"אני חיה עם כסף בצנצנות, ספונג'ה מתפוזים ו-11 תרנגולות בחצר"

יזמית האופנה לשעבר אבישג קופלמן-בחר מאתר "מכופתרות" הפכה לכוהנת של צריכה מינימליסטית ואומרת: "אתה לא חייב להיות בעלים של בגד כדי ליהנות ממנו"

שיחררה כפתור. אבישג קופלמן־בחר (צילום: ליטל מרדכי)
שיחררה כפתור. אבישג קופלמן־בחר (צילום: ליטל מרדכי)
צמצמה את המלתחה שלה לכדי 40 פריטים בלבד וקוראת בפוסטים ובסרטונים שהיא מעלה לעשות כמוה (צילום: ליטל מרדכי)
צמצמה את המלתחה שלה לכדי 40 פריטים בלבד וקוראת בפוסטים ובסרטונים שהיא מעלה לעשות כמוה (צילום: ליטל מרדכי)
"אנחנו מטפחים בגינה עצי הדר וגינת ירק למאכל. אני מגדלת אפונה, כרובית, ברוקולי ועוד. חמי בנה לנו בחצר חממה שאנחנו מגדלים בה תותים ופלפלים, וגם לול קטן שבו 11 תרנגולות" (צילום: ליטל מרדכי)
"אנחנו מטפחים בגינה עצי הדר וגינת ירק למאכל. אני מגדלת אפונה, כרובית, ברוקולי ועוד. חמי בנה לנו בחצר חממה שאנחנו מגדלים בה תותים ופלפלים, וגם לול קטן שבו 11 תרנגולות" (צילום: ליטל מרדכי)

אם יש בחורה שמייצגת את השינויים בחשיבה על אופנה ועל טרנדים, הרי שזאת אבישג קופלמן־בחר (36), מעצבת ויזמית אופנה לשעבר, שהייתה חתומה על הפעלתו של אתר לייף-סטייל מצליח בשם "מכופתרות". עד לפני שנתיים קופלמן־בחר, בוגרת שנקר במגמה לעיצוב טקסטיל, טיפחה קהל קבוע של אלפי לקוחות שאהבו את הבגדים הרומנטיים והאקססוריז שהיא עיצבה ורצה במסלול המהיר של החלפת קולקציות מדי עונה, נאבקת על תשומת הלב הצרכנית בעידן של שפע אופציות לשופינג בכל מחיר וסגנון.

 

היא חיה במשך שנים במרכז תל אביב, ואז במתחם נגה, על גבול תל אביב־יפו, ונישאה בשנה השנייה ללימודים בשנקר לטל בחר, בעלים של חברה להשכרת ציוד צילום. השינוי התחיל, כמובן, כשנולדו הילדים. "חזרנו לקדימה, היישוב שבו גדלתי", היא משחזרת, "וניסיתי למצוא את הבאלאנס בין העבודה והפרנסה לניהול הזמן שלי כאמא. ובזמן שאני מנווטת בתוך כל זה, תעשיית האופנה הלכה והפכה לחזירית ולמזהמת השנייה בגודלה בכדור הארץ אחרי תעשיית הבקר".

 

השינוי שקופלמן־בחר מדברת עליו התחיל לפני כעשור, כשחברות האופנה נכנסו לסחרור והחלו להציע זרימה בלתי פוסקת של בגדים טרנדיים חדשים לחנויות. משתי קולקציות עיקריות שמתחלפות בשנה, עלה הווליום, וכרצון ליישר קו עם הקצב הבלתי אפשרי שבו הופצו הטרנדים ברשתות הדיגיטל - הפך קצב הייצור של הבגדים למהיר וזול יותר ויותר.

 

"'מכופתרות' הציע אקססוריז שייצאתי או אצרתי, בגדים שעיצבתי, סדנאות סריגה, רקמה, אפייה ועוד. היו לי אלפי מנויים לניוזלטר וקהל קבוע שאהב את הסגנון ונשאר נאמן. ועדיין, הוצאתי אותו לחופשה לפני שנתיים, כי החיים כמעצבת עם אתר לייף-סטייל כבר עמדו בסתירה לכל מה שאני מאמינה בו".

 

תסבירי, מה לא עבד?

"תעשיית האופנה היא מנוע כלכלי אדיר. היא מפרנסת חברות משלוח, חקלאים, קניינים, צלמים – ובקיצור מיליארדים על פני כדור הארץ. יש לה חשיבות אדירה לאנושות, אבל השאלה היא אם בדרך אנחנו לא הורסים את המרחב שאנחנו חיים בו והורגים מינים שלמים של בעלי חיים וצמחים. כמעצבת הייתי צריכה לקנות מסין אלפי מטרים של בד. בישראל מגדלים כותנה רק בהיקף מצומצם שמתאים לייצור צמר גפן. אז צריך להסתמך על גידול הכותנה בהודו, שם משקים את השדות בכמויות אדירות של מים, כי זה מה שכותנה דורשת, וכורתים יערות, כדי שיהיו עוד שטחים לגידול כותנה בהתאם לביקוש שהולך וגדל מהמערב לבגדים חדשים וזולים.

 

"כמובן שאוכלוסיות שלמות של בעלי חיים נפגעות כאשר משנים ככה את הטבע. כדי להדפיס על בדים צריך לשאוב הרבה דיו מלב האדמה. ואם נחזור לכותנה – צריך גם לשנע אותה מהודו לסין, כי שם נעשה ייצור הבדים, ואז מסין למערב. השינוע הוא דרך הים, בספינות גדולות, שמזהמות את הים בדלק. ככה שאני מייצרת גלגל שאני עושה בו אחלה כסף, אבל האוכל שלי מזוהם.

 

"אתה לא חייב להיות הבעלים של בגד כדי ליהנות ממנו. יותר הגיוני ליהנות מבגד כמה פעמים ולהעביר אותו הלאה, ולא שהוא ייתקע אצלך בארון"

"הפריע לי גם שאין לי ברירה אלא לדבר בשפה השיווקית שאומרת: 'את חייבת את השמלה החדשה הזאת'. הייתי חייבת לדבר ככה, כי אחרי שאת משקיעה בייצור של קולקציה, את צריכה להחזיר את ההשקעה, או שאת בבעיה. כשאת כותבת את זה כל פעם מחדש, את מבינה איזה שטויות את אומרת. יש פה חוסר כנות. באופנה יש טשטוש מכוון מצד המוכרים בין רצון לבין צורך".

 

מה האלטרנטיבה שמצאת לכדור השלג הזה?

"אתה לא חייב להיות הבעלים של בגד כדי ליהנות ממנו. יותר הגיוני ליהנות מבגד כמה פעמים ולהעביר אותו הלאה, ולא שהוא ייתקע אצלך בארון. אם קונים עוד ועוד, להמון אנשים יהיו מחסני בגדים בבית שדורשים התעסקות ותחזוקה. אני לא הופכת את הבית שלי למחסן. יש בבית שלי רק דברים שאני משתמשת בהם".

 

חממת תותים ופלפלים (צילום: ליטל מרדכי)
    חממת תותים ופלפלים(צילום: ליטל מרדכי)

    מגדלת תפוחי אדמה ומייצרת מפירות ההדר בגינה חומר ניקוי אורגני לבית (צילום: ליטל מרדכי)
      מגדלת תפוחי אדמה ומייצרת מפירות ההדר בגינה חומר ניקוי אורגני לבית(צילום: ליטל מרדכי)

       

      קיימוּת ומינימליזם כדרך חיים

      הדמות החדשה של קופלמן-בחר היא של אשת בשורה שמאמינה בקיימוּת ובמינימליזם. היא עדיין מטופחת ואלגנטית מטבעה, בלונדינית עם עיניים כחולות ענקיות ופנים מחוטבות כשל דוכסית בריטית. אבל הווייב הנוכחי שלה הוא כבר כפרי ובסיסי יותר. היא צמצמה את המלתחה שלה לכדי 40 פריטים בלבד וקוראת בפוסטים ובסרטונים שהיא מעלה לעשות כמוה. צורת החיים הנוכחית שלה היא אנטיתזה לצריכת היתר של העולם המערבי, והעוקבים שלה מלווים את המהפך המתפתח שהיא עוברת ומקבלים השראה.

       

      להרצאות של קופלמן־בחר על טיפוח גינה אורגנית ועל חיים מינימליסטיים יש ביקוש ער. ‏‏3,689‏ עוקבים ו־5,000 חברים נחשפים לפוסטים המאוד פוטוגניים, ירוקים ומרגיעים שלה בפייסבוק; בערוץ היוטיוב שהקימה יש 780 מנויים, ולעמוד האינסטגרם שלה יש כ־5,000 עוקבים. קופלמן־בחר מספקת בכל הפלטפורמות האלה תכנים עם ערך אסתטי גבוה, מדברת על טיפים לחיים ירוקים ועושה חשק גדול להתמסר לפשטות ולמרחבים.

       

      ספרי, למי שעוד לא עוקבות, איך נראים החיים הירוקים שלך?

      "אנחנו מטפחים בגינה עצי הדר וגינת ירק למאכל. אני מגדלת אפונה, כרובית, ברוקולי ועוד. חמי בנה לנו בחצר חממה שאנחנו מגדלים בה תותים ופלפלים, וגם לול קטן שבו 11 תרנגולות. בכל יום התרנגולות מטילות שלוש עד חמש ביצים, וזה לגמרי מספיק לצריכה המשפחתית שלנו. אומרים שאם כל אדם בכדור הארץ שיש לו פיסת אדמה יגדל תרנגולות לצריכה אישית או של הסביבה הקרובה לו, אפשר יהיה להיפרד מתעשיית הביצים הבעייתית".

       

      איך מתבטאת ההתנגדות שלך לתרבות הצריכה?

      "אני רוכבת יותר על אופניים וצורכת פחות דלק, וכמובן אוכלת את מה שאני מגדלת. הפסקתי להשתמש בכרטיסי אשראי כמעט לחלוטין ואני חיה עם צנצנות של כסף מזומן שמחולקות לפי ההוצאות החודשיות. ואני לא קונה סתם חפצים"

      "יש סרטון בערוץ היוטיוב שלי שמפרט כמה כסף אנחנו חוסכים כמשפחה מאז שהתחלתי לחיות חיים מינימליסטיים. אנחנו מחליפים ספרים בספרייה ולא קונים, רוכשים בגדים מיוחדים ואיכותיים בחנויות יד שנייה או מחליפים באירועי החלפת בגדים שאני מארגנת, אני מייצרת לבד את מוצרי הקוסמטיקה שלי משמנים איכותיים ומחומרי גלם טבעיים, אני מייצרת מפירות ההדר בגינה חומר ניקוי אורגני רב־תכליתי לבית, אני רוכבת יותר על אופניים וצורכת פחות דלק, וכמובן אוכלת את מה שאני מגדלת. הפסקתי להשתמש בכרטיסי אשראי כמעט לחלוטין ואני חיה עם צנצנות של כסף מזומן שמחולקות לפי ההוצאות החודשיות ועוד. ואני לא קונה סתם חפצים. יש לי כבוד לחפצים. אני לא אזרוק כוס שהשקיעו בייצור שלה, ואם אני כבר לא משתמשת בה, אמצא לה בית אחר".

       

      להשקיע את הכסף בחוויות

      את הכסף שמשפחת קופלמן־בחר חוסכת בעקבות השינוי באורח החיים היא משקיעה בטיולים. "המון שנים רציתי לטייל ולא הייתה לי פניוּת, ותמיד הרגשתי שאני מפספסת", קופלמן-בחר מודה. ואז, לפני כשנתיים וחצי, עשיתי בספונטניות משהו שלא עשיתי אף פעם". קופלמן היא אמא לשלושה (תום, בן 7.5, לני, בן 6, וניב, בת שנתיים ותשעה חודשים). באחת מחופשות פסח, כשהיא עדיין אמא לשניים ובחודש השמיני להריונה עם הבת ניב, היא הבינה שלבלות שבוע שלם של חופשה בבית עם הילדים יהיה לה קשה מדי. "הייתי בשבוע 37 וידעתי שיש לי שבוע שלם להיות בבית ואני צריכה לנהל את העסק תוך כדי, לענות למיילים, להגיב להזמנות ולענות לפניות של שירות הלקוחות. שמעתי ברדיו פרסומת של מוזיאון חיל האוויר שמזמין לבוא ולהתרשם, הודעתי לטל שאני נוסעת עם הילדים ליומיים ושיפגוש אותנו בבאר שבע, ומפה לשם יצא שלא חזרנו שישה ימים".

       

      איך זה קרה?

      "זה היה מאתגר להיות אחראית לבד על שני הבנים עם הבטן ההריונית, אבל מצד שני לא הייתי צריכה לבשל ולרדוף ולהעסיק אותם. הסתדרנו עם מעט הבגדים שלקחנו, ישנו במקומות שמצאנו בדרך וכל הזמן היה לנו מעניין. מבאר שבע המשכנו למשפחה במצפה רמון ובאילת, ואחרי הטיול הזה באו עוד טיולים צנועים ונפלאים, בארץ בעיקר. ככה התחילה לקנן בי התחושה שאולי אני צריכה לעשות שינוי בחיים שלי".

       

      הטיולים של קופלמן-בחר והמשפחה אהובים ביותר על העוקבים. בטיול הגדול האחרון הם נסעו ועצרו לאורך כביש 90 – הכביש הארוך בישראל שנמשך מצפון הארץ ועד דרומה. תיעוד הטיול היה מעניין ביותר וכלל המלצות מצוינות למקומות לינה משתלמים, יעדים יפים ואנשים טובים שכדאי לפגוש בדרך. רשמים מהטיול פורסמו גם ב"ידיעות אחרונות", וקופלמן־בחר מספרת על תגובות חמות ומשמעותיות לשיתוף שלה. "אנשים מכל הארץ ומכל המגזרים כתבו לי שהגשמתי עבורם חלום, ושהטיול הבא שלהם יהיה בדיוק כזה - על חשבון טיול לחו״ל", היא אומרת. "אני משתפת כי אני רוצה שעוד ועוד ילדים ומשפחות יטיילו ככה. כשהילדים שלי יגדלו ויפגשו חברים חדשים, הייתי רוצה שאותם חברים יהיו ילדים שגם טיילו, שהכירו את הארץ ולמדו לאהוב את בעלי החיים, האדמה, הנחלים והצמחים".

       

      הריאיון המלא בגיליון אפריל של Gostyle

       

       

      הגיליון החדש של מגזין Gostyle - עכשיו בדוכנים (צילום: Valerie Burke)
      הגיליון החדש של מגזין Gostyle - עכשיו בדוכנים (צילום: Valerie Burke)
       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד