>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
נכון לרגע זה, אדל היא הזמרת הבריטית המצליחה ביותר, לפחות לפי ארבעת הפרסים שקטפה בטקס פרסי MTV בשבוע שעבר. את התואר הנכסף היא קיבלה בירושה מאיימי וויינהאוס,
שהלכה לעולמה לפני כחודש וחצי, מפנה את מקום הבלוז המעושן שלה לבלדות קורעות הלב של אדל. ככה זה כשהמתחרות הכי גדולות שלך במצעד הפזמונים הן ניקי מינאג' וליידי גאגא,
שמרוכזות בעיקר בהחלפה שוטפת של צבעים בשיער.
בשנה האחרונה קשה להתעלם מאדל, ולא רק בגלל "21" - אלבומה השני והמצליח שכבש את מצעדי המכירות ברחבי העולם. בחצי השנה החולפת היא מככבת שוב ושוב על שערי המגזינים החשובים בעולם. באפריל היה זה שער מגזין הנשים הנחשב The Gentelwoman, במאי היא כיכבה על שערו של Rolling stone, חודש לאחר מכן כבשה גם את לב הקהילה הגאה בשער מקסים ל-Out, ולאחר מכן חגגה עם עקרות הבית בשער לא מוצלח ל-Glamour, בו היא צולמה לבושה שמלת פרחים לא מחמיאה. בספטמבר היא הובילה את המהדורה הקנדית של Elle, ובגיליון אוקטובר הקרוב היא מכבדת בנוכחותה את שער המהדורה הבריטית של הווג.
על פניו, אדל היא ליהוק כמעט מתבקש עבור הווג האנגלי, לאור מעמדה כמאמי הלאומית של הממלכה הבריטית. אבל כאשר מדפדפים בארכיב של שערי המגזין בשנה האחרונה, מגלים שורה של דוגמניות או אקס דוגמניות כמו ונסה פראדי או ויקטוריה בקהאם. במגזין שלא מתנצל כשהוא מציג על שעריו חודש אחר חודש את קייט מוס, מידות הגוף הנדיבות של אדל הן אנטיתזה מוחלטת לקו המערכתי של אחד ממגזיני האופנה המשפיעים בעולם – ללא ספק, בחירה אמיצה של העורכת אלכסנדרה שולמן.
אוסף השערים המפואר וההתעסקות הנרחבת במלתחה של אדל בת ה-22, רוממו אותה לדרגת אייקון אופנה לנשים מלאות. בטקס ה-VMA האחרון היא הגיעה לבושה שמלה מידי שחורה בעיצובה של ברברה טיפאנק, שהלבישה אותה לראשונה בטקס הגראמי ב-2009. הרומן בין השתיים נולד בתיווכה של לא אחרת מאנה ווינטור, עורכת הווג האמריקאי והאישה שהפכה את המידה אפס לקוד הכניסה למועדון סגור של דוגמניות וכוכבניות. "אנה ווינטור ראתה את אחד המעילים בעיצובי, והציעה לי לעצב עבור אדל מעיל סאטן לטקס הגראמי", סיפרה טיפאנק בראיון לווג. "למרות שאדל אוהבת שחור, המעיל היה ירקרק. בסוף התפשרנו על שמלה שחורה עם סיכת יהלומים בדוגמת פרחים ומעליה המעיל הירוק".
כמו שאומרת טיפאנק, נדיר יהיה לתפוס את אדל בבגדים צבעוניים. פה ושם היא מגיחה בשכמייה צבעונית, לרוב בהדפסים גרפיים, אבל כמעט כל הופעותיה הציבוריות מסתכמות בשמלה שחורה המסתיימת מעט מתחת לברכיים, לרוב עם שרוולים המכסים את הזרועות. זה לא תמיד עובד לטובתה, כמו במקרה של ההופעה האיומה בטקס ה"דיווה שואו" שערך ערוץ VH-1 בספטמבר 2009, אליו הופיעה בשמלת סאטן שחורה לופתת מותניים, עם מחשוף עמוק והדפס פרחים מוזהב.
את שיעורי הבית היא עשתה בין האלבום הראשון "19" לאלבום השני "21", ובתחילת 2010 הפציעה לאחר תקופה ארוכה בשמלת מיני שחורה בגזרה קרובה אל הגוף, עם הדפס פרחים מוזהב שהעניק לה מראה של שמלת תחרה. הסגנון האדלי התגבש מאותם ימים, תוך שהיא מטפחת אפיל של כוכבת, בהשראת אופנת שנות ה-60: קו הרימל המשוח בעדינות על עיניה, והשיער העבה האסוף לקוקו ארוך עם פס צידי בשיער. אחד המאפיינים הבולטים בסגנון האדלי המתהווה, הוא ההבנה שבגד לא נועד להסתיר אותך. בניגוד למלאות רבות שנוהגות ללבוש בגדים בגזרות הרחוקות מן הגוף, השמלות של אדל לא נועדו להחביא את מבנה גופה, אלא משתדלות לארוז אותו היטב, גם כשהיא בוחרת בשמלות סריג קלילות.
למרות הקריירה הקצרה שלה עד כה, שלוש שנים בקושי, אדל הצליחה למקם עצמה כדוברת בעל כורחה של דור של נשים צעירות ומלאות הרואות בה מודל לחיקוי. היא אומנם לא מייחסת ללבוש שלה חשיבות מיוחדת או רואה בעצמה מובילת דעת קהל בנושא אופנה, אבל בגבול הדק בין סגנון הרוק הגותי של בת' דיטו לבוטילישס של ביונסה - אדל היא ההוכחה שאפשר להיראות טוב גם אם את גדולה ולא פחות חשוב – להפגין סגנון אישי ששייך רק לך.
