בין הפרסומות הרבות המקשטות את דפי מגזיני האופנה העונה ומציגות לראווה את צבעי הקיץ החזקים והנוצצים, בולט כתמיד הקמפיין של קלואה – רגוע, שמימי ועדין, הוא מבהיר לנו שוב למה הפך בית האופנה לחלומה של כל פאשניסטה. הלך הרוח המזוכך והמדויק של המותג ניבט מגווני הניוד-אפרפר, מהדוגמניות נקיות המראה וממערכות הלבוש המינימליסטיות והמוקפדות. כאן אין מקום לגחמות צילומיות והדפסים מקושקשים, הבגדים של קלואה מתמקדים בגווני אדמה, בגזרות המחמיאות לגוף ובאסתטיקה רכה המשלבת נשיות צרפתית חושנית עם אלמנטים מהמלתחה הגברית.
קלואה, שנוסד ב-1952 על ידי גבי אגיון מתוך רצון ליצור קולקציות רדי טו וור יוקרתיות באיכות גבוהה, הוא ללא ספק מהמותגים החמים בעולם. במהלך השנים זכה בית האופנה הצרפתי למעריצות רבות, ובהן אושיות האופנה בריז'יט בארדו, קלאודיה שיפר וקייט מוס. הסגנון המתוחכם והנשי, הפונה לנשים בעלות מודעות אופנתית גבוהה, יוצר מראה בוהמייני רך בניחוח וינטג' לצד נגיעות מחויטות.
ההרמוניה הקסומה שמשדרים פריטי קלואה נערצת על ידי אוהבות אופנה רבות, והיא רק חלק מהסיבה שהוא נתפס כמותג איכותי במיוחד שאינו פונה לקורבנות אופנה השועטות אחר כל טרנד בלי הבחנה. אולי זו גם הסיבה שההודעה על עזיבתה של המנהלת הקריאטיבית של המותג האנה מקגיבון, שהתפרסמה ביום שני, יצרה תדהמה רבה כל כך. למרות השמועות על חילוקי דעות בצמרת ההנהלה של בית האופנה, הקולקציות של מקגיבון שמרו על הסגנון הקליל והלא מתאמץ בצורה מושלמת כל כך, שהיה נדמה כי היא תמשיך בתפקידה עוד שנים רבות.
בבית האופנה עברו כבר שורה של מעצבים מוערכים: קרל לגרפלד, שהצטרף לקלואה ב-1966 והפך אותו לאחד המותגים הבולטים של שנות ה-70; המעצבת הצרפתייה מרטין סיטבון, שהחליפה את לגרפלד עד חזרתו שוב למותג ב-1992 לכמה שנים נוספות; סטלה מקרטני, שהביאה לקלואה חדשנות צעירה ועכשווית; ופיבי פילו, שירשה ממקרטני את התפקיד והחדירה למותג רוח נשית, סקסית ומינימליסטית שהשאירה אותו במרכז הסצנה. אחריה עברו בקלואה המעצבים איוון מיספלר ופאולו מלין אנדרסון, שלא הטביעו בו את חותמם.
מקגיבון עבדה בבית האופנה קרוב לעשור, ומונתה למנהלת הקריאטיבית שלו ב-2008. היא המשיכה את הסגנון המוכר של קלואה תוך שילוב שפת העיצוב של לגרפלד, מקרטני ופילו, ואף לקחה אותו צעד אחד קדימה עם נטייה לדגש על עיצובים רומנטיים ונשיים. מחליפתה, החל מ-1 ביוני, היא קלרה וויט קלר, שהובילה את המותג השורשי פרינגל אוף סקוטלנד למרכז הבמה. בתקופה שבה צמרת האופנה רועשת וגועשת, קלואה מצטרף למגמת בתי האופנה הנחשבים שממנים מעצבים צעירים לתפקידי מפתח. וכשמדובר בבית אופנה עם סגנון מובהק ואהוב כל כך, מינויה של מעצבת אנונימית יחסית הופך את העתיד למרגש ולא ידוע.
