>> לפרויקט הישראלי היחיד ש... לחצו כאן
"ואז הלכנו לים", נזכר צלם האופנה אייל נבו ביום הצילומים הראשון שלו עם הדוגמנית בר רפאלי לפני כמעט תריסר שנים. "בדרך עצרתי בשוק וקניתי לה בגד ים פשוט. ושם, ללא איפור, ללא מעצב שיער, ככה טבעי, צילמתי את בר". אלו לא היו צילומים מתוכננים. הם בדיוק סיימו לצלם הפקת אופנה למגזין "לאשה", טבילת אש ראשונה לשניהם יחד ולחוד: הוא היה אז צלם מתחיל בן 25, היא ילדה - דוגמנית שטרם מלאו לה 15. כשהסתיימו הצילומים הם הלכו לים. ושם, על החול הרך אל מול הגלים המתנפצים, נברא אחד משיתופי הפעולה ההדוקים בתעשיית האופנה הישראלית - צלם ומוזה. "עד היום ההפקה הזאת היא רגע מכונן ביחסים ביני לבין בר", אומר נבו בביישנות האופיינית לו.
לפני מספר שבועות הם חזרו אל הים, נבו כצלם אופנה מהבולטים בישראל ורפאלי כטופ מודל בינלאומית. הפעם, המטרה היתה צילומי סרטוני וידאו ותמונות סטילס לקמפיין של מיזם האופנה באינטרנט Under.me - מותג ההלבשה התחתונה בו שותף נבו, יחד עם רפאלי, הדוגמן לשעבר דודי בלסר ומשקיעים נוספים. גם הפעם הם היו שלושה: הוא, היא והמצלמה. "זה היה מהיר, ספונטני וקליל. טלפון לבר. היא באה. מצלמים וממשיכים הלאה". את תפקידו במיזם הוא מכנה כמנהל הפן הקריאטיבי, מעין משרד פרסום עצמאי שאחראי על הצילום, הקונספט, בימוי הקליפים, הצילום שלהם והעריכה.
מאז הושק בחודש האחרון מותג ההלבשה התחתונה של רפאלי ובלסר, הוא זכה לאינספור אזכורים בתקשורת הישראלית והבינלאומית, בעיקר הודות לשמה של רפאלי - הפנים והגוף שמאחוריו. המותג אינו מפרסם בעיתונות או בטלוויזיה, אך מחזיק בחשבונות פייסבוק וטוויטר פעילים. אחרי הכול, רפאלי היא צייצנית מקצועית, שמבינה את כוחו של המדיום האינטרנטי. למי שהצליח לפספס את מתקפת האייטמים סביב Under.me, מדובר במותג הלבשה תחתונה לנשים וגברים, המציע פריטי בייסיק מכותנה בשלושה צבעים - שחור, לבן ואפור - בהשראת הפריטים האהובים על רפאלי. המחירים נוחים יחסית: 40 שקל בממוצע לתחתונים, 45 שקל לחלק עליון. מי שחפצה בלנז'רי יוקרתי וסקסי, בדומה למה שמציעה הנמסיס הברזילאית של רפאלי, ג'יזל, יאלץ לחפש את מבוקשו בכתובת אחרת.
אל המותג חבר נבו כבר בשלב הקונספט הראשוני. בבית הקפה הסמוך לביתו בשכונת נווה צדק בתל אביב, הוא מראה לי סקיצות ראשוניות של חלק מהסרטונים החדשים שלוכדים את רוח המותג: זיק של הומור לצד ויטאליות, מקצוענות לצד אווירת הרפתקה של החבר'ה. את כתבת הדיילי טלגרף אוליביה ברגין זה הרשים קצת פחות. במאמר שפרסמה אתמול על הסרטון הראשון שנחשף, בו משחקת בר טניס בתחתונים וגוזייה, כתבה: "הוויס-אובר הנוראי בסרטון גונב מבר את ההצגה ולא עושה טוב למותג, גם אם מדובר באחת הנשים המבוקשות בעולם".
נבו הצטרף אל המיזם כחבר קרוב של הדוגמנים שמאחוריו. בלסר פנה אליו וביקש שיצלם סרטון וידאו שיסייע לגייס משקיעים. "בגלל שזאת חברה שבנויה כסטארט-אפ ולא היה להם כסף לשלם לי, קיבלתי מניות במקום כסף", מסביר נבו. "אבל תמיד היתה לי אוריינטציה עסקית. לא כי אני רוצה להיכנס לעסקים, אלא באופן שבו מיתגתי את עצמי כצלם. לצד העבודה שלי כיוצר, התייחסתי לעצמי כעסק. אני לא מכיר את שוק ההלבשה תחתונה, אבל אינטואיטיבית, יש היגיון במותג כמו under.me".
איך זה לעבוד עם שני חברים קרובים?
"שניהם אנשים עם קארמה טובה ונכונה. בניגוד אליי, לדודי ובר יש רוח של סטארט-אפ. דודי לא ידע מהנקודה הראשונה מה יהיה הצעד הבא, ובר היא נכס למותג. היא לא מתקשקשת יותר מדי, יודעת בדיוק מה היא רוצה ומקבלת החלטות מהר. אני מאמין שעבורה זה כבר חלק מהחיים".
איך הגעתם למצב שבו אתה הצלם הנבחר שלה?
"זו לא אקסיומה", הוא מצטנע. "בר עובדת עם צלמים נוספים בארץ ובעולם. אם נקבעו צילומים עם צלם אחר - היא לא תבטל אותו על פניי. אני בעדיפות אצלה כי אנחנו חברים, והיא סומכת עליי מקצועית ואישית. צריך לזכור שבחורה כמו בר צריכה לסמוך על צלם כדי להכניס אותו לצלם אותה עירומה באמבטיה (כפי שמופיע באחד הסרטונים של המותג, א"י)".
רפאלי אינה הדוגמנית היחידה שמעדיפה את נבו כצלם ולא חוששת להכניס אותו אל בין הסדינים. אם תערכו סקר דוגמניות מהיר, תגלו שנבו הוא הצלם המועדף על רבות מהדוגמניות והשחקניות בישראל. על פי רוב, מי שהתנסתה בעבר מול העדשה שלו, מתקשה לוותר עליו בהמשך. זכות הסירוב נמצאת בידיו. הדיוקנאות המפוארים שיצר למירי בוהדנה, מלאני פרס, יעל רייך, גלית גוטמן, רותם סלע, יעל גולדמן, אסתי גינזבורג ואחרות, הונצחו על שערי מגזינים, הפקות אופנה וצילומים מסחריים.
נבו, 36, נולד וגדל בתל אביב והחל לצלם אופנה בשנות ה-20 המוקדמות לחייו, כמעט במקרה, כשתמונות שבהן צילם את חברו גיא המאירי לכדו את עיניו של סוכן הדוגמנים והשחקנים רפי עגיב. במקביל, פצח נבו בלימודי קולנוע באוניברסיטת תל אביב, מהם פרש בשנה הראשונה. למרות הצלחתו כצלם אופנה, קולנוע היה ונותר אהבתו הראשונה, ובימים אלו הוא שוקד על כתיבת תסריט לסרט ביכורים.
"מכול הצלמים שעבדתי איתם, אייל הוא כמו במאי קולנוע", מפרגנת הדוגמנית גלית גוטמן. "הוא מתייחס לדוגמניות כמו אל שחקניות, ויוצר סערת רגשות על הסט שמוציאה ממך משהו אחר, עמוק, פגיע. בעיניי הוא אחד הצלמים המוכשרים בארץ, אבל הוא גם מאוד תובעני וקשה. תמיד נדמה שהוא אף פעם לא מרוצה ממך ושאת אף פעם לא מביאה מספיק. אבל התוצאה הסופית מפצה על זה, כי הוא מביא ממך כדוגמנית משהו שאף צלם לא מביא". "אני זוכר את הפעם הראשונה שצילמתי את גוטמן", נזכר נבו. "הייתי צלם צעיר והיא היתה דוגמנית מצליחה עם הרבה ניסיון. זה לא שרציתי לפרק אותה מהדפוס שבו היא עבדה עד היום, אבל ראיתי שהיא נכנסת על הסט למוד חצי אוטומטי ולא רציתי את זה, אז קצת ערערתי אותה".
תסביר.
"הרבה פעמים אני עומד עם מצלמה מול מצולמות ושותק. ואז הן מתחילות לשאול: למה אתה לא מדבר? ואני לא עונה. אז הן שואלות שוב, ואני שומר על שתיקה. במקרים כאלה, בדרך כלל למצולמת יורד הביטחון, או שהיא קצת מתבלבלת, ואז פתאום היא נבוכה, ואז צוחקת. ובשנייה הזאת שהצחוק נעלם, היא שוכחת את עצמה. אז אני מצלם. לוכד את הרגע". "הוא בהחלט נוטה לשתוק", מאשרת גוטמן. "וזה מאוד מלחיץ".
למרות ההערכה המקצועית שרוחשים לנבו בתעשייה, קולגות ולקוחות מספרים שמדובר בצלם מרוחק, מהורהר ומיוסר, שאף מסרב לעבודות רבות. נבו מודע לדימוי שאופף אותו, שלא בצדק לדעתו. הוא גם לא התרגל לכינוי "שייקספיר" שהודבק לו, בשל הדמיון בינו לבין השחקן ג'וזף פיינס, שגילם את המחזאי הנודע בסרט "שייקספיר מאוהב", ובעיקר לאור ההתנהלות המיוסרת של שייקספיר בסרט. "אני לא מיוסר ולא מרוחק", הוא אומר. "האג'נדה שלי היא לעבוד רק עם אנשים טובים. אני לא עובד עם אנשים לא הגונים, אנשים שאני לא יכול לסמוך עליהם, שיש לי איתם דינמיקה בעייתית, או שהם כוחניים וגסים. אתה לא באמת יכול להוציא תוצאה טובה אם אתה מרגיש זיוף או לא מתחבר ללקוח. קשה לי לשקר. יש לי נטייה ליסודיות, שהיא לפעמים לטובתי ולפעמים בעוכריי".
נקרא לזה פרפקציוניזם?
"פרפקציוניזם זאת מילה שחוקה, שאני לא רוצה להשתמש בה סתם. אבל אולי זה צורך בשליטה, הימנעות מלקיחת סיכונים, פחדנות לפעמים. אולי אני לא מצלם הרבה כי אני פוחד להיכשל".
