>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
בשבוע שעבר הוזמנה השחקנית קרן מור לחגיגות יום ההולדת ה-95 של רות דיין, מייסדת חברת האופנה והנוי משכית. בין האורחים הרבים היו גם מספר יוצאי משכית לשעבר שמור שמחה להכיר. "זה היה כנס משכית לדורותיו, וכל אחד שהגיע הוציא את מרכולתו: שקיות ניילון של החנות, עטיפות אריזה ובגדים כמובן", היא משחזרת מוקסמת. "זאת היתה פיסת היסטוריה מרגשת, וחגיגות למלכה רות דיין, שבעיניי היא אישה יפהפייה. כשמביטים בה מבינים מהו סטייל. בהופעה שלה היא משלבת בין אקלקטיות לזיכרון וספציפיות. זה פשוט מדהים". "בין השאר היתה שם מישהי עם מעיל מדבר", ממשיכה מור. "שאלתי, את לובשת אותו? אמרה לא. את מוכרת אותו? אמרה כן. אז קניתי", היא מספרת נרגשת. "הוא מעיל נדיר, עם צורה שיוצרת את האות M במרכז, M של מנשה".
מלבד מעיל מדבר מקורי, קנתה לעצמה מור בשנה האחרונה גם את מקומה כאושיית אופנה בולטת ומעודכנת בשיח הישראלי. לדבריה, היא תמיד היתה כזאת ("יופי, עכשיו נזכרתם"). אולם רק לאחר שהנחתה את תוכנית התעודה "צו האופנה", ששודרה בקיץ האחרון בערוץ הראשון, זכתה מור לפוקוס השמור בעיקר לפאשניסטות כמו דורית בר אור או אפרת גוש - דיירת קבע ברשימות המתלבשים הטובים ובשורה הראשונה של תצוגות מקומיות והשקות של מותגי אופנה. "תמיד התלבשתי ותמיד אהבתי אופנה", היא אומרת, נשמעת מעט מאוכזבת מהגילוי המאוחר. "זה תמיד העסיק אותי: באקלקטיות, בשילובים, בשיטוטים, בקניות, בחפירות שאני עושה בארונות של חברות טובות. שואלת, מתעניינת, רוצה לדעת. גם החברות סביבי כולן מתלבשות יפה. לכולן יש סטייל. זה לא רק אופנה, אלא גם השילובים שהן עושות, האופי שהן מכניסות לבגדים".
כיצד היית מגדירה את סגנון הלבוש שלך?
"אני לא יודעת אם יצרתי לעצמי סגנון אישי. אני חושבת שיש לי סגנון משתנה, אבל שמשתנה איתי. נוח לי איתו, ואני מוצאת בו את עצמי באופן טבעי, כאילו הוא נולד עבורי. מצד שני, אני לא אוהבת להיצמד רק לדבר אחד ואני מקווה שאני מרובת סגנונות. אני לא מבויתת על משהו אחד, אלא פתוחה להצעות".
אומרים שהפאשניסט האמיתי בבית הוא דווקא מנשה.
"בוודאי, אם יש פאשניסט בבית זה הוא. מנשה לבוש תמיד מוקפד, יש לו את זה בילט אין בגנים".
את פולשת לו לארון? רוכשת לו בגדים?
"אנחנו לא מתייעצים אחד עם השני איך להתלבש. כל אחד אחראי על עצמו".
כמו סגנון הלבוש שלה, גם השיחה עם מור על אופנה מסתמנת כאקלקטית ומעט מבולבלת. היא אומנם בוררת בקפידה את המילים לתיאור הסגנון שלה, אבל התוצאה עמומה משהו. "אם צריך לקדד את הסגנון שלי במשפט או במילה אחת הוא יהיה אקלקטי, הומוריסטי, עם קריצה", היא נותנת בו סימנים. "אין לי התנגדות לשום דבר, לאף טרנד. אני תמיד מוצאת את מה שמתאים לי. אני אוהבת בוטיקים שמחזיקים דברים טובים, יש חנות וינטג' נהדרת בירושלים בשם נעמי, שמכינה לי 'דה בסט אוף' ואז אני באה ומודדת. וכמובן, זארה ורשתות אופנה ישראליות".
מותגי על בינלאומיים?
"את הגדולים באמת קשה מאוד לרכוש בגלל המחיר. לפעמים מוצאים את הווינטג' הנכון, או שקונים בסייל".
חולמת על שאנל?
"חולמת על אלבר אלבז ואלכסנדר מקווין, וכל מה שביניהם. אני גם מאוד אוהבת את איסי מיאקה. הוא אחד הגדולים בעיניי. החוכמה שלו היא בבד, בפיסוליות ובצבעוניות המטורפת. תענוג".
אנחנו נפגשים על סט הצילומים של מעצבת האופנה רינה צין, לה משמשת מור כפרזנטורית מהעונה שעברה. ואי אפשר לחשוב על התאמה מושלמת יותר בין פרזנטורית למותג. מור יושבת בול על הטייפקאסט של לקוחות המותג: אמהות בשנות ה-40 לחייהן, ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ומעלה, שמחפשות בגדים נשיים עם אפיל אמנותי. "לרינה יש ראייה אמנותית, מכלול שלם של דברים שאני מאוד אוהבת: חומרים טובים, צבעוניות, הפריים שהיא בונה בקטלוג. לא הייתי עושה את הקמפיין אם לא הייתי מתחברת לבגדים. פעם הייתי הולכת רק עם לבן, שחור ואפור. ולאחרונה אני פתאום גם לובשת צבעים. זה חדש לי, אני מרגישה שנפתחתי לצבע מאז 'צו האופנה'".
הצצה לצו האופנה
מתוך הפרק השני של ''צו האופנה'' ערוץ 1מור מספרת כי מאז הצטלמה לתוכנית היא נמצאת בקשר הדוק עם דושי לייטרסדורף ורינה מאייר, נכדתה וכלתה לשעבר של מעצבת האופנה המנוחה פיני לייטרסדורף, האמא של האופנה הישראלית. לדבריה, היא אף משאילה מהן בגדים שהיא אוהבת. "השאלתי גם מיעל דיין מעיל מדבר, לדעתי הראשון שיוצר", אומרת מור. "אני מלקטת, שלא לומר, אני גרגרנית כפייתית שלא יודעת שובע. פגשתי אותה ברחוב ואמרתי לה שהתאהבתי במשכית ובפיני. שאלתי אם יש לה מעיל מדבר והיא השאילה לי". אבל למרות הכמיהה שהיא מגלה לבגדים הישראלים מפעם, הרחוב הישראלי עושה לה נעים פחות: "רואים הרבה קורבנות אופנה ברחוב", היא פוסקת. "אני לא יודעת אם זה מתפקידי לומר באופן כולל, אבל אני מרגישה שהרבה פעמים לאנשים חשוב להיות טרנדיים מאשר להגדיר את השפה האופנתית שלהם".
בחזרה לסט. "קצת מוזר", אני אומר לסטייליסטית מזל חסון, "אבל בזוויות מסוימות מור מזכירה במקצת את מדונה". מור מאשרת את ההבחנה. "כשהייתי צעירה הייתי שומעת שיש קווי דמיון בינינו בזוויות מסוימות. "אבל יש כמה הבדלים: יש לה יותר שרירים ויותר כסף". "את גם יותר צעירה", אני מפרגן. "לא בהרבה", היא מבטלת בהינף יד חמש שנות ותק. גם חוק הפוטושופ החדש, שייכנס לתוקפו ב-1 בינואר 2013, לא ממש מטריד אותה כמצטלמת סדרתית: "עד אז נמשיך לרטש וללטש. אחר כך נראה", היא צוחקת. "אמת בפרסום כנראה מאוד חשובה למספר אנשים, אז יאללה, שיהיה", היא אומרת בטון הסרקסטי שלה. "עוד מעט יתחילו לשחד כאן צלמים, רטש אותי בקטנה מבלי שידעו. ואני שואלת, מתי יחוקקו כאן חוק נגד ניתוחים פלסטיים?".
