"להמון דברים יש מחיר, והמחיר כואב, אבל אם מסתכלים על קו החוף - אז כך הוא הולך להיות". כך אמר אמש (ב') אסף הראל, סגן ראש עיריית תל אביב-יפו ומחזיק תיק התשתיות והבינוי, בדיון שבו הציגה העירייה בפני הציבור את המלצתה לבנות מגדלים בכיכר אתרים. בכך מאמצת העירייה את עמדת היזמים ומיישרת איתם קו, תוך שהיא דוחה את החלופות האחרות לעתיד הכיכר.
הראל המשיך והסביר מדוע הוא תומך בהקמת המגדלים, כפי שהיזמים דורשים: "יש תוכנית מתאר שהיא מסמך מחייב, וקובעת שלאורך החוף יש כבר בניינים של 25 קומות. זה נתון בתוכנית המתאר. מבחינה חוקית, בקרקע פרטית מאוד קשה למנוע מיזם לבנות את מה שמאשרת תוכנית המתאר". הוא הזהיר כי "ישראל ממשיכה לגדול והאוכלוסייה עד 2040 תגדל בטירוף, ואם תל אביב רוצה להמשיך להיות מרכז כלכלי ותרבותי, אז היא צריכה לגדול ולאפשר לבנות. כרגע זו המציאות, ועלינו להתרכז להוציא את המקסימום כדי לעשות את הפרויקט הזה כמה שיותר ציבורי. זה לא מושלם, אבל יש פה דברים טובים".
כאשר הראל התמודד על ראשות העירייה, הוא הניף את דגל המאבק במגדלים בכיכר אתרים, והבהיר כי הם לא יוקמו. הוא גם התחייב כי לא יצטרף לקואליציה בראשות ראש העירייה רון חולדאי. שני הדברים התהפכו ב-180 מעלות. מה גרם להראל לשנות את דעתו מהקצה אל הקצה, ולהפוך לתומך נלהב במגדלים בקו ראשון לים עם כביש סואן שינתק את העיר מהחוף?
אסף הראל בקמפיין לראשות העירייה מסביר מדוע הוא מתנגד למגדלים:
סגן ראש העירייה התחמק מתשובה ברורה גם אמש, אך הודה כי בעבר היה בצד של תושבי העיר והתנגד למגדלים, ואמר כי הוא עדיין מזדהה איתם. "זה מזכיר לי קצת שלום", אמר, "אבל בלי להחזיר שטחים. זה מסוג הדברים שרוצים אותם, אבל זה בלתי אפשרי. זה חלק מהמהפך שעברתי. אני מקווה שתהיה תמיכה ציבורית ביוזמה שאני מנסה להוביל. מי שכועס עלי - אני מצטער ואני מבין. תבחרו משהו אחר בפעם הבאה".
המרינה תורחב על חשבון השטחים סביב בריכת גורדון
מעל 100 איש השתתפו אמש בדיון שיתוף הציבור, שהתקיים ב"זום". כפי שנחשף לראשונה בערוץ האדריכלות של Xnet בשבוע שעבר, העירייה הציגה את המלצתה לבנות את צמד המגדלים בכיכר אתרים למרות בלימת התוכנית בוועדה הארצית. על פי ההצעה, שתואמת את עמדת חברת JTLV שעומדת מאחורי המיזם, ייהרסו כל המבנים בתחומי הכיכר. בשטח שיתפנה יוקמו שני מגדלי מגורים, מלונאות ומסחר בני 26 קומות (כ-110 מטר גובה כל מגדל) עם שלוש קומות של חניון תת-קרקעי, וכן מבנה ציבור בן שבע קומות.
העירייה אישרה לראשונה, כי בכוונתה להרחיב משמעותית את מרינת היאכטות שנמצאת למרגלות הכיכר, על חשבון שטחים ציבוריים. במסגרת זו יעברו כל השטחים המקיפים את בריכת גורדון לשטח המרינה. אחת המשמעויות היא שבריכת הגורדון הפופולרית (כ-5,000 מנויים) לא תוכל להתרחב בעתיד; במרינה יש מקום ל-800 יאכטות כרגע.
לפי המלצת העירייה, מגדל אחד יקום במקום הבניין המסחרי הקיים והמוזנח, עם 34,800 מטרים רבועים שטח בנוי מעל מפלס הרחוב; המגדל השני יקום על חשבון שטח הכיכר הציבורית, מטרים ספורים מחזית מלון "הרודס", ויכיל 26,770 מ"ר שטח בנוי מעל מפלס הרחוב. לבינוי זה יצטרפו בכל מגדל עוד 2,000 מ"ר שטח בנוי עם חזית לחוף, על חשבון שטח החניה הקיים. בניין שלישי יקום בצמוד לקצה שדרות בן גוריון, כדי לשמש כמבנה ציבור (4,800 מ"ר שטח בנוי על פני שבע קומות). בתווך שבין מבנה הציבור לשני המגדלים יתפתל רחוב הירקון – מעל פני השטח, ככביש רב-מסלולי – וינתק בין החוף לבין שדרות בן גוריון.
קביעת מיקום מבנה הציבור בעורף המגרש, בעוד שמגדלי המגורים והמלונאות ימוקמו בצמוד לחוף, מעידה יותר מכל על תפישת העירייה את מעמד התושב לעומת מעמד היזם. בתקופה האחרונה, ביקשה ציפי ברנד, סגנית ראש העירייה שמתנגדת לתוכנית, לשנות את העמדת המבנים ולבצע "הצרחה" בין אחד המגדלים לבין מבנה הציבור. בכך היא מבקשת להעניק לציבור את המיקום המועדף בקו ראשון אל הים. הראל אימץ אמש את הרעיון של ברנד, וציין בהתלהבות ש"אין כזה מבנה ציבור בחזית החוף". עובדה זו אינה מדויקת, משום שיש כבר מבני ציבור לאורך רצועת החוף של תל אביב-יפו.
אדריכל העיר: בלי מגדלים - לא כלכלי ליזמים
אדריכל העיר, יואב דוד, ציין בדיון כי העירייה לא תוכל לקבל חלופה ללא מגדלים, משום שזה אינו כלכלי ליזמים היא לא כלכלית. המתכנן שממונה על העבודה במינהל ההנדסה, האדריכל אלון מטוס התמקד באריכות בשבילי האופניים – פרט שולי בתוכנית לא פתורה בעליל.
מהנדס העיר אודי כרמלי, שקיבל את התוכנית בירושה מקודמו עודד גבולי, הודה בדבריו כי אינו חי בנוח עם ביטול השיקוע מתחת לכיכר אתרים, כפי שהעירייה רוצה לעשות כעת. "חלופת שיקוע קסמה לי", אמר כרמלי, "וגם אני הייתי שמח להעלים את המכוניות. כיום בכיכר לא מרגישים את המכוניות וזה יתרון משמעותי. אין כאן חלופה מושלמת, אבל אני מאמין בעיר במפלס אחד".
כרמלי לא התייחס לעומס המוטורי שצפוי ברחוב הירקון ממילא, כתוצאה מהסטת התנועה מרחוב בן יהודה עקב עבודות הקו הסגול של הרכבת הקלה, ואמר כי "אנחנו מאמינים בלהפוך את רחוב הירקון לרחוב ממותן תנועה. היום המקטע שבו מכוניות נוסעות על 70 קמ"ש הוא לא ראוי. כשנתייחס לרחוב הירקון כרחוב עירוני שניתן לחצות אותו, כך אותו מפגע יהיה יותר ממותן. שימו לב להתוויית התנועה בצורת S, כשברור מי המלך. הרכב יהיה חייב להיות מאוד איטי כאן".
תושבי האזור, שכבר נחשפו להצעת העירייה ב-Xnet, לא היו מופתעים אך נותרו מאוכזבים מתמיכתה המוצהרת בתוכנית היזמים. האדריכלית מאירה מור, פעילה בולטת במאבק התושבים, מתעקשת כי התוכנית תיפול כאשר תגיע לוועדות התכנון, משום שאחוזי הבנייה מופרכים. לטענתה, היזמים רכשו רק חלק מהכיכר ולא את כולה (בעיה שהוועדה הארצית להגנה על הסביבה החופית כבר הבחינה בה), ולכן חישוב השטחים מוטעה.
"השטח הסחיר שיש ליזמים הוא של 4,570 מ"ר (מלון מרינה, שלושת מבני המסעדות ומבנה הקולוסיאום)", אומרת מור, "בעוד שבכל מגדל שהוצג יש 35 אלף מ"ר שטח בנוי. מהיכן הם גזרו את כל אותן זכויות בנייה? צוחקים עלינו בפרצוף וזה מעציב, אבל אנחנו לא נוותר ונלך גם לבג"ץ. התוכנית הזו לא תצא לפועל".
מור מתקוממת על שהעירייה מתחמקת מהכנת תוכנית ביניים, תוך שהיא מעדיפה להזניח את סביבת הכיכר זה עשרות שנים, על חשבון תושבי תל אביב-יפו והתיירים שנאלצים לעבור על מרצפות שבורות ומטונפות. "נגיד שיקרה פה משהו", מציינת מור תרחיש שבו ייבנו מגדלים. "הרי זה ייקח לפחות 15 שנה, ומה יהיה עם הכיכר עד אז? אין תוכנית ביניים והעירייה לא אומרת מה תעשה פה, וההזנחה תמשיך".
מה הלאה? בעירייה מתכוננים להציג את הצעתם בפני הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ולהמשיך לקדם את התוכנית לבניית המגדלים. נראה כי המאבק של תושבים ומתכננים בתוכנית יימשך אף הוא.
