כשטלי סונדק השתחררה מלהקת חיל החינוך בשנת 2001, כל מה שהיא רצתה היה לנסוע לחו"ל להתאוורר. היא ניגשה לאודישנים לזמרי ליווי בקדם האירוויזיון שנערך באותה שנה, וקיוותה שזה יביא אותה לקופנהגן, שם אמורה הייתה להיערך התחרות. במקביל, חיפשה עבודה כאופר בארצות־הברית.
למרבה השמחה, שני הדברים הוכתרו בהצלחה: היא הגיעה לדנמרק כזמרת הליווי בשיר "אין דבר", בביצוע זמר אלמוני וצעיר בשם טל סונדק, וגם התקבלה לעבודה כאופר בבוסטון, לשם הייתה אמורה לנסוע שלושה שבועות לאחר מכן. אלא שאז קרה משהו בלתי צפוי: היא התאהבה בסונדק עד מעל לראש.
צפו בשיר "אין דבר", מתוך אירוויזיון 2001
"גם אני שמתי עליה עין, אבל הייתי נרגש ועסוק מכדי לעשות עם זה משהו", משחזר טל. "יום אחד לקחתי הפסקה קצרה, עליתי לחדר במלון, ופתאום דפיקה בדלת. פתחתי והופתעתי לראות את טלי. לא הבנתי איך היא הצליחה לעבור את שתי הגורילות שהצמידו לי. שאלתי אותה מה קרה והיא פתאום הושיטה לי מכתב. את רוצה לספר, טלי?"
טלי: "בקופנהגן ממש התאהבתי בו ולא ידעתי מה לעשות. הרגשתי את זה קצת קודם, אבל הנסיעה העצימה את הכל. לא ידעתי איך להגיד לו את זה, אז החלטתי לכתוב לו הכל במכתב".
טל: "התיישבתי על המיטה לקרוא. היא ישבה בצד והתחילה לבכות".
טלי: "הייתי טעונה ונסערת, איבדתי שליטה".
מה כתבת?
טלי: "כתבתי את מה שאני מרגישה, והוספתי שאני מקווה שהוא מרגיש כמוני. זה נבע ממני, זה היה לי נורא טבעי".
מה גרם לך להתאהב בו?
"הוא נתן לי להרגיש בטוחה, אני זוכרת שזה אחד הדברים שהוא שידר לי ופשוט שבה את לבי".
טל: "רוצה לדעת מה שבה את לבי? יש בטלי עדינות, מין תום וטוהר, היא לא מסוגלת להגיד מילה רעה על בן אדם. קראתי את המכתב וישר אמרתי לה שגם אני".
טלי: "לא נכון. אמרת שאתה עמוק בתוך האירוויזיון ולא ממש פנוי לזה. קבענו שנשים את הכל על הולד וכשנחזור לארץ נבחן את זה".
טל: "ישר חיבקתי אותה ואמרתי שאני שותף לרגשות שלה, אבל בואי נחכה רגע".
טלי: "אז אמרתי לו שבעוד שלושה שבועות אני נוסעת וואן וויי טיקט לבוסטון, כי מצאתי עבודה בתור אופר. כבר היה לי כרטיס".
אתה יכול להסביר את התגובה הפושרת?
טל: "היה שם כזה עומס, מדינה שלמה תלויה בי. הייתי צריך להיות דרוך לקראת המשימה ולא לתת לשום דבר להסיח את דעתי".
אז זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון.
טלי: "זהו, שלא".
טל: "כמעט. ברגע שהיא נכנסה לאודישן כולנו נפלנו. היא הייתה הראשונה, נכנסה עם המון נוכחות, עם קרחת, שרה את 'מקיץ אל החלום' של גלי עטרי ואני... גמור. הסתכלתי על שמרית אור שישבה לידי ואמרתי: 'יו, היא מדהימה'. לא היה לי מושג שהיא תהיה אשתי, כן? אבל קרה לי משהו שם, זה בטוח".
הייתי קצת בשוק
קאט ל־2019. טל וטלי סונדק נשואים והורים לשלוש בנות, לשלושתן שמות מעולם המוזיקה: רוני (12 וחצי) לירי (שמונה) ושירה (ארבע). היא נטשה את עולם הבמה ועובדת בחינוך המיוחד. הוא, בניגוד למה שאולי היה נדמה, לא מפסיק לשיר ולהופיע: מריץ את המופעים "בכל זאת אינני נפרד" ו"שירי שנות ה־80" (עם בן ארצי ועירית ענבי), משתתף באינספור ערבי מחווה ליוצרים, ומנהל להקות ילדים ונוער ברחבי הארץ. "אני לא מבין למה שואלים אותי כל הזמן לאן נעלמתי, ממש לא נעלמתי", הוא כמעט נעלב. "אני עובד כל הזמן, תשאלי את טלי מתי אני מגיע הביתה".
טל (42) נולד בהרצליה. כבר בגיל שש השתתף בפסטיבל הילדים העירוני, ובנעוריו היה חבר בלהקות נוער. "מאז שאני מכיר את עצמי אני מופיע, כל עט היה מיקרופון, כל שולחן היה במה. בגיל שש למדתי לנגן בפסנתר ואחרי זה בגיטרה. כל הזמן הייתה סביבי מוזיקה".
ההורים דחפו?
"הם לא היו צריכים. היה לי דרייב מטורף. הרגשתי שהחיידק הזה בחר בי ולא אני בו".
הוא שירת במשטרה הצבאית, וכשהשתחרר הצטרף לצוות מלצרים מזמרים והשתתף בפסטיבלים יהודיים בחו"ל. במקביל סיים תואר ראשון במדעי ההתנהגות.
איך הגעת לאירוויזיון?
"לא בכוונה. פניתי למלחין יאיר קלינגר, אמרתי לו שהקלטתי משהו ושאני רוצה להיפגש איתו. הוא כמובן נפנף אותי מיד, אבל אני התעקשתי. הגעתי אליו הביתה עם הקלטה של השיר 'נשבע' של חיים משה, ואמרתי לו שזה שיר שאני באמת אוהב. הוא חייך לעצמו ולא הבנתי למה. רק כשחזרתי הביתה ונכנסתי לשירונט, ראיתי שזה שיר שלו. הייתי בשוק, לא היה לי מושג. אחרי אותה פגישה הוא צלצל ואמר שיש לו איזו מנגינה שהוא רוצה לשלוח לקדם אירוויזיון, ושאל אם זה מעניין אותי".
טלי (40) נולדה וגדלה בקיבוץ גבעת־חיים איחוד. היא שרה מגיל צעיר מאוד, השתתפה במקהלות ובתיכון למדה במגמת מוזיקה. היא התגייסה ללהקת חיל החינוך, במחזור שכולו כוכבים: יהודה לוי, אפרת בוימולד, דנה עדיני. כשהשתחררה קיבלה הצעות להגיע לאודישנים לליווי שני שירים בקדם אירוויזיון, אחד של סונדק והשני של זמר בשם שרון לביא, לשיר שכתבו לו אהוד מנור ובועז שרעבי, שהיה הפייבוריט לזכייה. "כל הסיפור היה לנסוע לחו"ל, אז מובן שרציתי ללכת עם הפייבוריט", היא משחזרת. "הלכתי קודם לאודישן של שרון בראש־העין, ואחר כך הייתי צריכה לנסוע לאודישן של טל ברעננה, אבל ממש לא היה לי כוח. כמעט נסעתי הביתה כי מאוד מיהרתי. למזלי, בסוף החלטתי ללכת, וכשהגעתי דחפתי את כולם ונכנסתי ראשונה. אחרי שבועיים התקשרו להגיד לי שהתקבלתי, והייתה לי מין באסה".
טל: "היא רצתה את השיר השני, לא האמינה שיש לי סיכוי".
סונדק ייצג את ישראל בתקופה פוליטית וביטחונית מורכבת, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה. בתחרות הוא הגיע רק למקום ה־16, בעוד אסטוניה זכתה במקום הראשון. "זו הייתה תקופה איומה, העולם שנא אותנו עד כדי כך, שהיה ממש מסוכן לייצג את ישראל", הוא מספר. "הייתה שמירה מסביב לשעון על בית המלון שבו היינו, ושני שומרי ראש ענקיים ליוו אותי לכל מקום ושמרו מחוץ לחדר שלי. הם גם לא זזו ממני בשיר עצמו על הבמה, מזל שלא רואים אותם בצילום. הייתה התרעה שעלול לקרות משהו באמצע השיר".
הגעת למקום 16. התבאסת?
"התבאסתי, בטח. נורא רציתי לתת למדינה נחת וגאווה, ופתאום הבנתי שזה לא תלוי רק בי. לאירוויזיון יש חוקים אחרים. הימרו עליי למקום חמישי, גג שביעי, ופתאום 16? לפני האירוויזיון כבר יצאתי לסיבוב הופעות באירופה, הופעתי ב'אולימפיה' בפריז, עבדתי עם האמרגן של ריקה זראי, קראו לי בצרפת 'הנסיך בשחור'. הייתי על שערי העיתונים, זה נראה הכי מבטיח שיש, אבל זאת הייתה שנה מאוד קשה לישראל בעולם, וזאת התוצאה"
איך היו התגובות ברחוב?
"מקסימות. אנשים אמרו לי שהם ממש אהבו את ההופעה שלי, שייצגתי אותם בכבוד. בעיקר שרו לי כל הזמן 'אין דבר, אין דבר'.
"למזלי, יום למחרת האירוויזיון היה הגמר של מכבי והם ניצחו, אז זה קצת טשטש את האכזבה. קיבלתי המון אהבה. מילד אלמוני פתאום כבר לא יכולתי ללכת ברחוב, וזה קרה בן־לילה. אף אחד לא הכין אותי לבום הזה, וזה לא היה פשוט. אבל זה גם חישל אותי. אני לא חושב שביישתי את עצמי וגם לא ביישתי את המדינה, וזה מה שחשוב.
"תראי, הייתי קצת בשוק, לא הבנתי מה קרה. הרי לפני האירוויזיון הייתי על פסגת העולם, ופתאום צריך להתחיל הכל מחדש. הרגשתי שאני חייב להמשיך קדימה, אבל שום דבר לא נראה כמו האירוויזיון. כשמתחילים בדבר כזה, מאוד קשה להתעסק בעשייה יומיומית. אחרי שנתיים הוצאתי את האלבום 'עף אלייך', אבל הוא לא נורא הצליח. עם זאת, אני יכול להגיד שהחוויה הייתה לי מאוד טובה, ובכל פעם שאומרים לי: 'יו, איזה באסה מקום 16' אני עונה שמבחינתי זכיתי במקום הראשון, כי חזרתי משם עם אהבה. לא ייאמן שמאירוויזיון יכולה לצאת אהבה כזו".
לו הייתה זוגיות עד מעט לפני האירוויזיון. לה, לדבריה, "לא היה משהו רציני. הייתי ילדה נורא תמימה וביישנית, עברתי סוג של מהפך בזכות טל". עוד לפני הנסיעה הפכו לחברים "ממש טובים". "אני זוכר שלפני האירוויזיון הופעתי בטקס מלכות היופי, ששודר בטלוויזיה", משחזר טל, "ואיך שסיימתי לשיר טלי התקשרה אליי צורחת מהתלהבות. אני לא אשכח את הטלפון הזה, ממש התרגשתי".
סונדק בטקס מלכת היופי, בו הוכתרה אילנית לוי
מישהו שם לב לרומן שנרקם לו בקופנהגן, מתחת לאף של המשלחת?
"נסעו איתנו הרבה עיתונאים. כשזה יצא הם נורא פרגנו לרומן הזה, כי הם היו שם כשהוא התחיל. כל השבוע הסתובבנו ביחד, לפעמים גם יד ביד".
עם שובם של בני הזוג לארץ, ביטלה טלי את הכרטיס ההוא לבוסטון. טל: "חזרנו במאי, וביולי היא כבר באה לגור איתי אצל ההורים שלי".
טלי: "אחרי חודשיים עברנו לדירה משלנו".
טל: "היא לא ידעה כלום מהחיים שלה, הקיבוצניקית הזאת. אמרתי לה למלא צ'ק כדי לשלם לבעל הבית, והיא לא ידעה מה זה צ'ק".
שלוש שנים אחרי שהכירו הוא הציע לה נישואים, בהפקה ענקית כמו שהוא יודע, שלכבודה הוא כתב שיר בשם "אם רק תסכימי להגיד לי כן". "בחרתי להציע לה בערב ראש השנה, כיאה להתחלה חדשה. אמרתי לה שאני מבשל לה ארוחת חג, והיא לא חשדה בכלום. להפך, היא התפעלה מהמאמץ, כי אני כזה לא בשלן. בסוף הארוחה שמתי את השיר והלכתי להביא את הטבעת מהחדר השני. כשחזרתי, היא כבר הייתה עם דמעות ולא הייתה צריכה להגיד כלום".
לפני 15 שנה התחתנו. הם מתגוררים בהרחבה של גבעת־חיים איחוד, קיבוץ הולדתה, וכאמור, הורים לשלוש. "לפחות יש להן סיפור נחמד לספר, 'ההורים שלנו הכירו באירוויזיון'. גם הנכדים והנינים בטח עוד יספרו את זה", אומרת טלי.
טל: "יש לנו בית מאוד מוזיקלי, המוזיקה נוכחת בו כל הזמן, כך שהבחירה בשמות של הבנות הייתה טבעית".
מה אתם אוהבים לעשות ביחד?
טלי: "בעיקר לראות הופעות. לאחרונה ראינו את ריקי גל, אחר כך את רמי קלינשטיין ויש לנו כבר כרטיסים לריטה. אנחנו של פעם".
את מקנאה בטל לפעמים על זה שהוא ממשיך לעסוק במוזיקה?
"לא, אני פרשתי מהמשחק. עשיתי הסבה להוראה בחינוך המיוחד, והיום אני שרה רק בטקסים של הקיבוץ".
טל: "היא שרה מדהים. חוץ מזה, כל מה שאני עושה לא היה קורה בלעדיה. היא כל כך מפרגנת ומכילה, היא כל כך גאה בי וכל כך נותנת לי את המקום. היא תמיד נמצאת שם ונותנת לי כוח. זה ממש לא מובן מאליו".
טלי: "הוא לא נמצא בבית כמעט. אני מגדלת כמעט לבדי את הבנות, כי זה מה שבחרתי וטוב לי עם הבחירה הזאת. לא הייתי מוותרת על זה בשביל שום דבר אחר, גם לא בשביל מוזיקה".
חשבתם להופיע ביחד?
טל: "היו לנו כל מיני הפקות שבהן הופענו ביחד, אני לפעמים מארח אותה ואנחנו עושים איזה דואט. אבל רוב הזמן אני בענייניי והיא בענייניה. יש גם בית לנהל, זה לא קל".
היום היית משתתף באירוויזיון?
"נראה לי שכן. הייתי הולך ל'הכוכב הבא'. תכלס, אף פעם לא פנטזתי על האירוויזיון, נקלעתי לסיטואציה, מה שנקרא, אבל אחרי שחוויתי את החוויה, נראה לי שזה היה שווה. בעיקר שחזרתי משם עם טלי".
לפני חמש שנים נפטרה מסרטן שרון, אחותו האהובה של טל, בגיל 40. האבל הוליד את אלבומו השני, "בכל זאת אינני נפרד". "היה בינינו קשר מאוד חזק", הוא מספר. "היא נפטרה ביום השואה, ואמרתי לעצמי 'דברים לא קורים סתם'. משהו בלב אמר לי להתקשר ליד ושם. ביקשתי מהם שירים וספרים של משוררים צעירים שנספו בשואה, ומתוכם בלט הספר 'בכל זאת אינני נפרד' של גאבור ארדש, נער בן 13 מבודפשט שנרצח על גדות הדנובה. השירים שלו טלטלו אותי.
"ביד ושם הפנו אותי לקרובת משפחה שלו, מריאן מילר, אמא של אדיר מילר. כשהתקשרתי אליה היא צרחה מהתרגשות: 'אתה מלאך, חיכיתי לך'. מתברר שהיא הוציאה את הספר הזה לזכרו. לא היה לי כסף לממן אלבום. פניתי לג'ייסון, הבן של שרי אריסון, שמנהל קרן משפחתית למעשים טובים. הוא אמר לי שמזמן הוא לא התרגש ככה, ולא רק שהוא יממן את האלבום, הוא יוציא אותו כמארז עם הספר. ביד ושם כתבו תוכנית חינוכית סביב הספר והאלבום, שמיושמת בכל הארץ. עד היום אנחנו מופיעים איתו. אני שר ומריאן מספרת עליו".
טלי: "מריאן היא חיית במה, לא פחות מהבן שלה"
