לאחר ששבו משהות ממושכת בניו יורק, החליטו בני זוג - הייטקיסטים בני ארבעים, הורים לבן שבע ובת ארבע - שהם רוצים לגור בבית עם גינה גדולה, בסביבה קהילתית עם שירותי חינוך טובים. תחילה התגוררו בשכונת עיר ימים שבנתניה, וכשבנם הלך לגן באבן יהודה, מצאו שם את מה שחיפשו.
"אהבנו את הקהילתיות והחינוך", מספר אב המשפחה, "והתחלנו לחפש בתים באזור. הרבה זמן ראיתי על הבית הזה, ברחוב ראשי ותיק ביישוב, מודעה 'למכירה'. פעם אחת פשוט עצרתי את האוטו ונכנסתי להציץ. הבית היה תוהו ובוהו והגינה הרוסה, אבל אהבתי את האופי התעשייתי שלו וראיתי את הפוטנציאל, רק שבהתחלה אשתי לא התלהבה".
בסופו של דבר, כעבור כחצי שנה החליטו בני הזוג לקנות את הנכס: בית בן 350 מטרים רבועים על מגרש של כחצי דונם, הבנוי מקומת קרקע מרחפת בגובה מדרגה מעל הגינה הקדמית, וקומת מרתף עם חצר אנגלית גדולה.
התקרה מחופה בפח גלי
את הבית תיכנן עבור בעליו הקודמים משרד האדריכלים ''החדר", ובעת הרכישה היה בן שמונה שנים בלבד. המבנה מבוסס על שלד מתכת מעל בסיס הבטון של קומת המרתף. הקירות עשויים שכבה של לוחות צמנט חיצונית ושכבת גבס פנימית, וביניהן בידוד. הרצפה היא בטון מוחלק, והתקרה כוסתה כלפי פנים בפח גלי, שמעליו עוברות תשתיות החשמל והמיזוג. "חיפשנו שיטת בנייה קלה ומהירה", מסביר ברד פינצ'וק, מבעלי ''החדר" ואדריכל הבית, "והחומריות, בהתאם, היא ראשונית וברורה, כבסיס לחיים עצמם".
בני הזוג החליטו לא לשנות את המסגרת האדריכלית המקורית, אך להתאים את החלוקה ועיצוב הפנים לצורכיהם. לשם כך פנו למעצבת הפנים רוני קרן. "אחרי שתי דירות שתכננו בעצמנו", הם מספרים, "החלטנו שכאן המשימה דורשת בעל מקצוע אמיתי. ידענו בדיוק מה אנחנו רוצים וזה הקל מאוד: סגנון תעשייתי שיתאים לאדריכלות הקיימת, אבל עם תוספות של עץ, שיכניס חום. ביקשנו שהבית לא יהיה קר ומנוכר; שיהיה פונקציונלי לילדים ונוח לאירוח, כי זה משמעותי בחיים שלנו".
כדי לעצב מחדש את הפנים מבלי לפגוע במעטפת הקיימת או בחומריות הייחודית שלה, בחרה קרן להשתמש באלמנט מרכזי אחד: קיר נגרות עם פורניר אלון בהיר, שחוצה את קומת הכניסה לשניים - לאזור ציבורי ואזור פרטי.
הקיר מנותק מהתקרה ומקירות המעטפת. הניתוק מגדיר את הגבול בין האדריכלות המקורית לעיצוב הפנים המחודש, ומעניק לחלל מראה יותר קליל. "הרעיון היה ליצור ניגוד בין המעטפת המחוספסת לפנים היותר מעודן", אומרת קרן, "אבל להישאר באותו מנעד חומרים".
אזור האירוח נמצא בקדמת הבית, וקיר הנגרות משמש לו כרקע. הסלון והמטבח ממוקמים לאורכו, פתוחים אחד כלפי השני ואל המרפסת הקדמית, שאליה מובילות ויטרינות גדולות. המרפסת היא רמפה צפה עשויה בטון מוחלק, שממשיכה את מפלס הפנים של הבית באותו גובה. הפרגולה שמעליה היא המשך ישיר של גג הבית, ועשויה כמוהו מקורות ברזל מחופות פח גלי. פתיחת הוויטרינות מאפשרת הרחבה של הבית כלפי חוץ, עם אותן איכויות של חלל וחומר.
קיר הנגרות, שבמרכזו דלת כניסה "נסתרת" לחלק הפרטי, מגדיר את הגבולות של כל אחד מאזורים. במטבח הוא משמש לארונות גבוהים וסגורים שבתוכם מוטמעים המקרר, התנורים והמזווה. קיר אחורי צבוע בשחור מדגיש כאן את את הניתוק מהקיר החיצוני. את המטבח משלים פס ארונות שחורים עם משטח עבודה תואם, הפונה אל חלון סרט אורכי בצד הבית. במרכז אי גדול לעבודה, לאכילה ולאחסון, שנעטף במשטח דקטון דקיק בשחור.
בסלון נעשה קיר הנגרות קליל יותר: לתוך מסגרת ארונות הפורניר הוכנסו מדפי ברזל דקיקים, המשמשים כמדפי ספרים וצעצועים. קיר בלוקים חשוף משמש להם ולמסך טלוויזיה כגב. הריהוט בסלון נרכש אצל המעצב אריק בן שמחון. ספה ארוכה מעור ירוק, שתי כורסאות מעור אפור ורגלי ברזל דקיקות, וספה נוספת בגוון קרם. במרכז הסלון, על גבי שטיח מפוספס, שולחן נמוך המורכב משני משטחי עץ מושחר, על רגלי ברזל. "הצבעוניות והחומריות חוזרות על עצמן בכל הבית", אומרת קרן, "רק עם ניואנסים קטנים".
"אני מעדיפה שהבית ייראה כמו קטלוג", מנמקת בעלת הבית את הצמצום הצבעוני והחומרי. "זה עושה לי נעים ורגוע. הצעצועים נמצאים ואין לי בעיה עם זה, אבל אני רוצה שמסביב יהיה נקי ומסודר". ובעלה מוסיף: "בדירה הראשונה שלנו הכל היה צבעוני, בדירה השנייה כבר היה יותר רגוע, ופה הבנו שאנחנו מוכנים למשהו שיהיה נכון לתמיד".
בחדר ההורים רעיונות מבתי מלון בעולם
החלק הפרטי של הבית מנותק פיזית מהחלל הציבורי, אך ממשיך סגנונית את אותו קו צבעוני וחומרי. גרם המדרגות לקומת המרתף, שנשמר בתכנונו המקורי, חוצה את האזור הפרטי לרוחבו ויוצר מעין אזור ביניים, לפני הכניסה לחדרי השינה.
חדרי ההורים והילדים נמצאים בחלקו האחורי של הבית, ולכל אחד מהם יציאה אל הגינה. הילדים חולקים חדר אחד גדול, שבו שתי מיטות בגוונים בהירים ומערכת ישיבה - שולחן וכיסאות עץ - של המותג הישראלי pieces. ארון הקיר בנישה היה בבית המקורי, ורק נצבע מחדש. על הקיר טפט גרפי באפור בהיר. חדר הרחצה הסמוך, המשמש גם כשירותי האורחים, עוצב על טהרת הלבן: הקירות כוסו פסיפס משושים, וארון הכיור עשוי עץ עם משטח עליון מקוריאן.
יחידת ההורים רחבה ומוארת באור טבעי רב."רצינו חדר מפנק", מודים בני הזוג. "ביקרנו בהרבה מלונות בעולם ושאבנו רעיונות שרצינו ליישם כאן. היתה חשובה לנו מיטה גדולה, כי אנחנו ישנים לפעמים יחד עם הילדים, וגם שני כיורים, כי כולם מתארגנים בבוקר ביחד".
את החדר הרחב סוגרים כלפי חוץ שני קירות ויטרינה - אחד הוא זה שנמשך מהסלון ומאפשר להביט מהמיטה אל החצר האנגלית; והשני נפתח אל החצר האחורית. הפתחים הגדולים מכניסים לחדר שפע של אור, ותריסי רפפה חשמליים מחשיכים במידת הצורך.
על הקיר השלישי בחדר, הקיר האטום היחיד, ניצב ארון בגדים שחור שרץ לכל אורכו ולכל גובהו של החדר. בקצה, לפני החלון, הוא נפגש בשידה נמוכה שנפרשת לרוחב הוויטרינה ומשמשת כמדף טלוויזיה, ספסל ישיבה ומקום אחסון נוסף. בקצהו מערכת מדפים דקורטיבית על רקע קיר שחור.
המיטה הזוגית עשויה עץ בהיר ונשענת על קיר נמוך מבלוקים חשופים. חדר הרחצה הצמוד נמצא נמצא מאחורי הקיר, ממוסגר במערכת חלונות ודלתות מפרופיל בלגי, בשילוב בלוקים חשופים. הוא גדול מספיק להכיל כמה משתמשים בו בזמן, מואר ופתוח כלפי חדר השינה, אך יכול לספק פרטיות חלקית.
חדר הרחצה רוצף אריחים בדוגמת אדרת דג, בטקסטורה של פרקט מושחר. הקירות האטומים חופו בטיח דמוי בטון. ארון כיור מעץ מושחר נמשך לרוחב החזית השקופה, ועליו משטח בטון אפור עם שני כיורים אינטגרליים. על המשטח עומדת מראה ניידת קטנה. האזור האחורי והאטום של החדר נחלק למקלחון גדול מחופה אריחים שחורים, ולחדרון שירותים סגור. כמו מכל חדר בבית, גם מכאן יש דלת יציאה (מזכוכית חלבית) לגינה שמקיפה את הבית, שמוסיפה עוד אור ואוורור טבעי לחדר הכהה.
חדר משחקים במרתף; בגינה דשא סינטטי
גרם המדרגות למרתף חולף מאחורי קיר הבלוקים החשוף של הסלון, ויוצר ציר תנועה עם מקור אור טבעי בשני קצותיו. בקומת המרתף נשמרה חלוקת החדרים המקורית, שכוללת ממ"ד, שני חדרים, חדר רחצה וחלל מרכזי פתוח. לעת עתה, רק שני החדרים שפונים אל החצר האנגלית עוצבו מחדש ומשמשים את בני המשפחה.
החלל המרכזי הפך לחדר משחקים, שרוהט בפשטות עם מערכת מדפים מודולרית מברזל, ספה קטנה ופוף רביצה. החדר השני הוא חדר העבודה הביתי של בני הזוג, והממ"ד הפך לחדר הכביסה.
בחצר שמקיפה את הבית נמשכת השפה החומרית והבסיסית של האדריכלות המקורית, והיא נשארה כפי שהיתה: מדרכי בטון גדולים מובילים מהרחוב אל המרפסת המרחפת והכניסה הראשית לבית, וביניהם משתלב גינון ועצי נוי ופרי. על כל שטח הגינה נפרס דשא סינטטי ("מה לעשות, זה הרבה יותר פרקטי לתחזוקה"), ומטבח חוץ קטן מותאם לאירוח ("אנחנו מארחים כמעט כל שבוע לפחות 15 אנשים לברביקיו").
-------------------------------------------
לחצו על התמונה ועקבו אחרי Xnet עיצוב ואדריכלות באינסטגרם:
