אפשר היה להרוס ולבנות מחדש, אך הוחלט לשמור על האיכויות הישנות

בני זוג מפ''ת עברו לקיבוץ טללים שבעומק הנגב, וקנו בו בית ישן וקטן. יחד עם האדריכל, יליד המקום, החליטו נגד וילה חדשה ובעד הרחבה שתשמר את הפרופורציות הקיבוציות

אביטל ברוידא

|

30.12.20 | 20:04

הבית המקורי היה חצי ממבנה קיבוצי ישן ובו שתי דירות צמודות. כאן נראה התפר בין המקורי למשופץ - הפרופורציות נשמרו (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
הבית המקורי היה חצי ממבנה קיבוצי ישן ובו שתי דירות צמודות. כאן נראה התפר בין המקורי למשופץ - הפרופורציות נשמרו (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
לפני השיפוץ. בעומק התמונה נראה צד הבית המשולש. למרות הצחיחות והמרחק, אומרת האם, הם אוהבים את השלווה, המרחבים והמדבר: ''הילדים כל הזמן בחוץ'' (צילום: אדר' אלון כהן, moozna Architects)
לפני השיפוץ. בעומק התמונה נראה צד הבית המשולש. למרות הצחיחות והמרחק, אומרת האם, הם אוהבים את השלווה, המרחבים והמדבר: ''הילדים כל הזמן בחוץ'' (צילום: אדר' אלון כהן, moozna Architects)
צד הבית לאחר השיפוץ וההרחבה. מסגרת בטון – למעלה קורה ארוכה ולמטה אדניות בנויות – יצרה מרפסת מקורה עמוקה בקדמת הבית, ומרפסת ארוכה צרה בצדו. הדשא הפתוח שייך בחלקו למגרש המשפחתי ובחלקו הוא שטח ציבורי, ללא הפרדה ביניהם  (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
צד הבית לאחר השיפוץ וההרחבה. מסגרת בטון – למעלה קורה ארוכה ולמטה אדניות בנויות – יצרה מרפסת מקורה עמוקה בקדמת הבית, ומרפסת ארוכה צרה בצדו. הדשא הפתוח שייך בחלקו למגרש המשפחתי ובחלקו הוא שטח ציבורי, ללא הפרדה ביניהם (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
בזמן הבנייה. הבית הכפיל את שטחו, בזכות תוספת שנבנתה מאחור ובצד (צילום: אדר' אלון כהן, moozna Architects)
בזמן הבנייה. הבית הכפיל את שטחו, בזכות תוספת שנבנתה מאחור ובצד (צילום: אדר' אלון כהן, moozna Architects)
אחרי. התוספת מעצימה את המראה הארוך והנמוך של המבנה המקורי. ''היה לי חשוב לשמור על היחס בין הבית לשכונה ועל ההיגיון הנכון שהיה בתכנון המקורי'', אומר האדריכל אלון כהן. ''להתחבר שוב לשבילים הקיימים ולשמור על השטחים הציבוריים כפי שהיו'' (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
אחרי. התוספת מעצימה את המראה הארוך והנמוך של המבנה המקורי. ''היה לי חשוב לשמור על היחס בין הבית לשכונה ועל ההיגיון הנכון שהיה בתכנון המקורי'', אומר האדריכל אלון כהן. ''להתחבר שוב לשבילים הקיימים ולשמור על השטחים הציבוריים כפי שהיו'' (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
בסלון חלון קדמי נמוך, שלמרגלותיו ספסל בנוי. מצדה השני של פינת הישיבה פסנתר, עליו ניגנה האם בילדותה (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
בסלון חלון קדמי נמוך, שלמרגלותיו ספסל בנוי. מצדה השני של פינת הישיבה פסנתר, עליו ניגנה האם בילדותה (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
בצד השני של הקומה המטבח. כאן הוחלט להרוס את התקרה המונמכת ולהרוויח תקרה משופעת גבוהה, בזכות הגג המקורי. במרכז ניצבת פינת האוכל המשפחתית וסביבה חולקו אזורי העבודה לשניים: אזור בישול והכנות ראשי עם ארונות לבנים (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
בצד השני של הקומה המטבח. כאן הוחלט להרוס את התקרה המונמכת ולהרוויח תקרה משופעת גבוהה, בזכות הגג המקורי. במרכז ניצבת פינת האוכל המשפחתית וסביבה חולקו אזורי העבודה לשניים: אזור בישול והכנות ראשי עם ארונות לבנים (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
ואזור משני באפור כהה, שפונה החוצה ומיועד לילדים שנכנסים לקחת מים או להכנת קפה  (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
ואזור משני באפור כהה, שפונה החוצה ומיועד לילדים שנכנסים לקחת מים או להכנת קפה (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
בהמשך לפסנתר הוטמעה בקיר ספרייה גדולה. קמין מחמם את החלל הגדול (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
בהמשך לפסנתר הוטמעה בקיר ספרייה גדולה. קמין מחמם את החלל הגדול (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
בחדרי הרחצה העזו קצת יותר עם צבע ומפגשי חומרים. אצל הילדים אריחים בצבע זית ורצועה של מרצפות טראצו למרגלות האסלה, מחווה למה שהיה כאן פעם. בחדר הרחצה הזוגי נבחרו אריחים חלקים ומאוירים בגוני שחור-לבן, טיח מינרלי אפור ומקלחון מברזל שחור וזכוכית מעוטרת (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
בחדרי הרחצה העזו קצת יותר עם צבע ומפגשי חומרים. אצל הילדים אריחים בצבע זית ורצועה של מרצפות טראצו למרגלות האסלה, מחווה למה שהיה כאן פעם. בחדר הרחצה הזוגי נבחרו אריחים חלקים ומאוירים בגוני שחור-לבן, טיח מינרלי אפור ומקלחון מברזל שחור וזכוכית מעוטרת (צילום: מאור מויאל, studio rotem)

צהוב וצחיח בקיבוץ טללים, גם בסוף דצמבר. רק רוח מזרחית חזקה, לא נעימה, מזכירה שהחורף הגיע, קריר ויבש. את הקיבוץ, שנמצא חצי שעת נסיעה דרומית לבאר שבע, הקימו ב-1980 גרעיני נח"ל של תנועת הצופים. כיום הוא מונה 40 משפחות של חברי קיבוץ ו-80 בהרחבה הצמודה לו.

 

הגענו עד לכאן כדי לבקר בביתם המשופץ של זוג חברי קיבוץ ושלושת ילדיהם (13, 10 ו-7). היא מורה בבית הספר היסודי במשאבי שדה והוא מרצה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, והם הגיעו לכאן לפני כעשור, מפתח תקווה.

 

"אחרי שהילדים נולדו פחות התאים לנו לגור בעיר", מספרת האם, "בעלי התקבל להיות חבר סגל בבן גוריון וחיפשנו מקום מגורים בסביבה. הגענו לכאן וזה הכי קסם לנו מכל מה שראינו". הם שכרו דירה בת 74 מ"ר בקיבוץ. "זו נקודה מרוחקת", ממשיכה האם, "ודווקא אהבנו את זה; את השקט והשלווה, המרחבים והמדבר. הילדים היו כל הזמן בחוץ ולא רצו להיכנס הביתה".

 

אחרי שנתיים של מגורים בשכירות הם נכנסו לתהליך מועמדות לחברות, שאורך שנה, ולאחר שהתקבלו רכשו את הבית שבו התגוררו. במאי האחרון, לאחר שיפוץ מאסיבי, עברו לביתם המחודש, שהורחב ל-160 מ"ר.

 

להוקיר את העבר

 

הבית המקורי הוא חצי ממבנה חד קומתי עם גג רעפים אדום, ובו שתי דירות צמודות – דגם שכיח בבנייה הקיבוצית של שנות ה-80. האדריכל אלון כהן (moozna אדריכלים), שאליו פנו, יכול היה למחוק את המבנה הצנוע ולתכנן במקומו וילה פרטית, בהשראת השכונה החדשה הסמוכה. אך כבן הקיבוץ, שגדל על איכויות המרחב הקיבוצי המקורי, היה לו חשוב לשמור על האופי והפרופורציות שאפיינו את השכונות והבניינים הוותיקים.

 

הכניסה נשארה במקומה המקורי (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
    הכניסה נשארה במקומה המקורי(צילום: מאור מויאל, studio rotem)

     

    כהן התבסס על הנראות הנמוכה והארוכה של המבנה, והעצים אותה באמצעות התוספת החדשה. החדרים שנוספו לבית חובקים אותו מאחור ומהצד, ואת חלקו הקדמי מקיפה מסגרת בטון חדשה, מנותקת מהמבנה.

     

    המסגרת מתחילה בחזית הכניסה, עם קורה ארוכה שנמתחת לכל האורך בין שני עמודי בטון, וממשיכה אל חזית הצד, שם היא עוקבת אחר צורתו המשולשת של הגג.

     

    כך נעשתה ההרחבה (תוכניות: אדר' אלון כהן, moozna Architects)
      כך נעשתה ההרחבה(תוכניות: אדר' אלון כהן, moozna Architects)

       

      לכל אורכה מייצרת מסגרת הבטון מרחב ביניים בין החוץ לפנים, מרפסת היקפית שמקורה בפרגולה אוורירית, עשויה כפיסי אלומיניום דמויי עץ. הפרגולה מחברת בין המסגרת לגג ומצלה על המרפסת ועל חדרי הבית.

       

      "גם מזג האוויר הקיצוני השפיע על התכנון", מסביר כהן. "למרות החום הגדול בקיץ, חשוב שהמרפסת תהיה לכיוון דרום, כי בחורף ובלילה קר כאן. גם הפתחים הגדולים הם לכיוון דרום, אך מסביב לכל האזור הציבורי יש הצללה".

       

      חיבור לשבילי הקיבוץ והדרגתיות במעבר בין הבית לשטח הציבורי (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
        חיבור לשבילי הקיבוץ והדרגתיות במעבר בין הבית לשטח הציבורי(צילום: מאור מויאל, studio rotem)

         

        המרפסת המקורה פונה דווקא דרומה, בגלל ימי החורף והלילות הקרים (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
          המרפסת המקורה פונה דווקא דרומה, בגלל ימי החורף והלילות הקרים(צילום: מאור מויאל, studio rotem)

           

          מסגרת נוספת מייצרות אדניות בנויות וגדולות, שחופו בטון דמוי עץ. אלו מקיפות את המרפסת ומייצרות הפרדה והדרגתיות במעבר בין הבית לשטח הפתוח, הציבורי, סביבו.

           

          מבלים במקור, ישנים בתוספת

           

          כדי להבליט את החיבור בין ישן לחדש, המבנה המקורי, הקדמי, טויח באפור ויש לו גג רעפים לבן, ואילו התוספת החובקת אותו טויחה לבן והיא בעלת גג שטוח, שמעליו קירוי כפיסי האלומיניום.

           

          גם בתוך הבית יש הפרדה בין החלק המקורי לחדש: בחלק הישן והקדמי נמצאים הסלון והמטבח; לשניהם פתחים רחבים כלפי המרפסת המוצלת והדשא. בחלק החדש והאחורי נמצאים החדרים הפרטיים; חדר הורים עם חדר רחצה, ממ"ד שמשמש כחדר עבודה, חדר ילדים משותף לבת ולבן הצעיר, חדרון פרטי לבכור וחדר רחצה משותף.

           

          תוכנית הבית. לצדו בזית בית השכנים הצמוד (תוכנית: אדר' אלון כהן, moozna Architects)
            תוכנית הבית. לצדו בזית בית השכנים הצמוד(תוכנית: אדר' אלון כהן, moozna Architects)

             

            מטבח וסלון משני צדי דלת הכניסה, בחלק הישן של הבית (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
              מטבח וסלון משני צדי דלת הכניסה, בחלק הישן של הבית(צילום: מאור מויאל, studio rotem)

               

               (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
                (צילום: מאור מויאל, studio rotem)

                 

                חדרי השינה מוקמו בחלק החדש, החובק את הישן מאחור (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
                  חדרי השינה מוקמו בחלק החדש, החובק את הישן מאחור(צילום: מאור מויאל, studio rotem)

                   

                  פינת הטלוויזיה שמחברת בין החלק הציבורי לחדרי השינה נמצאת בעומק הבית ואין לה חלונות. "דווקא בגלל הממדים האינטימיים שלה והעובדה שהיא יותר סגורה ומוסתרת, זו אחת הפינות האהובות בבית", מעידה האם, שבימי קורונה הפכה אותה גם לפינת העבודה שלה.

                   

                  פינת הטלוויזיה. ''דווקא בגלל שהיא יותר סגורה ומוסתרת, זו אחת הפינות האהובות בבית'' (צילום: אביטל ברוידא)
                    פינת הטלוויזיה. ''דווקא בגלל שהיא יותר סגורה ומוסתרת, זו אחת הפינות האהובות בבית''(צילום: אביטל ברוידא)
                     

                    בשירותי האורחים ארון כיור כחול בשילוב עץ מלא, ואריחים מאוירים בגווני כחול (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
                      בשירותי האורחים ארון כיור כחול בשילוב עץ מלא, ואריחים מאוירים בגווני כחול(צילום: מאור מויאל, studio rotem)

                       

                      "הם ידעו בדיוק מה הם רוצים וצריכים. הדגש היה על אזור ציבורי פתוח, מואר ופשוט", מסכם כהן ומוסיף: "לי כאדריכל היה חשוב לשמור על היחס בין הבית לשכונה, ועל ההיגיון הנכון שהיה בתכנון המקורי – להתחבר שוב לשבילים הקיימים ולשמור על השטחים הציבוריים כפי שהיו".

                       

                       (צילום: מאור מויאל, studio rotem)
                        (צילום: מאור מויאל, studio rotem)

                         

                        • תכנון: moozna אדריכלים
                        • קבלן: לוזון ביצוע
                        • פרגולות: קבוצת אלוקל
                        • חיפויים: shera
                        • אדריכלות נוף: דניאל כהן
                        • קבלן פיתוח: גיא ונוף

                         

                         
                        הצג:
                        אזהרה:
                        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד