ב-31 באוקטובר 1994 פורסמה במגזין הניו יורקר הנחשב כתבת דיוקן מקיפה על צעירה אנונימית יחסית בת 19, קלואי סוויני שמה, שהוכתרה לנערה הקולית ביותר בניו יורק ובעולם כולו. אי אפשר היה להתבלבל בכותרת המשנה הפסקנית, שהגדירה את ההבדל בין האיט גירל עם סגנון אופנת הרחוב הנונשלנטי כדבר החם הבא, בניגוד לחברות האופנה האמריקאיות שמשרדיהם שכנו בשדרה השביעית במנהטן, המכונה שדרת האופנה. סוויני היתה כל מה שהם לא: מגניבה, צעירה ובועטת.
"קלואי יכולה לדבר בביטחון על מה שקורה ברחוב. אחרים יאמרו, קלואי היא מה שקורה ברחוב", תיאר בכתבה העיתונאי והסופר האמריקאי ג'יי מקינרני. הבחירה במילה "רחוב" אינה מקרית. סוויני, שגדלה בקונטיקט, סומנה במשך שנתיים כדבר הרותח ביותר שקרה למדרכות ניו יורק מאז הולי גולייטלי, וכפנים של אופנת הגראנג' שהתפתחה בעיר. בגיל 17 כבר לוהקה עם שיערה הקצר והמרדני לווידאו קליפ לשיר Sugar Kane של להקת סוניק יות', שצולם בתצוגת הגראנג' של מארק ג'ייקובס למותג פרי אליס - תצוגה שסימנה את סוף הקריירה שלו במותג, ותחילתה של ידידות מופלאה בין השניים.
חצי יובל עבר מאז שסומנה סוויני, 44, כדבר הכי נכון בעולם האופנה, וגם היום למעמדה כנסיכת האינדי יש עדיין מניות. כבר לא פוגשים איט גירלס כמותה. היא גלשה למעמדה בקלות בתחילת שנות ה-90, בענף אופנה שהיה צמא לנוכחות נשית נונשלנטית, נגישה, כזו שצמחה מתוך הרחוב ולא הוכתבה מגבוה על ידי מעצבי האופנה, ע"ע פיגורות כמו קייט מוס. מעצבים ראו בה מוזה, במאים עצמאיים כמו לארי קלארק והרמוני קורין ליהקו אותה לסרטיהם, אמנים ומוזיקאים רצו בקרבתה, ובניגוד לשיח הפוליטיקלי קורקט, סוויני לא חששה להביע את דעתה על מעצבי האופנה.
"הלמוט לאנג הוא האהוב עליי. ארמאני הוא לנשים מבוגרות, וקרל לגרפלד הרס את בית האופנה של שאנל - קוקו מעולם לא היתה מעצבת חצאיות מיני", אמרה באותו ראיון לניו יורקר, "אני מכורה למגזינים, אבל לרוב הם די עלובים. המגזינים הבריטיים הרבה יותר מעודכנים במה שקורה באופנת רחוב".
אחר כך הגיע גם המיינסטרים – המועמדות לפרס האוסקר על תפקיד משנה בסרט "בנים אינם בוכים" (1999), פרס גלובוס הזהב על תפקידה בסדרה "אהבה גדולה" (2010) וכמובן, השאלות שעדיין עולות בראיונות איתה, על סצנת המין האוראלי עם וינסנט גאלו בסרט "הארנבת החומה" (2003).
במקביל זכתה לחיבוק מעולם האופנה, השיקה מספר קולקציות בשיתוף הבוטיקים אופנינג סרמוני ובשנת 2015 אף זכתה לספר שהוקדש לסגנונה על ידי הוצאת Rizzoli. מעמדה כאייקון אופנה נותר איתן לאורך שנים, גם אם בעשור וחצי האחרון דחקו לשוליים כוכבות אינסטגרם עם גוף שעוצב בקליניקות של מנתחים פלסטיים מהחוף המערבי, את הסגנון האלטרנטיבי שלה מבית היוצר של האיסט ווילג'.
עכשיו היא מככבת בסרט הזומבים החדש של ג'ים ג'ארמוש, "המתים אינם מתים", שפתח את פסטיבל קאן השנה ועלה בסוף השבוע האחרון לאקרנים בישראל. נוכחותה על השטיח האדום בקאן לא היתה מהטובות שלה: לערב הפתיחה בחרה בשמלת סטרפלס צמודה עם שסע עמוק בצבע שחור וחזייה ורודה של בית האופנה מוגלר, שנראתה עליה קטנה במידה. במקרה אחר לבשה שמלת מיני ורודה עם פפיון שחור עצום שכיסה חצי מגופה בעיצוב המותג מיו מיו, איתו מנהלת סוויני יחסי אהבה במשך שנים ארוכות, מאז לוהקה ב-1996 לקמפיין שלו.
מצבה על השטיח האדום השתפר בפרמיירה האמריקאית לסרט לפני כשבועיים, אז הפציעה בשמלה פרחונית בצבעי שחור ולבן בעיצוב מארק ג'ייקובס עם שובל ארוך וכתפיים חשופות, שהצליחה להיות זוהרת מצד אחד ואלטרנטיבית מצד שני.
לאורך השנים ליווה מתח אופנתי את המלתחה של סוויני, מאפשר לה לבלוט על השטיח האדום בין כוכבות בשמלות סופר-חושפניות או דווקא שמרניות, בזכות בחירה בעיצובים בעלי שפה אלטרנטיבית יותר, כמו השמלה שלבשה השנה לאפטר פארטי של האוסקר בעיצוב בית האופנה Preen – שמלה עם חלק עליון שנראה כמו ז'קט בולרו, חזיית פוש-אפ שלא השאירה מקום לדמיון ושרוולים תפוחים מעוטרי טול שחור.
סוויני עצמה העידה לא פעם כי היא מתקשה להתמודד עם השטיח האדום בהצלחה. "אני עדיין לא יודעת איך להתלבש לשטיח האדום", סיפרה ב-2015 בראיון לווג, "כך שאני לא מבינה את החגיגה סביבי כאייקון אופנה. מאוד בעייתי וקשה לי להתלבש לאירועים. יש יותר מדי איפור ויותר מדי שיער, ואז את לא נראית כמו עצמך. הלוואי שהיתה דרך לעשות את זה בצורה יותר נינוחה, כדי שכשנסתכל אחורה על התמונות, נראה נשים שנראו טוב וזוהר, אבל לא בצורה מסוגננת כפי שהן כיום".
היחס שלה לאופנה אולי השתנה עם השנים, אך היא עדיין נחשבת למי שיכולה לספק מבט מפוקח על נשיות, סקסיות וטון אלטרנטיבי למיינסטרים. בראיונות שהעניקה לאחרונה סיפרה סוויני כי אם בשנות ה-20 לחייה עסקה בבחירות "הרות גורל", כמו לאיזה מבין המגזינים העצמאיים להצטלם ולאיזה לא (התלבטות לא גדולה בין i-D, The Face ו-Purple), או לאיזו מסיבה לצאת – כיום היא מעדיפה ללכת לישון מוקדם ולהתלבש נוח.
עם עליית הסרט החדש התייחסה לסגנון הלבוש שלה ונראה כי היא עומדת בפני שינוי. "אני תמיד אומרת שאני מתלבשת בסגנון קצת פּאנק-preppy", סיפרה לפני שבועיים למגזין אובזרבר, "אלטרנטיבית? אבל אולי לא? לא יודעת. אני מוצאת את עצמי לאחרונה מתלבשת בצורה שמרנית יותר, אבל זה בסדר בשבילי".
ואיך השתנו התאומות אולסן לאורך השנים מול המצלמות?
