>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
"כל הזמן הייתי במינוס של קלוריות, ואז לפני שנה חטפתי קלקול קיבה. שכבתי יומיים, וקמתי מהמיטה במשקל 39 קילו. זה גרם לי לחשוב על הכול, ובסוף החלטתי לכתוב מכתב למחלקה להפרעות אכילה בתל השומר. ענו לי די מהר, ואחרי כמה דחיות התאשפזתי": כך מתארת מעצבת האופנה מריה ברמן, 32, את השתלשלות האירועים שהובילו לאשפוזה בפברואר השנה, שממנו יצאה לאחר שלושה חודשים - כשהיא שוקלת עשרה קילו יותר.
"לא. הכול התחיל עוד קודם, בתקופת הצבא, כשההורים שלי החליטו להגר לקנדה מסיבות כלכליות ונשארתי לבד, בלי מסגרת של ממש. אחרי הצבא גיליתי שעליתי כמעט בשתי מידות, אז התחלתי בדיאטה, אבל דווקא כשהתקבלתי לשנקר זה הסתדר. אחרי הלימודים, כשנכנסתי לתחום האופנה, ראיתי שדוגמניות שדופות עובדות פחות – יש כאן מודעות למראה בריא, ומזמינים אותן לפחות עבודות".
אל תל השומר הגיעו אליה תופרות, איתן עבדה על קולקציות, במקביל למנוח ולרוגע. מיד אחרי שהשתחררה, נסעה ברמן לשלושה חודשי סטאז' במוסקבה אצל המעצבת הצעירה ויקה גזינסקאיה. "הרגשתי שחסר לי הניסיון של עבודה בחברה של מישהו אחר. ראיתי את העבודות של ויקה במגזינים ויצרתי איתה קשר, רציתי להיות יד ימינה. רציתי לנסוע ולראות איך עובד סטודיו של מעצבת צעירה, ללמוד דברים שאני לא יודעת ולשפר את ההתנהלות המקצועית שלי".
במהלך הסטאז' התנסתה ברמן בכל תהליכי העבודה של גזינסקאיה – מפיתוחי הבדים ועד רשימת המוזמנים לתצוגת קיץ 2012, שנערכה בטירה עתיקה במהלך שבוע האופנה הרוסי.
"אולי יום אחד אנגן בכינור בתצוגת האופנה שלי בפריז"
מריה ברמן עלתה לישראל מחברובסק שברוסיה ב-1991 עם משפחתה. "בניגוד להרבה עולים חדשים שמוקמו בפריפריה וחיו בתוך הקהילה הרוסית המקומית, אנחנו נחתנו בלב תל אביב", היא אומרת.
ההחלטה לגור במרכז השפיעה מאוד על המשך חייה. ברמן מספרת שהיתה ילדה סגורה שהלכה ונפתחה לעולם עם השנים, וכבר מגיל צעיר ציירה, פיסלה וצילמה. את רזי התפירה למדה כבר בגיל שבע. ב-2005 סיימה את לימודיה בשנקר, כשהיא מסומנת כהבטחה, והתחילה לעצב בקטן, תוך ניסיון לאזן בין גזרות מתוחכמות לחזות מסחרית, בין החינוך הרוסי הנוקשה שקיבלה למראה הישראלי המרושל. "הכול התחיל באירוע פשפש-לילה ביפו", מספרת ברמן. "עיצבתי 15 שמלות וואן-פיס, וכולן נמכרו. אז עיצבתי עוד פריטים, והגעתי לחנות שיין של המעצבת אליס דהן עם מזוודה עמוסה. להפתעתי, היא קנתה כמעט את כל הבגדים במזומן. הייתי בעננים, אני זוכרת את זה כאילו זה קרה אתמול. כעבור חצי שנה התחלתי לעבוד בחנות, ונשארתי שם עד לפני כמה חודשים".
ב-2009 השתתפה ברמן בעונה הראשונה והיחידה של הגרסה הישראלית לריאליטי "פרויקט מסלול", שממנה הודחה בתוכנית השנייה. "הציפייה לתוכנית היתה מעולה, אבל כשהיא התחילה התאכזבתי", היא אומרת. "חשבתי שזה יהיה העתק של התוכנית מחו"ל, וזה לא היה. בדיוק כשרציתי ללכת הביתה, הדיחו אותי".
"לא. אני מעצבת תמיד לפי טבלת המידות האירופאית הסטנדרטית, ללא שינויים לכאן או לשם. טווח המידות של הקולקציה שלי הוא 42-36, ואני מייצרת גם מידות גדולות יותר בהזמנה מיוחדת".
קולקציית החורף הנוכחית של ברמן מורכבת מבגדים בגזרות בסגנון פעמוני, רחוקות מהגוף אך לא אוברסייז. הפריטים ממשיכים את כתב ידה העיצובי, שנשען על השראה מבגדי ילדים, תקופות שונות בהיסטוריה ומראה שהיא מגדירה כ"קלאסי-משופשף, מקומט, פרום, גלאם מלוכלך". רק בביקורה האחרון ברוסיה, מספרת ברמן, גילתה שגם לארץ מולדתה יש הרבה מה להציע כהשראה ליצירה. "לא הייתי ברוסיה 20 שנה", היא אומרת. "כשהגעתי ראיתי פתאום שהרבה אלמנטים שבהם אני משתמשת לקוחים משם. למשל, הפונטים על התווית שלי מזכירים פוסטרים רוסיים משנת 1920".
ועכשיו כשיצאת מהתקופה הקשה ואת מתחילה דרך חדשה, מה את מאחלת לעצמך?"הפנטזיה שלי היא לנגן בכינור חשמלי בהרכב ג'אז. ניגנתי בכינור מגיל שבע עד 12, ואני חולמת להמשיך. אולי יום אחד אנגן בפתיחת התצוגה שלי בפריז".
מחירים: 1,640-400 שקל. להשיג ברשת חנויות מאיו; בחנות של קרן ומיכל, לבונטין 6, תל אביב; בחנות של שרון ברונשר, עמיעד 13, שוק הפשפשים, יפו.
