גרייס ג'ונס
רגע, במי מדובר? היום, כשכבר לא אופנתי להתחייב להגדרה מינית אחת ובכל מפגש קבוצתי מקרי אפשר למצוא את דניאל הבן, דניאל הבת ודניאל שעדיין לא החליט/ה, טוב להיזכר מי היתה שם קודם, הרבה קודם. גרייס ג'ונס, שחגגה השנה 70, היא זמרת, שחקנית ודוגמנית ממוצא ג'מייקני, שנודעה בזכות המראה האנדרוגיני והמעט חייזרי שלה. היא שיחקה ושחקה את ההגדרות המוכרות של נשי וגברי, ואתגרה את הדור שבו הגברים לבשו מכנסיים, הנשים פחדו להתלונן כשנעצו להן מבטים בחזה, ואיש לא התבלבל בין אלה לאלה. ג'ונס הובילה מהפכה בתודעה הציבורית בעולם, אבל בשבילנו היא תמיד תהיה זו שהופיעה באירוע הפתיחה של מועדון הקולוסאום בתל אביב.
למה אייקון? כי בדיוק ככה רצינו להיראות (ולהרגיש) בשנות ה-80 – אקזוטיים ונזילים מינית. הרבה לפני שדור המילניום התמכר לעיסוק במגדר ושרו-פול הפכה לממליכת הטראנס-אייקונים של העשור, היתה שם ג'ונס, עם החליפות מרופדות הכתפיים, הליפסטיק המבריק, התספורת המגולפת ועצמות הלחיים שחדות כמו סכינים. בדיעבד, אפשר לגלות שדווקא המראה הלא שגרתי שלה הוא זה שנתן את ההשראה הגדולה ביותר לאופנה.
למה לא? כי האייטיז זו תקופה שרובנו מעדיפים לשכוח, אלא אם קוראים לך סמנתה פוקס. אני הייתי שם בזמן אמת, ויכול להעיד שמדובר בעשור של מכות אופנתיות קשות עם תסרוקת פרמננט מעל וחותלות רגליים מתחת. באמת, לא היה בזה גרם של חן.
ובכל זאת: כל זמרת, מאז ועד הלום, שהמירה את מראה הברבי בעמימות מגדרית ואת השמלות מבליטות הקימורים בחליפה מחויטת, צריכה לשלוח דמי חניכה לאם המייסדת של הז'אנר. גרייס ג'ונס סללה את השביל ופילסה את הדרך למדונה ולליידי גאגא. רק תחשבו שבלעדיה העולם היה נאלץ להתקיים, כנראה, ללא ההטפות של אבא וללא פרצוף-של-פוקר.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
