שקט מאוד במושב נחושה שבעמק האלה. אלה ימים של דמדומי הסגר, והמשפחות מסתגרות בבתיהן הגדולים, המוקפים גינות מטופחות, ובכל החניות הפרטיות עומדות זו לצד זו שתי מכוניות. את הגבעה המיושבת מקיפות הפסגות הרכות והירוקות של שמורת הטבע עדולם.
המושב, שמונה כיום כ-250 משפחות, הוקם לפני כ-40 שנה בידי גרעין של בני עקיבא. לפני כעשור נוספה לו הרחבה של 180 בתים, שנבנו בשיטת בנה ביתך. המשפחות החדשות שהגיעו הצעירו את היישוב וגיוונו את אופיו הדתי. התושבים גאים בגישה המכילה, שמתבטאת בצורות לבוש שונות ובבית כנסת משותף, שמאפשר תפילות בכל הסגנונות והנוסחים.
מירושלים לעמק האלה
המשפחה שבביתה ביקרנו עברה לכאן מירושלים. לבני הזוג, היא רופאת ילדים והוא עורך דין, שני בנים (10 ו-4) ושתי בנות (6 ותינוקת). האב גדל בבני ברק והאם ילידת ירושלים, בת לעולים מצרפת. אחרי החתונה הם התגוררו בדירה שכורה בבירה, שם עבדו ושם נולד בנם הבכור. "היינו משפחה בתחילת דרכה, והתחלנו לחשוב איפה נרצה לחיות", הם מספרים. "רצינו בית עם מרחב ונוף והתחלנו לחפש מחוץ לעיר".
אחרי ניסיונות כושלים בצור הדסה ובמושב אדרת הסמוך הם שמעו על נחושה. "אחר צהריים אחד עשינו סיבוב עם האוטו במושב והחלטנו שכאן אנחנו רוצים לחיות". הם רכשו מגרש בן חצי דונם ברחוב החיצוני המעוגל, מול שמורת הטבע, "כך שגם לא יבנו מולנו בעתיד ותמיד נהנה מהנוף המרהיב הזה".
כשהגיעו לא הכירו אף אחד, והיום, אחרי שלוש שנים של התערות בקהילה המקומית, הם מברכים על הבחירה שעשו. "מצד אחד, יש פה פרטיות וכל אחד חי את החיים שלו", הם מעידים. ''מצד שני, יש קהילה עוטפת ומחבקת. אחרי לידה, למשל, במשך שבועיים דואגים לך לארוחות לכל המשפחה".
מודרני במעטפת כפרית
לצורך התכנון פנו אל זרקה אדריכלים, וביקשו בית מרווח, עם כמה שיותר מהנוף בפנים. "הלקוחות הגיעו אלינו עם רעיונות וצילומים ספציפיים, ואנחנו זרמנו איתם", מספרת האדריכלית לירון רוזנפלד-זרקה. "בהתאם לסגנון שהם התוו תכננו בית פתוח ומודרני בתוך מעטפת כפרית".
הבית, 260 מטרים רבועים על פני שתי קומות ועליית גג, ממוקם נמוך ממפלס הרחוב, בשל הטופוגרפיה ההררית. כלפי המדרכה נגלים חלונות הקומה השנייה, קומת חדרי השינה, מתחת לגגות של רעפים אפורים. אל קומת הכניסה יורדים בגרם מדרגות מרשים, שבסופו חצר כניסה ודלת דו כנפית עצומה. היא נפתחת אל מול פטיו פנימי, גבוה ושקוף, שסביבו מתנהל הבית ודרכו נשקף הנוף ההררי הירוק.
הפטיו הוא הרחבת הרעיון של הכנסת החוץ פנימה – לא רק דרך הפתחים סביב, אלא גם מלב הבית. "הפטיו והחלל הכפול מעליו ומעל פינת האוכל הם החלקים הכי משמעותיים בתכנון", מסבירה האדריכלית. "הפתיחות שלו כלפי מעלה, כלפי הכניסה וכלפי המרחב הציבורי אפשר לנו לייצר קשר עין בין הקומות, והמבטים שעוברים דרכו נמשכים אל הנוף שבחוץ". בחיי היום יום הוא אינו נמצא בשימוש, מעידים בני הזוג. מלבד ספסל עץ לאורכו ואדניות עם צמחייה ענפה הוא עומד ריק רוב הזמן, וערכו בעיקר אדריכלי ואסתטי.
בין קודש לחול
האדריכלים ליוו את בני הזוג עד שלב הבנייה ואז נכנסה לתמונה מעצבת הפנים שירלי זיגדון, שגרה בבית ממול. היא קיבלה את האחריות לעיצוב וההלבשה של הבית, מבחירת חומרי הגמר, דרך תכנון המטבח ופריטי הנגרות ועד רכישת הרהיטים.
קירות החוץ טויחו באפור חם, והעמודים כוסו בלבנים דקורטיביות בגוני חום-אפור. הלבנים מופיעות גם בפנים, על קיר הפטיו ובנישה שמפרידה בין המטבח לאזור האירוח. קירות הפנים נצבעו לבן, וכך גם חלונות האלומיניום והוויטרינות הגדולות. לרצפה נבחרו אריחי גרניט-פורצלן דמויי אבן חולית, שמתחלפים בחצר באבן בהירה ובפטיו בעץ כהה.
על הרקע הזה תוכנן מטבח בהיר בסגנון כפרי עדין, עם תוספות של משטחי עץ מלא. "המטבח נראה גדול, אבל בעצם יש פה הכל כפול בגלל הכשרות", מסבירה בעלת הבית. "שני תנורים, שני מדיחים, שני כיורים ושתי מערכות של סירים וכלי הגשה".
האווירה שיצרה המעצבת במרחב הציבורי נעה בין מטבח בהיר ויומיומי של חול לאירוח רשמי ואלגנטי של קודש. במרכז ניצבת פינת אוכל כבדה מעץ וכיסאות מרופדים. החלל הכפול שמעליה מוסיף לה נופך רשמי. כאן מתכנסת המשפחה רק לארוחות שבת וחג.
הסלון תחום בין הוויטרינות הקלילות והשקופות לבין ספרייה גדולה. "רצינו שהסלון יהיה מקום יותר פרטי, שיהיה מול הנוף ושלא ייכנסו אליו ישירות", מסבירים בני הזוג את מיקומו. האלמנט הבולט כאן היא ספריית עץ בעלת מראה מסורתי, שמחולקת לשניים: מצד אחד ספרי קודש (שלו) ומצד שני ספרי חול (שלה). "גדלתי בבני ברק, וזה משהו שהבאתי איתי משם", הוא מסביר.
טלוויזיה אין כאן, וגם לא בשאר חדרי הבית. כשרוצים בכל זאת לצפות יחד בסרט או בסדרה, מורידים מסך נגלל מול מקרן.
ישנים מסביב לפטיו
לקומה השנייה מובילות מדרגות מחופות אלון כהה ולאורכן ספרייה דו צדדית, עשויה תיבות לבנות הבולטות על רקע דופן עץ. גם למעלה נגלה ראשון הפטיו הפתוח לשמיים, וממנו ממשיך המבט לעבר קומת הקרקע והנוף שברקע.
ארבעה חדרי שינה מסודרים לאורך המסדרון שמקיף את הפטיו. ראשון הוא חדר ההורים, עם חדר רחצה פרטי ומרפסת אל הנוף. "כאן השתדלנו להיצמד לקונספט בית המלון עד כמה שאפשר", מסבירה המעצבת את הריצוף והחיפוי התואמים, מאבן בהירה.
רצפת המסדרון ההיקפי ושלושת חדרי הילדים כוסתה בפרקט למינציה כהה. החדרים מרוהטים בפשטות, וביניהם ממוקם חדר רחצה משותף ומעשי.
סדר היום השתנה במקביל למעבר
הגינה סביב הבית אינה גדולה, אך מכיוון שהטבע נמצא מעבר לגדר ועד האופק זה אינו חיסרון שמורגש. אדריכלית הנוף ורד צוק שילבה צמחייה נמוכה מול הנוף, עצי פרי בצדדים, פינת מנגל נסתרת וגינת ירק קטנה.
במקביל למעבר לבית החדש, אם המשפחה סיימה את תקופת ההתמחות והאב החליט להתפטר ולפתוח משרד עצמאי. "בחצי השנה הראשונה שלנו כאן כל החיים שלנו השתנו, מסדר יום מטורף עברנו לסדר יום נורמלי", הם מספרים. "המקום הזה נתן לנו את האפשרות לצייר את החיים שלנו כמו שאנחנו באמת רוצים אותם. כאן התחלנו לנשום מחדש".
- נגרות מטבח: נגריית האלה
- נגרות ספרייה בסלון ובמדרגות: גבריאל עיצובים בעץ
- נגרות כללית: מרסלו אומנות הריהוט
- פרקט ומדרגות: פרקט עד הבית
- תאורה ואקססוריז: גלריה נעמי
- וילונות: Blinds-us
- מסגרות: אסי, סטודיו אירגאס
- קרמיקה וכלים סניטריים: בית הקרמיקה, בית שמש
- פינת אוכל: דליה ארמוני
- ריהוט הסלון: נטוצי
- תכנון גינה: ורד צוק
