גם זו דרך להתקדם: לבנות (ואו לקנות ולשפץ) ולמכור ברווח, שוב ושוב. זה מה שעושים בני זוג בתחילת שנות הארבעים לחייהם, הורים לשתי בנות (13, 10). לפני כשנתיים קנו, יחד עם זוג מכרים, מגרש לבניית בית דו-משפחתי בשכונת מעוז, אחת הוותיקות בכפר סבא. הם החליטו לבנות את שני הבתים יחד, כיחידה אחת. "רצינו שהחזית תהיה דומה", אומר בעל הבית. "זה נראה הרבה יותר טוב מאשר משהו דבוק, שאחד ירוק והשני כחול".
הסביבה מאופיינת בצמודי קרקע דו-משפחתיים עם גגות רעפים, המוקפים בחומת אבן נמוכה וגדר קלה. השכונה קרובה למרכז העיר: לרחוב ויצמן, לקניון ערים, וליציאות והכניסות הראשיות. "למרות שאנחנו קרובים למרכז העיר, אנחנו נמצאים בתוך שקט", מעיד בעל הבית, "זה אחד הרחובות השלווים".
בני הזוג הכירו במספרה שבה עבדו בתל אביב. לכפר סבא הם הגיעו לפני 15 שנה, בעקבות הזדמנות לפתוח מספרה בעיר. תחילה גרו בדירה שכורה. "בדקנו איפה מגניב לנו לגור, והתחלנו להתגלגל", מספר בעל הבית. במהלך שנות הזוגיות שלהם הם עברו דירות כשמונה פעמים. "קנינו ומכרנו, וכל פעם הוספנו חדר", הוא אומר, "הפעם הוספנו קומה". כיום המספרה שלהם נמצאת במרחק הליכה מהבית.
לתכנון פנו שני הזוגות לשרה ונירית פרנקל, אם ובת, הנדסאיות אדריכלות. "הם השכילו לבוא יחד לאותו מתכנן", אומרת פרנקל, "במקום ליצור כל אחד את ה'אני' שלו". שיתוף הפעולה היה בעיקר בשלבי הבנייה: "מנקודה מסוימת כל אחד היה עצמאי", מסבירה פרנקל, "תוך כדי שאנחנו מנהלות את הסיפור השלם. מבחוץ שניהם זרמו על אותו כיוון, ובפנים כל אחד עשה את הבחירות העיצוביות שלו".
"הריצוף היה משאלת נפשו של בעל הבית"
הדו-משפחתי שבנו עומד על מגרש משותף בן כ-700 מטרים רבועים, וכל יחידה היא בת שתי קומות ומרתף, בשטח בנוי של 350 מטרים רבועים. פרנקל מתארת אותו כ"בית אירופי עם אדפטציה מודרנית".
הבית תוכנן בצורת האות H, עם גגות רעפים אפורים, וסביבו חומה לבנה עם שער ברזל שחור. מבחוץ חופתה הקומה התחתונה בטיח עם קווי חלוקה אופקיים, שנעשו באמצעות פס ניתוק מאלומיניום ("זו צורה זולה לדמות חיפוי אבן", מסבירה פרנקל). הקומה העליונה היא ללא חלוקות, ובכל יחידה יש מרפסת בולטת. "הבתים מאוד דומים, אך לא זהים", אומרת פרנקל. "ההבדלים באים לידי ביטוי בחומרים שונים, בתנאי המגרש ובתכנון ועיצוב הפנים. משפחה הזו בחרה בקו שמאפיין את המשרד שלנו, והשכן הלך בקו יותר מודרני. אבל היו קווים אדומים כדי ליצור את ההלימה. היה ברור שגג הרעפים והטיח יהיו באותו גוון".
ביחידה השמאלית, שבה גרים בני הזוג, דלת כניסה וחלונות מברזל, חניה צדדית וגדר מעוטרת בקופינג (שכבת כיסוי) אבן כהה. ביחידה הימנית, של השכנים, דלת כניסה מעץ, חלונות מאלומיניום ללא חלוקות, שתי חניות בחזית, וקופינג אבן לבנה. בקומת הקרקע בשתי היחידות ממוקמים המרחבים המשותפים: סלון, מטבח, פינת אוכל ושירותי אורחים. הקומה העליונה בשני הצדדים זהה, ובה החדרים הפרטיים: יחידת הורים, שני חדרי שינה עם חדרי רחצה צמודים, וביניהם חדר כביסה.
מדרגות רחבות מובילות אל דלת הכניסה לבית שבו ביקרנו - דלת לבנה, בשילוב זכוכית סבתא. מהדלת חוצה המבט את הקומה, דרך הסלון אל הגינה האחורית, שבה נבנתה בריכה.
הרצפה כוסתה באריחי אבן בהירים וכהים, בעיבוד גס ובשילוב שנדמה אקראי. "הריצוף היה משאלת נפשו של בעל הבית", מספרת פרנקל. "החלטנו כמה אריחים אנחנו רוצים מהבהירים וכמה מהכהים, והוא הרכיב את הפאזל בעצמו". "הייתי פה ימים שלמים", הוא מוסיף. "לקחתי ימי חופש מהעבודה, ובחרנו אבן אבן לכל מקום".
כיסאות ראטן מכניסים חמימות לפינת האוכל
ריצוף האבן ממשיך החוצה מהסלון אל הגינה, כמעט עד בריכת השחייה, ועליו מוקמו פינות ישיבה, תחת פרגולת עץ לבנה. בסלון ספה אפורה ולצדה ספרייה מברזל. במרכז שולחן זכוכית עם רגל משורש טבעי, על שטיח קש. "בעל הבית התעקש להכניס את השולחן מביתם הקודם", מספרת פרנקל, "אני רציתי לעשות הכל חדש. בסוף סיכמנו שנראה אם נצליח לשלב אותו, ואם כן הוא יישאר. והנה הוא נשאר".
רוב הציורים בבית הם מעשה ידיו של הצייר איתן פריד, חבר של המשפחה. "איתן הגיע לפה באחד מימי השישי", מספר בעל הבית, "הראיתי לו מה אנחנו אוהבים. ישבנו אל תוך הלילה, עשינו מדידות וסקיצות, ויצאנו לביצוע".
המטבח תוכנן בצורת האות ח', עם ארונות נמוכים לבנים וארונות גבוהים שחורים, שבחלקם זכוכית סבתא, ומעליהם קרניז. במרכז המטבח אי רחב לאחסון וישיבה. הקיר המרכזי עוטר בלבנים לבנות, שעליהן כיתוב באיטלקית: "הבית הזה חי על צחוק, אהבה וקפה טוב".
בפינת האוכל שולחן מבטון עם רגלי ברזל וכיסאות ראטן, המונחים על מחצלת קש. "הכיסאות מראטן מיד יוצרים חמימות, לעומת הבטון והברזל הלכאורה קרים", אומרת פרנקל. מעל השולחן יוצאות מהקיר שתי מנורות ברזל.
בחדר ההורים מיטה בריפוד זמש
לגרם המדרגות אל הקומה העליונה מעקה ברזל רציף, ללא ניתוקים. "בנו אותו פה חמישה חבר'ה, במשך חודש ימים", מספר בעל הבית. הרצפה בקומה כוסתה בפרקט אלון. יחידת ההורים פונה לגינה האחורית. במרכז החדר מיטה רחבה עם ריפוד זמש, מונחת על שטיח גיאומטרי שחור-לבן. לצד המיטה ספסל עץ ומנורה, ועל הקירות ציורים בגוונים תואמים.
חדר ארונות רחב מוביל לחדר הרחצה הצמוד, שרצפתו לבנה, בדוגמה של אדרת-דג, וחלק מקירותיו שחורים. בצדו האחד ארונית כיור לבנה ורחבה. על הקיר מראה עם פינות מעוגלות ומסגרת פליז. "אחד המשפטים הראשונים שאמרתי לנירית", מוסיף בעל הבית, "היה שאנחנו אוהבים חומרים טבעיים, כמו פליז ואבן".
חדרי הבנות פונים לרחוב, והם תוכננו ועוצבו בצורה דומה: דלת כניסה מובילה למסדרון שלצדו חדר רחצה, ובהמשכו נפתח החדר. זה שמוקם בפינת הבית נהנה מדלתות זכוכית צרות וארוכות הפונות למרפסת הקדמית, וחלונות צרים וארוכים הפונים לגינה בצד הבית. השני קטן יותר.
בחדר הכביסה שמשרת את כולם יש ארונות אפורים בשני קווים מקבילים וביניהם חלון. הרצפה כוסתה באריחים מצוירים בשחור-לבן.
התחנה הבאה? אולי מגדל בתל אביב
למרות שרק לאחרונה עברו אל הבית, אין להם בעיה לחשוב קדימה, על מעבר נוסף. "לפעמים אני מקנא באנשים שמתמקמים במקום ארבעים שנה ועושים דברים אחרים חוץ מלחשוב על הצעד הבא", אומר בעל הבית. "אבל זה האופי שלנו - שינוי והתפתחות".
אז מה יהיה בבית הבא?
"אין לנו פנטזיה למגרש או לבית יותר גדול. אם נגיע לפנטהאוז עם בריכה יפה ותצפית נחמדה זה יהיה נחמד, אולי במגדל בתל אביב. בינתיים אנחנו פה, אנחנו נהנים וכיף לנו, הבית מקסים ונעים. אתמול עמדתי על המדרגות והסתכלתי על הכל, ואמרתי לרעייתי: 'איזה בית יפה'. אנחנו מתים עליו".
- ריצוף, לבנים ופרקטים: Parqueteam
- חלונות בלגיים: Plus100
- תריסי עץ: אורי ארגמן, אחוזת בית
- תאורה: LIGHT IN
- ריהוט וסטיילינג: לי שדמי, Leelu Home
- וילונות: אורית טראוב
- גינון: סטייל גן
