הפעם הראשונה שהתאהבתי: בגן חובה. קראו לה דנה, אולי קוראים לה דנה עד היום. היא הייתה מלכת הגן, אני הייתי הנסיך החולם. יצאנו איזה שנתיים, אבל לא שכבנו. אני אוהב להתקדם לאט.
הפעם הראשונה שהתנשקתי: אני חושב שזה היה בסוף כיתה ח'. הלכנו כל הכיתה לים והיו שם כמה בנות מהרצליה. זה היה מאוד מרשים שהן מהרצליה. אחת לקחה אותי לתוך המים ודחפה לי את הלשון לפה. הייתי בשוק. עד היום אני בשוק. אלוהים, איזו אישה משוחררת!
הפעם הראשונה שהבנתי מה אני רוצה לעשות בחיים: אף פעם לא באמת הבנתי מה אני רוצה לעשות בחיים. כל הבחירות היו זמניות, או מתוך שלילת בחירות אחרות. גם היום אני עדיין לא יודע מה ארצה לעשות כשאהיה גדול. אולי טייס, אולי טווס.
הפעם הראשונה שהחלטתי לא לוותר לעצמי: סיימתי לימודי משחק בגיל 24, ובגיל 26 עזבתי את הארץ. חזרתי לארץ בגיל 30, לאחר ארבע שנים שבהן לא עסקתי כלל ביצירה או במשחק. אמרתי לעצמי שמעכשיו אהיה שחקן וכותב, ומאז אני לא מוותר לעצמי. אבל אני לא מתחייב, אולי אוותר לעצמי בהמשך החיים.
הפעם הראשונה שהבנתי שאני מפורסם: כשהתקשרו ממגזין GO Style וביקשו שאענה על השאלות האלה. וגם כשהלכתי ברחוב ופתאום מישהו פנה אליי ואמר: "אה, אתה לא הבן של מוחמד בכרי".
הפעם הראשונה שבה הרגשתי חוסר אונים: כשהייתי בן 15 עברתי ניתוח בהרדמה כללית, אבל ההרדמה לא כל כך עבדה והרגשתי שאני לא יכול לנשום. הבעיה היא שלא יכולתי להגיד או לסמן כלום, כי היא ההרדמה כן עבדה בחלקה. אם זה לא חוסר אונים, אני ביצה סרוחה.
הפעם הראשונה שעשיתי משהו שהפחיד אותי תמיד: הייתי מת לכתוב כאן שצניחה חופשית תמיד הפחידה אותי, עד שאזרתי אומץ ועשיתי זאת, אבל לצערי אני עדיין מפחד. הלוואי שזה יקרה מתישהו ואוכל לומר שזה מאחוריי.
הפעם הראשונה שהבנתי את הכוח שלי: כשהרביצו לי מכיתה א' עד ג' בלי הפסקה, הבנתי את הכוח שלי. הבנתי שאני חלש ופחדן.
הפעם האחרונה שבכיתי: לפני כמה חודשים זה קרה, נפרצו הסכרים לאחר שנים של יובש. זה אמנם קרה בגלל משהו עצוב, אבל זה היה כל כך מפתיע וכמעט משמח.
• גיטרה. לימדתי את עצמי לנגן ובשלב מסוים הפסקתי. כל מה שצריך זה שעה ביום.
• זרעי פשתן. אני מכור וזה כל כך בריא. כף פשתן ביום והחיים שלכם משתנים.
• מטחנת זרעי פשתן. כי כשאוכלים אותם שלמים זה לא מתעכל.
• אייפון 4. זה הדבר הגאוני ביותר שהמציאה האנושות מאז המצאת החתול.
• מטען לאייפון.
