>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
טקס פרסי הווידאו של רשת MTV, שנערך בסוף אוגוסט בתיאטרון נוקיה שבלוס אנג'לס, עמד בסימן בריטני ספירס. את הפרס על מפעל חיים שהוענק לה באירוע, קיבלה ספירס מידי ג'ו קלדרון, האלטר אגו הגברי של ליידי גאגא. ספירס, שתחגוג מחר (שישי) את יום הולדתה ה-30, עמדה נרגשת על הבמה, וזכתה על הדרך גם לנשיקה קלה על השפתיים מגאגא-קלדרון – קריצה לנשיקה המפורסמת בין ספירס למדונה בטקס פרסי MTV שנערך ב-2003. אין ספק, ספירס כבר הבינה שנשיקה לסבית מתוקשרת היא מתכון מנצח לתשומת לב – שהרי גם את ריהאנה היא כבר הספיקה לנשק בטקס פרסי הבילבורד האמריקאי שהתקיים במאי האחרון.
ספירס הגיעה לטקס בשמלת פאייטים שחורה עם סיומת טול משיפון – מראה אלגנטי וסקסי שהפגין גם טעם טוב, דבר שקשה לומר על הופעותיה הציבוריות באופן כללי. מספיק לצפות בווידאו קליפ Hold It Against Me, מתוך אלבומה האחרון "פאם פטאל", כדי לחטוף התקף אפילפסיה אופנתי. העולם כבר רגיל לצונאמי התקשורתי והאדמה החרוכה שספירס משאירה אחריה במגזיני הבידור, אך נראה כי חושיה האופנתיים נכחדו הפעם לחלוטין. חמושה במכנסוני כסף זולים, עליהם חגורה עשויה קליעי רובה ומחוך לבן המתפוצץ על שני עופריה, היא חוזרת מגובה בהצהרה אחת: איטס בריטני, ביץ'!
למרות שהיא אחת המתלבשות הגרועות שידע העולם, בריטני ספירס היא אייקון הפופ הכי חשוב של העשור. רק צילה של מדונה עדיין מאפיל על הבימבו הקטנה עם הקול המתפנק, החתומה על הלהיטים Toxic, Womanizer, Gimme More ואחרים. ספירס היא מודל לחיקוי עבור מיליוני נערות צעירות, ולמרות שלא הפכה לאייקון אופנה בקרב הברנז'ה האופנתית, יש לה לא מעט השפעה על אופן הלבוש של נשים ברחבי העולם.
אחרי צפייה בעשרות קליפים, תמונות פפראצי והופעות חיות של ספירס בניסיון נואש לגלות מערכת לבוש ראויה – אין ספק שכמעט תמיד התוצאה היא מפח נפש כפול, לספירס ולצופים. נקודת האור היחידה התגלתה בקליפ שביים עבורה דיוויד לה שאפל ללהיט Everytime ב-2004 – תקופת שיא בקריירה שלה, ממנה התדרדרה למקום אחד בלבד: מכון הגמילה הקרוב.
Everytime הוא הרגע היחיד שבו הצליחה ספירס ללכוד את רוח הזמן לפני כולם, ולמתג את עצמה לא רק כאייקון אופנה אלא גם כאייקון אמריקאי. ספירס מופיעה בקליפ לבושה בשמלת לנז'רי הדוקה בצבע גוף עם ביריות משוחררות מתוצרת גאפ, מעיל טרנץ' לבן עשוי כותנה דקה מוויקטוריה'ס סיקרט וכובע בייסבול של קבוצת ברמינגהאם בארונס – כולם אייקונים אמריקאיים, כולם נמכרים בקניון הקרוב לביתן של מיליוני נערות צעירות המשוועות לאמץ פיסה זוהרת מהדימוי של ספירס. מאוחר יותר ניתן היה לראות כוכבניות הוליוודיות צעירות ופרועות כמו מיילי סיירוס, לינדזי לוהן ואחרות מאמצות את סגנון הלבוש שהורכב כאן בדייקנות: שעטנז בין המופקר לחסוד. רק את הקרחת שעשתה בניסיון לעורר פרובוקציה תקשורתית ולהשתחרר מהדימוי הקודם שלה, אף אחד לא אימץ או העתיק.
סגנון הלבוש של ספירס גרר ביקורת פמיניסטית קשה. אפשר לומר שבמהלך הקריירה הארוכה שלה היא חשפה את גופה יותר מאשר כיסתה אותו. אבל ספירס היתה רק הזרוע המבצעת, בדומה לצעירות בשנות ה-60 שגזרו את החצאיות לאורך מיני במטרה למרוד בדור ההורים. בניגוד לכוכבניות פופ אחרות, ספירס השכילה להבין את רוח התקופה ואימצה את לבושן של הנערות הצעירות ברחוב שהיו בדיוק בגילה: מכנסי ג'ינס בגזרה נמוכה, גופיות בטן חושפניות, גופיות סרות טעם מבדי לורקס, בלונד סתמי, וטעם רע כסגנון השולט.
בדמותה היא שימשה כחוליה מקשרת בין עולם הפופ, אופנת הרחוב ותעשיית האופנה, וניסחה מחדש את דמותה של הפרחה האמריקאית, זו שהציצה תמיד מהקליפים של מריה קארי, התפשטה על במות מועדוני החשפנות ואימצה מראה נוצץ ומוגזם של נערות ההיפ הופ השחורות. ספירס לקחה את כל האלמנטים האלה ואיגדה אותם למוצר פופ חדשני. אין ספק כי בהיכל התהילה של הפופ, ספירס תזכה למקום של כבוד; בעולם האופנה, לעומת זאת, היא תיזכר בעיקר כמתלבשת רעה.
