אם תשאלו את האישה הישראלית המצויה לאיזו חיה היא דומה, רוב הסיכויים שהיא תשלוף טיעונים מנומקים לאנלוגיה בינה לבין חיה ביתית, מפונקת וריחנית כלשהי. חתולה, למשל. אחרות ילכו על האופציה הפראית והמלכותית, אולי לביאה. אבל האמת היא שרוב הנשים הישראליות הן סוג של צב. ממש כמו הצבים, גם האישה הישראלית מוכנה להאט לעצמה את הקצב בתמורה להבטחה שלכל מקום שאליו תלך יהיה לה את כל מה שהיא צריכה על הגב. חמישה סוגי שפתונים, מישהו? אחד המטפלים שלי טען שבחלומות התיק מייצג את ה"אני", וכל מה שקורה לתיק תוך כדי החלום מצביע ישירות על המצב הנפשי והפיזי שלנו במציאות. אני, אם זה מעניין מישהו, חלמתי כל הזמן שאני מאבדת את התיק שלי. אבל גם בלי קשר ליונג, אין ספק שניתן לראות בתיק מעין מיקרוקוסמוס לקיום הנוודי של כל אחד מאיתנו בעולם הזה. ביקשנו מנשים וגברים לפתוח בפנינו את התיק ולהתייחס לסוגיה המרתקת: למה נשים סוחבות את כל הבית ואילו הגברים מסתפקים בארנק בכיס המכנסיים?
שלי גפני, בת ,39 בעלת חברת מאדינה מילאנו
"בתיק שלי אפשר למצוא בכל יום משקפי שמש, תיק איפור, פנקס חשבוניות, מפתחות, את תיק המברשות שלי וטלפון. אני לעולם לא יוצאת מהבית בלי תיק איפור עמוס. אני מאוד אוהבת תיקים – יש לי כמות מרשימה ואני אוהבת להחליף ביניהם, אבל משתדלת לא לעשות את זה הרבה כי זו פרוצדורה מעט מעייפת. אני קונה חדשים כמעט כל עונה, כי אני הורסת תיקים ידועה – אני תמיד שמה אותם על הרצפה וגם הבפנים נשחק ומתלכלך מהאיפור שלפעמים מתפזר בתוכם. התיק שלי די מבולגן, אז אני יכולה לחפש את המפתחות הרבה זמן וממש להשתגע מזה.
"גברים לא מסתובבים עם תיקים גדולים כי הם לא זקוקים למקום לכל האקסטרות. אין להם גלוס או סומק, הם מינימליסטיים. אנחנו גם אוהבות להסתובב עם התיק כאקססורי ותמיד נמצא מה להכניס לשם. בשביל גברים תיק הוא לא אקססורי, זה לא מגניב להסתובב עם תיק, זה משהו פונקציונלי, שימושי".
גילת אנקורי, בת ,54 שחקנית
"אני מחליפה תיק שלוש פעמים ביום, בכל פעם כשאני מחליפה בגד. אני אוהבת מאוד תיקים גדולים, וכיוון שהם נראים הרבה יותר טוב כשהם מלאים, לפעמים אני ממלאה אותם רק כדי שהם ייראו יותר טוב. תיקים זו אובססיה שלי מגיל צעיר. כשהייתי בת שמונה נסעתי עם הוריי לטיול במילאנו ונעצרתי מול חנות שבחלון הראווה שלה היה תיק. לא יכולתי לנשום. זה היה תיק נשי מבוגר שממש לא התאים לילדה קטנה, אבל קנו לי אותו כי פשוט לא יכולתי בלעדיו. אגב, עד היום לא הלכתי איתו. עכשיו חזרתי מארצות הברית עם 12 תיקים, וגם ליום ההולדת האחרון שלי קיבלתי חמישה תיקים.
"בתיק שלי אפשר תמיד למצוא טלפון, כדורי אדוויל, קיסמים, לימון למקרה שארצה לשתות תה לפני הצגה, משקפי ראייה, דאודורנט, מברשת, משקפי שמש, ליפסטיק, מגבוני Fresh Ones, איפור, מחשב קטן והרבה אקסטרות כמו בגדים לפילאטיס, בקבוק מים, סוכריות, פנקס צ'קים, סוודר או של ומחשב Notebook. אני לא תמיד לוקחת ארנק כשאני נוסעת להצגות בערים רחוקות, כי חדרי ההלבשה פרוצים ואני לא רוצה לקחת סיכונים.
"אני חושבת שחבל שגברים לא מסתובבים יותר עם תיקים. בעלי תמיד ישאל אותי לפני יציאה בערב 'יש לך מקום בתיק בשבילי?' בשבילם זה פריט פונקציונלי וזה הכול".
דנה פרימן, בת ,29 עוסקת ביחסי ציבור ומיתוג
"בלי תיק אני מרגישה עירומה. אני חייבת להיות עם תיק, גם אם יש בו רק טלפון סלולרי. בתוך התיק שלי תמיד אפשר למצוא נרתיק איפור מלא במוצרים של מאק ואיב סאן לורן, תיק עזרה ראשונה עם כדורים ותרופות, פלסטרים, סיכות, גומיות, מסרק, מקלות לערבוב משקאות שאני משתמשת בהם לשיער, כרטיסים של מלונות שהייתי בהם בחו"ל שאני שומרת בשביל הנוסטלגיה, מקדם הגנה לקיץ ואחד מיוחד לחורף – כי אני תמיד מעדיפה מראה צחור ממראה צהבהב של שיזוף חורף שברח, משקפי ראייה, משקפי שמש ליום וללילה – כי אני אף פעם לא יודעת מתי היום שלי יסתיים, נוזל לניקוי משקפיים כי המשקפיים שלי יקרים מאוד, ומחברת עבודה שבה אני כותבת רשימות ומשימות ומסמנת עליהן וי. יש לי גם עט, ארנק, מטען לטלפון, סיגריות ושבעה מצתים. אין אצלי בתיק דברים חסרי תועלת – אולי רק המקלות של הדרינקים וכרטיסי המלונות קצת-קצת מיותרים.
"במלתחה שלי יש 31 תיקים, שחלקם מפוזרים אצל חברות. אלו תיקים של זארה, מנגו וטופשופ, תיקים משוקי פשפשים וחנויות יד שנייה, תיקים שקיבלתי במתנה ותיקים של מותגים כמו שאנל ולואי ויטון שקיבלתי ממאהבים עשירים לשעבר. התיקים שלי די מסודרים. יש תאים, ובכל תא יש בדיוק מה שצריך להיות שם. אני מחליפה לא מעט תיקים, בעיקר בין היום ללילה. ליום יש לי תיקי בייסיק בגוונים מונוכרומטיים שאני חורשת עליהם, תיקים גדולים ועמוסים. תיקי הערב שלי מתחלפים והם גם יותר צבעוניים ומיוחדים. התיקים של שעות היום הם גם בדרך כלל יותר יקרים ואיכותיים כי הם משמשים אותי יותר, ובתיקי ערב אני מעדיפה לקנות תיקים יותר זולים, אבל הרבה.
"בעיניי, הפער בין גברים לנשים בכל הנוגע לתיקים קיים רק בהקשר של גברים שלא סגורים על המיניות שלהם. כל הערסים-לייט, שמסתובבים עם הכול בכיסים או מתעלקים על התיק של הבחורה שאיתם, הם חסרי ביטחון ולא מסוגלים ללכת עם תיק שהוא כביכול פריט נשי. לחבר שלי (אסף אמדורסקי – י"ר) אין בעיה ללכת עם תיקים, יש לו תיק שק גדול וגברי והוא מכניס אליו הכול, כולל חיתולים ובקבוקים לבנות שלו".
אבירן בורי רותם, בן ,26 אמן רב-תחומי
אבירן בורי רותם הוא גבר שמסתובב בפומבי עם תיק אמיתי, אבל מדחיק את העניין. "כעיקרון זה תיק לעבודה", טוען רותם, "ואני מסתובב איתו בעיקר מפני שאני צריך איתי את הלפטופ".
אבל לפטופ זה רק חלק קטן ממה שיש לך בתיק, לא?
"בתיק יש לי את המחשב ואת כל הציוד שנלווה לו, כמו מטענים. יש לי טלפון נייד, ספר, מגזין, דאודורנט, נרתיק למשקפי שמש, קופסת כרטיסי ביקור ולאבלו לשפתיים".
תכלס, יותר עמוס מהתיק של שלי גפני.
"אני לא מסכים. לכל דבר בתיק שלי יש סיבה ומטרה פונקציונלית, שזה מה שמבדיל את התיק הגברי מהנשי. לכל דבר בתיק שלי יש שימוש. אין לי סתם דברים. יש סוג של סלקציה בשביל להיכנס לתיק שלי".
כן, אז למה הספר והמגזין?
"אני מבלה יותר משעתיים ביום בנסיעות באוטובוס לעבודה ובחזרה, ואני חייב משהו שיעביר לי את הזמן. היות ואני משתעמם בקלות, אני עושה בזמן הזה רוטציה בין הספר למגזין, ללפטופ ולאייפון. ותחשבי שאני עושה את הנסיעה הזאת עשר פעמים בשבוע. אני חייב גיוון. זה מה ששומר על השפיות שלי".
