בפרק הקודם: אלה אייזנברג בוחרת בשמלה של מירית וינשטוק.
מירית וינשטוק
בוגרת שנקר, שנת 2002. לאחר סיום לימודיה התמחתה מירית וינשטוק בבית האופנה אלכסנדר מקווין ובבית האופנה לנוון. בשנת 2004 היא הקימה את מותגה העצמאי, הכולל עם קו שמלות כלה. בנוסף מנהלת וינשטוק פרויקט נרחב בשם miss mi, שבמסגרתו מצטלמות אמניות מכל העולם בבגדיה. קו האקססוריז שהיא מעצבת נמכר רק לאחרונה לחנות הקונספט קולט בפריז. סגנונה רומנטי ונשי, ומייצר דיאלוג בין השפעות קלאסיות לחומרים מודרניים, בין גזרות שכלתניות לדיגום בד זורם החובק את הגוף.
הבגד
"ליאורה מאוד מוכשרת ועושה, לדעתי, אמנות. בחרתי בחלק עליון העשוי מתחרות ישנות בשילוב אבני סברובסקי ובקשת נוצות שחורות לראש" (מחיר בהזמנה).
הסדר
"אני חוגגת אצל הוריי בזיכרון יעקב, בחוג המשפחה המצומצם – הוריי, שלושת אחיי, סבתי ואנוכי".
האווירה
"משפחתי מסורתית, ולכן אנחנו עורכים סדר כהלכתו המשולב בפרשנויות ובסיפורים של רבנים, כמו גם בסיפוריו של סבי, שהיה רב ונצר לשושלת רבנים. אמי מלווה את קריאת ההגדה בסיפורי ילדות שלה. הכול לפי הספר. לא פוסחים על שום דבר, אוכלים אך ורק בסיום החלק הראשון של ההגדה ושופכים טיפה של יין על כל מכה מעשר המכות".
הזיכרון
"זכורים לי מנהגים מבית אמי, שמתחילה לנקות את הבית חודש שלם לפני החג. כשהיינו קטנים עזרנו לאמא, ולכל אחד היה תפקיד. בערב החג נוהגים להוציא מהבוידם סרוויסים מדהימים השמורים רק לחג הפסח. ואנחנו נוהגים גם להחליף מתנות לפני הארוחה".
אצל מי ליאורה טרגן מתלבשת לחג? תשובה בפרק הבא בסדרה
