה הרבה חומר לעבוד איתו. המוצר מהמם ומתאים לכל כך הרבה קהלי גברים בארץ. אנחנו כמו הספייס גירלס - כל מותג בחברה מייצג דמות וסגנון שונה: מילדים בני 18, דרך ערסים, גייז ורואי חשבון. זו רשת שחוצה מגדרים ומגזרים".
וקיציס יביא את הסלב כמו אז, כשהשיקו את Creative Re-Creation בארץ?
"לא בהכרח. קיציס שותף בהרבה עסקים ומתעניין בהרבה תחומים: מאופנה ועד ברים. הוא עצמו קופירייטר שנון, מצחיק ומאוד חכם. הוא אומנם מחזיק חלק לא גדול בחברה, אבל יש לו 'סיי' כשאנחנו מתדיינים בינינו אם להביא מותג כזה או אחר".
צריך להיות במקום מאוד בטוח בקריירה כדי לקפוץ למים טריטוריאליים חדשים. אתה מרגיש היום שהיסודות שלך באופנה הישראלית כבר מספיק מבוססים?
"זה מאוד מאוד נכון. בחנויות שלנו בארץ זה פחות מורגש, אבל לפני שלוש עונות הגעתי לתערוכה בארה"ב עם קולקציה פחות טובה. והקלישאה שאתה טוב כמו הקולקציה האחרונה שלך, פשוט היכתה בנו. פתאום הבנתי שלא קונים ממך כי היית פעם טוב. זה מאבק יומיומי, במיוחד כשעסקי האופנה בימים אלו קשים".
מהצד נראה כי תעשיית האופנה במצב קשה ורונן חן רק מתרחב וגדל.
"עד לאחרונה חייתי בבועה ולא ידעתי שיש מצב כלכלי בעייתי. אנשים אמרו לי, 'אתה לא יודע מה קורה בחוץ? אלה מצטמצמים, אחרים סגרו חנויות, והשאר פשטו רגל'. זה נשמע טיפשי לומר שלא ידעתי שיש מיתון, אבל אצלנו המכירות רק עלו. מצד שני, מאוד מבאס אותי לשמוע שפראו בלאו סגרו את החנות בדיזנגוף. אין מקום יותר לנישה? אותי זה מבאס".
אז איך מצליחים כאן במשך 22 שנה? עושים קז'ואל חוצה מגזרים שמתאים למכנה המשותף הרחב ביותר?
"אנחנו כבר לא נוסעים מהתנופה, אלא ממציאים את עצמנו מחדש עונה אחרי עונה. אנחנו עושים הכול במימון עצמי וצעד-צעד. לא באתי עם כסף מהבית אלא התקדמתי שלב-שלב. את החנות הראשונה בשינקין פתחתי ב-94', ועלה לי לשפץ אותה 41 אלף שקל ששילמתי בתשלומים. זה כסף שעשיתי אחרי שלוש שנים בהן עבדתי מהמרפסת בבית ומכרתי לחמישה בוטיקים".
למרות שהוא אחד המעצבים הבולטים בישראל, חן לא לוקח חלק בשבוע האופנה TLV השני, שיתקיים בסוף אוקטובר, ולא השתתף גם בשבוע האופנה הקודם. הסיבה? "יש לי בגדים טובים", הוא אומר, "אבל אם אני רוצה להציג אותם בתצוגה, הם לא מספיק טובים". פחד קהל? אולי. אבל חן מסביר כי אם הוא נדרש להשקיע את מלוא הזמן בבניית מערך לקראת שבוע האופנה, או להמשיך בפרויקטים עליהם הוא מופקד בימים אלו - התשובה ברורה: המסחריות מנצחת. "אני מודה שנחמץ לי הלב לא לראות את השם שלי בשבוע האופנה. הייתי גם רוצה שיכתבו עליי יותר ב'גלריה' וב-Xnet".
הנה, כותבים עליך.
"כותבים. אבל קח למשל את הכתבה עם לאה פרץ ורחל ברמן הדרי שהתפרסמה לאחרונה ב-Xnet. שאלתי את עצמי, איך זה שהם לא היו גם אצלי? יש גם עיתונאי אחד שמסרב לכתוב עליי כי לדעתו אני לא מספיק חדשני, בועט, ורק כשאני אעשה דברים חדשים הוא יכתוב. אז בשבילו אני צריך לעשות דברים חדשים? מצטער, אבל זה הקו. זה מי שאני. ואני עומד מאחורי זה לגמרי".
