יורשת המיליונים דפני גינס אוהבת לטשטש את גבולותיה כבת אנוש ולהפוך למיצג אמנותי. ברזומה שלה רשומות הופעות בלתי נשכחות בציבור, למשל, כאישה ביונית שלרגליה נעלי הארמדילו הבלתי מציאותיות של אלכסנדר מקווין, או במאי האחרון, כשחליטה לשמש כבובה בחלון הראווה של בית הכלבו בארני'ס בניו יורק, עם פתיחת התערוכה של מקווין בעיר.
אם תרצו, "דפני גינס אינה בת אדם – היא קונספט", כפי שהגדיר אותה היטב הפילוסוף היהודי-צרפתי הנודע ברנאר אנרי לוי, שהיה גם בן זוגה עד לאחרונה, למרות ההכחשות הפומביות של השניים.
השבוע מעמדה של גינס כמיצג אמנותי קיבל תוקף רשמי, עם פרסום הידיעה כי ב-17 בספטמבר תיפתח ב-FIT (המכון הטכנולוגי לאופנה בניו יורק) תערוכה שלמה שתוקדש למלתחה שלה. למבקרים צפויה חוויה מטלטלת. כמי שממון רב ניגר מכיסיה, גינס היא מאספניות אופנת העילית הבולטות בעולם, ואף שימשה כמוזה לחברה הקרוב, מעצב האופנה המנוח אלכסנדר מקווין. "דפני היא אישה מרשימה ביותר וסמל לסגנון נכון", סיפרה אוצרת התערוכה, ד"ר ואלרי סטיל, בראיון לדיילי טלגרף. "אנו רגילים לחשוב על תצוגות האופנה ועל המעצבים. הם כמובן יצירתיים. אבל נשים אופנתיות שלובשות אותם, הן אלה שמפיחות בבגד חיים".
גינס אינה הראשונה שזוכה לתערוכה מארונה הפרטי. בעבר זכו לכבוד זה נשים רבות, ביניהן אשת החברה הניו יורקית נאן קמפנר, שפריטים מתוך ארון הבגדים שלה הוצגו בשנת 2005 במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק; או הזמרת קיילי מינוג, שזכתה לתערוכה דומה במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון בשנת 2007.
אבל המלתחה של גינס שונה מאלה, ומה שהופך אותה למעניינת במיוחד זה האקלקטיות שלה והשנים הרבות בהן נבנתה - החל מפריטים שהיו שייכים לסבתה דיאנה מוסלי, ועד לפריטים מקולקציית העילית האחרונה של שאנל. בתערוכה בניו יורק יוצגו לצד אוסף הנעליים שברשותה בעיצובו של מקווין, ז'קט משי ז'קארד של ולנטינו עם צווארון עשוי עור יען ושמלה שגינס עיצבה בעצמה.
את מקומה כאייקון אופנה קנתה גינס, 43, לא רק בשל היותה נצר לשושלת מבשלת הבירה הנודעת. בהופעותיה הציבוריות היא מקפידה לשמר את מעמדה כאלמנט חריג בנוף הכללי, תוך שהיא נעה בטווח שבין מראה תיאטרלי, עם שיער בלונדיני אסוף לקן ציפורים מוגבה בתוספת הפס השחור הקבוע במרכזו ושמלות המורכבות מגיבוב של בדים יוקרתיים ותכשיטים, לבין המראה הקלאסי, עם שמלות ערב שחורות וקטנות. בביקורה השני בישראל, לרגל תערוכתו של הצלם דיוויד לה שאפל ביולי אשתקד, הופיעה גינס במראה מוזהב ונוצץ, שהורכב משמלת מקסי שעליה נתלתה מעין רשת ארוכה וסבוכה. גם את פניה כיסתה רשת, ותכשיטי זהב ענקים נתלו על גופה השברירי והרזה להחריד.
את הסגנון היא הביאה מהבית, כנכדתה של האריסטוקרטית דיאנה מוסלי, האחות השלישית מבין שש האחיות לבית האצולה מיטפורד, שהיו האיט גירלז של המחצית הראשונה של המאה ה-20. אילן היוחסין הסבוך של גינס לא נגמר כאן כמובן: בת דודתה היא הדוגמנית סטלה טננט, והטבלואידים בבריטניה טוענים כי דודתה המנוחה יוניטי מיטפורד, שניהלה רומן עם היטלר במהלך מלחמת העולם השנייה, ילדה לו את בנו היחיד שחי באנגליה. גינס, מצדה, מסרבת להתייחס לנושא בראיונות עימה.
בשנתיים האחרונות פועלת גינס לקידום אמנים צעירים ונותנת ידה בהפקת סרטים לקולנוענים עצמאיים. לאחרונה גם הופיעה בסרטו של האמן ג'וזף לאלי, The Murder of Jean Seberg, המגולל את חייה של השחקנית ז'אן סברג, שנמצאה ללא רוח חיים במושב האחורי של מכוניתה ברובע ה-16 בפריז, לאחר שלקחה מנת יתר של סמים.
העשייה הרבה של גינס בתחומי האופנה והאמנות, כמו גם היכולת שלה לחבר בין אמנים, מעצבים, מוזיקאים ואינספור יוצרים מדיסציפלינות שונות, הפכו אותה למוזה משפיעה. "מוזה יכולה להיות הרבה דברים: אינדיבידואלית שמעניקה השראה לתהליכים אמנותיים, אייקון משפיע על מעצבי אופנה, או מולטי-טאלנט שחיה את חייה על הקצה. כל אחד מן המרכיבים האלה מותאם לדמותה של דפני גינס", כתבה עליה עורכת ווג איטליה, פרנקה סוזאני, במאמר המערכת שליווה את גיליון נובמבר 2008, בו הופיעה גינס בהפקת אופנה מרהיבה שצילם סטיבן קליין. "מיס גינס היא התגלמות אשת החברה והיורשת המודרנית: מוכשרת, סקרנית וקריאטיבית", סיכמה סוזאני את דבריה.
