כריסטיאן דיור עם שתי דוגמניות (1948)

הספקולציות על מינוי היורש לג'ון גליאנו בבית דיור עדיין בעיצומן, וזהו בדיוק הזמן לפשפש קצת בהיסטוריה של בית האופנה המפורסם ביותר בעולם וללמוד משהו על המעצבים שעמדו בראשו לאורך השנים.

ההתחלה

בשנת 1947 הפתיע את עולם האופנה מעצב לא צעיר ולא מוכר בשם כריסטיאן דיור, שהציג את הקולקציה הראשונה של בית האופנה שלו. הקולקציה - שהיתה שונה מכל מה שהוצג אז בפריז - התקבלה בהתלהבות על ידי העיתונות, זכתה לשם "המראה החדש" (new look) ונכנסה לספרי ההיסטוריה. זה היה שנתיים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, כשהעולם השתוקק לחזור לשפיות. התצוגה של דיור סיפקה לו את הגלאם הישן, שנדחק מתחת לסף התודעה ולפתע התגלה מחדש. יום למחרת תצוגת האופנה כבר דיברה כל פריז על הכוכב הענק ששמו כריסטיאן דיור.

''המראה החדש'' של דיור בתערוכה "גולדן אייג'" בלונדון (2007)

דגם של כריסטיאן דיור (1956)

דוגמנית בשמלה מקולקציית הניו-לוק (1947)

הפינאלה הקלאסית בבית דיור: שמלות כלה (1955)

ואם תרצו לעשות סיור וירטואלי בבית דיור, הנה הסרטון המעולה שיראה לכם את הדרך:

במשך עשר שנים עבד דיור בבית האופנה שלו בשדרות מונטיין 28 שבפריז, ויצר אופנה אקסטרווגנטית עבור שחקניות קולנוע, בתי מלוכה ושאר סלבס. במשך תקופה זו הוא קבע ללא עוררין את הטרנדים האופנתיים, שמיליוני נשים ברחבי העולם אימצו בדבקות.

אני זוכרת את עצמי כילדה בתחילת שנות ה-50, מתבוננת באמי כשהיא מקצרת או מאריכה כל עונה את המכפלות בכל השמלות שלה, בדיוק לפי מה שהכתיב מסייה דיור. קצת קשה היום להבין עד כמה טוטאלית היתה האופנה באותן שנים. הנשים היו ממש שפוטות של צווי האופנה שהנחית עליהן דיור, ואף אחת לא העלתה על דעתה להתלבש באופן שונה מזה שהכתיבו הכללים המקובלים.

היורש המהפכן

בשנת 1957 נפטר דיור באופן פתאומי. בראש אימפריית האופנה שלו הוצב מעצב צעיר בן 21 בשם איב סאן לורן. סאן לורן נבחר על ידי המאסטרו להיות יד ימינו בחייו, ולכן נראה זה הגיוני למנהלי הבית להציב אותו בתפקיד ממלא המקום. הקולקציה הראשונה שהציג סאן לורן זכתה לתשואות ולאישור נלהב של העיתונות, והוא הוכר כיורש הולם לכריסטיאן דיור. גם הקולקציה שבאה אחריה עברה בשלום, אם כי ההתלהבות מהקו שהציג סאן לורן פחתה.

איב סאן לורן מראה את הקולקציה הראשונה שעיצב לנסיכה מרגרט (1958)

אבל הקולקציה שהציג סאן לורן לאביב-קיץ 1960 כבר עוררה כמה ספקות לגבי התאמתו לתפקיד, וקולקציית סתיו-חורף 1960-61 הציתה ויכוח נוקב האם המעצב המהפכן, שמקורות ההשראה לקולקציה החדשה שלו נלקחו מהאקזיסטנציאליסטים הבוהמיינים בריב-גוש (הגדה השמאלית), הוא באמת היורש המתאים לדיור.

סאן לורן, לאחר דיור, בבית האופנה שלו (1965)

לרוע המזל, מיד לאחר התצוגה השנויה במחלוקת גוייס סאן לורן לצבא הצרפתי ונשלח לאלג'יריה, ומנהלי בית דיור לא נקפו אצבע כדי לשחררו. כעבור חודש של שירות צבאי הובהל המעצב הצעיר לבית חולים צבאי בגלל סטרס חמור, ושם השיג אותו מכתב הפיטורים ממנהלי בית דיור - שניצלו את המצב הבעייתי שנוצר כדי להיפטר מהמעצב המוזר, שמאוחר יותר יכיר בו העולם כולו כאחד המעצבים המשפיעים ביותר במאה ה-20. ואם זה מזכיר לכם את המקרה של גליאנו, אז אתם לגמרי צודקים.

היורש הקונפורמיסט

עם פיטוריו של סאן לורן, נבחר בשנת 1960 מארק בוהאן למעצב הבית. הוא היה אומנם מעצב מקצועי ברמה גבוהה, אבל קונפורמיסט ונטול תעוזה - תכונה שמנהלי דיור, שניסיון הנפל שלהם עם סאן לורן היה עדיין טרי בזיכרונם, העריכו מאוד. בוהאן כיהן כמעצב ראשי בבית דיור עד 1989, והפיק קולקציות מקצועיות וזוהרות שהיו מבוקשות בעיקר על ידי נשות שייחים ערבים ואילי נפט למיניהם, לצד בגדים אלגנטיים באיכות על.

שמלת טפט בעיצוב מארק בוהאן עבור דיור (1980)

בתקופת כהונתו של בוהאן נפתחו באימפריית דיור קווי אופנה נוספים: בגדים מוכנים ללבישה, בגדי גברים, בגדי תינוקות וגם בשמים חדשים ומוצרי קוסמטיקה ממותגים שתרמו לרווחיות של בית דיור, אבל לא יצרו שום באז בתחום האופנה.

אלגנטיות שמרנית, הסגנון האופייני למארק בוהאן (דיור, 1979)

כאשר עברה השליטה בבית דיור לידיים חדשות שביקשו למקסם רווחים מהמותג, הוחלט בצעד בלתי מפתיע להיפרד ממעצב הבית השמרן לטובת מעצב איטלקי, יצירתי וחדשני העונה לשם ג'יאנפרנקו פררה.
מעניין לציין כי למרות שמארק בוהאן היה המעצב הראשי של בית דיור במשך 29 שנה, דמותו נשארה בצל. ברוב הצילומים שלו הוא מופיע עם חלוק עבודה לבן, שמדגיש קודם כל את היותו בעל מקצוע ולא טאלנט או כוכב תקשורת.

תמונות: Getty Images

המשך יבוא...