נרות חנוכה מיועדים "לראותם בלבד" ואסור לעשות באורם שימוש. עם זאת, עד המצאת הנורה, נרות שימשו כמקור אור עיקרי בבתים. אורו של נר אחד היה חלש מדי ולכן התפתחו מתקנים מיוחדים שנתלו מן התקרה ויכלו לשאת מספר רב של נרות – chandelier, מילה המבוססת על המילה נר (candle). בבתי העשירים היתה השנדליר עשויה ממתכת ומקושטת בקריסטלים יקרים - סמל ליוקרה ומעמד.
בשנים האחרונות זוכה השנדליר לעדנה מחודשת ובעיצוב פנים משתמשים בה להשגת נוכחות מרשימה ואוירה מפוארת.
הדימיון הרב בין החנוכייה לשנדליר מזמין לעשייה. בואו נניח בצד את הדרישה ל"טעם טוב", המסתייג מסגנון הקיטש, ונצטרף אל עולם הזוהר. זה הזמן לגייס את צבעי הזהב, העיטורים והמנצנצים ולעשות בהם שימוש מופרז.
החומרים
- חנוכייה זולה קנויה בעיצוב הקלאסי הפשוט של 4 קשתות ושמש (עד 20 שקלים בסופרמרקט)
- פלסטלינה
- תחבושת גבס (4 שקלים בחנויות יצירה)
- צבע גואש, אקריליק או ספריי זהב או לפי בחירתכם
- סרט דמוי מחרוזת (עד 2 שקלים למטר) בחנויות יצירה או כלים חד פעמיים
- קישוטים ועיטורים מנצנצים לפי טעמכם
ההכנה
שלב 1
כאן נדרשת עזרתו של מבוגר. זה נראה מסובך אבל לוקח זמן קצר. ראשית יש להפריד בין הקנים ולהזיזם בחופשיות לכל הכיוונים כך שיתקבל מבנה תלת מימדי דמוי שנדליר. בדוגמה שלפנינו הקנים חוברו זה לזה ולכן היה צורך לחתוך את החיבורים בעזרת מספרי פח. השמש היה מחובר לאחד הקנים ופשוט הושאר כך, ללא עמוד משלו.
רצוי לחתוך סביב בית הנר כך שלא יישארו קצוות חדים.
היתרון המרכזי של החנוכיות הזולות הוא שניתן לכופף את המתכת בקלות. יש לאחוז את הקנה באמצעות פלייר ולסובב בזהירות כדי לא לשבור את אזור החיבור (ההלחמה). במקרה שההלחמה נשברת אפשר להדביק בעזרת דבק חזק ולחזק בהמשך העשייה בעזרת תחבושות הגבס.
אין צורך להזיז את הקשת התחתונה, הגדולה ביותר, ואפשר להשאירה בזוית הנתונה ולסובב את האחרות ביחס אליה.
שימו לב שלמרות הזזת הקנים הם נשארים בעצם באותו גובה ורק השמש ממשיך לבלוט, כנדרש.
החנוכייה כבר נראית כמו שנדליר, ועתה הילדים מוזמנים לגשת למלאכה ולעטר אותה. אפשר לצבוע ולקשט כבר בשלב הזה אך כדי לאפיין וגם לחזק את מבנה החנוכיה אפשר לעטוף אותה בתחבושות גבס. זוהי פעילות מאוד מהנה ומומלצת.
שלב 2
פלסטלינה פשוטה יכולה לעזור בהשגת מראה של עיטורים ופיתוחים. נלפף גלילים קטנים סביב הקנים ובתי הנר בצורת חישוקים, ספירלות וכדומה, כיד הדימיון. אפשר להיעזר בפלסטלינה גם כדי לחזק את החיבורים בין הקנים לשדרת החנוכייה.
שלב 3
נחתוך תחבושת גבס לרצועות צרות (2-3 ס"מ). נטבול רצועה אחת בקערית עם מים חמימים ונלפף סביב הקנה. יש להדק וללטף את התחבושת בעזרת האצבע כך שיווצר מרקם חלק צמוד לקנה או לפלסטלינה. כך עוטפים בסבלנות לאט לאט את כל החנוכיה. שימו לב - אין להשרות את התחבושת במים, אלא לטבול אותה ומיד להצמידה לחנוכייה. כאמור, ניתן באמצעות תחבושות הגבס לחזק אזורי חיבור חלשים ולהשיג יציבות. אחרי שהחנוכייה עטופה כולה, נניח לייבוש למשך יום שלם.
שלב 4
כאשר החנוכייה יבשה לגמרי אפשר לגשת למלאכת הצביעה. ניתן לצבוע בעזרת מכחול עם צבעי גואש או אקריליק בגוון מתכתי, או ל"עצלנים" – פשוט לרסס בצבע ספריי זהב.
שלב 5
לאחר שהצבע מתייבש הילדים מוזמנים לעטר ולקשט. החרוצים יכולים להכין בעצמם שרשראות מחרוזים. אנחנו הסתפקנו בשרשרת דמויית חרוזים שאינה מתפרקת ומתפזרת. גוזרים לאורך הדרוש ומדביקים בעזרת דבק חם בין הקנים.
כמובן שזה הזמן להשתמש בכל הקישוטים המנצנצים דמויי הקריסטלים ולהדביק על החנוכייה בעזרת דבק פלסטיק.
- שימו לב: החנוכייה הזו אינה נחשבת כשרה לפי ההלכה, שכן הנרות אמנם באותו גובה אך לא עומדים בקו ישר. למקפידים – אפשר לוותר על השינוי התלת מימדי (שלב 1) ולדלג לשלבים הבאים של גיבוס, צביעה וקישוט החנוכייה.
- המעצבת שרון צח היא בעלת האתר הבה נגילה
- רעיון לכל חג
