לגור במכמורת, לחלום על הוואי: שקט, לובן ושפע חומרים טבעיים

עדי טריפון ובעלה שבו לארץ אחרי כמה שנות חיים בניו יורק, וחיפשו בית לקנייה. "בעלי גולש", מספרת טריפון, "ורצינו גינה, דשא, שמש - ובעיקר קרוב לים". במשך שנתיים הם גרו בשכירות בכפר ויתקין וחיפשו בית ביישובי הסביבה. במכמורת גילו שלד של בית פרטי, על מגרש בן 750 מטרים רבועים, שעמד כך במשך זמן רב. אחרי כשנה של חיזורים הסכימו בעליו, שלא יכלו להשלים את בנייתו, למכור אותו לטריפון ובעלה.

להמשך הבנייה שכרו בני הזוג את ''לוי חמיצר אדריכלים'', שהשלימו את תכנון הבית, כולל הנגרות הקבועה, בעיצוב נקי ומינימליסטי, כשהצבע הלבן שולט במרחב. "היה לי קלסר שמן מלא בגזרי עיתונים של חומרים שאהבתי", משחזרת טריפון, "והם ניסחו את השפה של הבית. ידעתי שאני רוצה מצע נקי לכל מה שיבוא אחר כך."

מבט מהגינה האחורית. הבית נרכש כשלד, והושלם בעיצוב נקי(צילום: עוזי פורת)

בינתיים נולדה לבני הזוג בת ראשונה, ואל הבית החדש הם נכנסו עם מעט הרהיטים שהיו להם אז. טריפון, שעסקה בעברה באופנה, למדה עיצוב פנים. את תהליך הלבשת הבית החדש, שהיה כמעט ריק, עשתה יחד עם אוריין דוביצקי, בעלת תואר בתולדות האמנות ופילוסופיה, שהלבשת בתים החלה אצלה כתחביב ותפסה תאוצה. "היינו מתקשרות אחת לשנייה להתייעץ על פרויקטים", הן מספרות, "והבנו שצריך לעשות את הדברים יחד". כך נולד StudioTD.

רוצים להיות יחפים

תהליך ההלבשה המשותף של הבית נמשך כשש שנים, ותאם לקו הנקי של עיצוב הפנים. "בכל פעם התמקדנו בחלל אחר", מספרת טריפון. "כשנכנסו לבית היינו משפחה עם תינוקת אחת, היום יש לנו שלוש בנות". "עם השנים", מוסיפה דוביצקי, "הילדות גדלו, הצרכים השתנו והטעם התחדד".

מקור ההשראה העיקרי שלהן היו חופשות משפחתיות באי מאווי (Maui) שבהוואי, אליהן נסעו בעקבות תשוקתו של בן הזוג לגלישה. "הבנתי", אומרת טריפון, "שאנחנו רוצים מרחב, רוצים להיות על הרצפה, רוצים להיות יחפים. בתי חוף, כמו שאני חווה אותם, מאפשרים שקט ורוגע, בעזרת חומרים טבעיים כמו פשתן, כותנה וחבלי יוטה".

פינת הישיבה בגינה. "בתי החוף מאפשרים רוגע", אומרת טריפון (צילום: הילה עידו)

הבית - בן שתי קומות ומרתף - משתרע על שטח של כ-270 מטרים רבועים. הוא מוקף גדר ברזל לבנה ואוורירית, עם שער כניסה בין שני עמודים נמוכים. משטח של אבני חצץ מפריד בין הבית לכביש, ושביל רחב מוביל מהשער אל הדלת. משני צדיו גינה פורחת, ובקצהו ארבע מדרגות אל רחבת כניסה. דלת לבנה, שלצידה שני חלונות, מכניסה ישירות לחלל המגורים, מול מפתח רחב של חלונות עץ, שדרכם נשקפת החצר האחורית. "לבית אין מבואה", אומרת טריפון, "אין מקום להניח דברים. ליד המדרגות יש שק, זורקים אליו את התיקים והנעליים".

מבט מפינת האוכל לסלון(צילום: הילה עידו)

הספרייה במבט מהסלון (מימין) ומהצד(צילום: הילה עידו)

בקומה הראשונה החללים הציבוריים: סלון, מטבח, פינת אוכל, חדר עבודה ושירותי אורחים. בקומה השנייה החדרים הפרטיים: חדריהן של הבנות, חדר רחצה, חדר אורחים וחדר כביסה; ובמפלס גבוה יותר, מופרד מעט, סוויטת הורים. בקומת המרתף תוכננו חדר משפחה וממ"ד.

רצפת האבן מחוספסת

הלבשת הבית נעשתה בעזרת חומרים טבעיים: עץ, אבן, פשתן, צמר וכותנה בגוונים בהירים ורכים. ריצוף האבן בקומת הקרקע נותר מחוספס, כפי שביקשה טריפון מהאדריכלים, "כדי שהתחושה ברגליים תהיה כמו דריכה על מצע טבעי".

ספת הפשתן העמוקה יוצרה בהזמנה(צילום: הילה עידו)

בסלון ספת פשתן עמוקה שיוצרה בהזמנה. היא ניצבת מול ספרייה לבנה, שמבעד אחד מפתחיה מציץ גרם המדרגות. במרכז שולחנות מתכת לבנים, כורסה בהירה ופופים המונחים על שטיחי צמר בהירים. "אנחנו מארחים המון", מספרת טריפון, "על הספה יכולים לשבת מקסימום ארבעה אנשים, וזה מה שרצינו, שאנשים ישבו על הפופים, על השטיחים ועל הרצפה".

בהמשך לסלון, ברחבה מקורה בפרגולה בחצר האחורית, יש פינת הסבה עם ספה קלועה, שולחנות פח כסופים, כורסאות עץ רחבות, ומעליהם מאוורר.

בפינת האוכל צילומי ים וגלים

המטבח בנוי בצורת האות ח'. הארונות לבנים, המשטחים שחורים, ובמרכז אי רחב עם מקומות ישיבה. פינת האוכל עשויה מעץ מלא. לצידה עציץ חרס גדול ומעליה שלוש מנורות מתכת.

על הקיר שני צילומי ים וגלים: אחד מ-2007, של חוף יפו בחודש נובמבר, שאותה רכשו בני הזוג כשגרו בניו יורק ("התגעגענו לארץ ובמיוחד לתל אביב החמה", נזכרת טריפון, "רציתי את תל אביב בניו יורק"); והשני של חוף בולדווין במאווי מ-1969, שצילם צלם הגלישה ג'ון סברסון (Severson). "נראה בה גל סוול (Swell) מאחורי הדקלים", מתארת דוביצקי. "זה גל משמעותי, גל אידיאלי לגולשים. כשבן זוגה של עדי מסתכל בתמונה בא לו לקחת את הגלשן ולהיכנס פנימה". משמאל לפינת האוכל דלתות יציאה לרחבה עם פינת אוכל חיצונית - שולחן עץ וספסלים.  

שולחן מעץ מלא ומעליו מנורות מתכת (צילום: הילה עידו)

דרך החלון נשקפת פינת האוכל החיצונית(צילום: הילה עידו)

החדרים הפרטיים בקומה השנייה מחופים בפרקט לבן, גס וסדוק. במסדרון המקשר ביניהם חלונות עם תריסים ונציאניים, ועל הקיר סדרת תמונות של גלשנים, בשחור-לבן.

גלשנים במסדרון (צילום: הילה עידו)

בחדר ההורים קורות הגג חשופות. במרכז החלל מיטה נמוכה ורחבה שיוצרה בהזמנה, מרופדת בבד אפור ומונחת על שטיח מחבל טבעי, שבני הזוג הביאו איתם מניו יורק. לצד המיטה כיסא וינטג' ומזנון משנות ה-70, שנרכש בשוק בברוקלין, ומעליו הדפס של גולשים וגלשנים.

גם על הקיר בחדר השינה גולשים וגלשנים(צילום: הילה עידו)

מול המיטה יש יציאה למרפסת וספרייה, שהייתה פעם לבנה ונצבעה בשחור. על החלונות וילונות פשתן שנשפכים עד הרצפה. חדר ארונות מוביל למקלחת עם ארונית רחבה ושחורה. 

ספסל עץ בשירותי האורחים(צילום: הילה עידו)

מבט מחדר הרחצה של הילדות אל המסדרון(צילום: הילה עידו)

האריחים בחדרי הרחצה לבנים, פשוטים(צילום: הילה עידו)

בחדרן של שתי הבנות הגדולות (6 ו-9) מיטת קומתיים שבוצעה בהזמנה, וארון בלבן סדוק, כצבע הפרקט. על הקיר טפט גיאומטרי בהיר ומסכה. גם כאן וילון הכותנה נשפך על הרצפה.

מיטת קומתיים בחדר הילדות(צילום: הילה עידו)

מנורת קריאה אדומה על רקע טפט גיאומטרי בהיר(צילום: הילה עידו)

והארון בצבע הפרקט(צילום: הילה עידו)

בחדרה של הפעוטה (בת שנה) מיטת תינוק לבנה ומעוגלת, המורכבת בשיטת "פאזל", ללא ברגים. לצידה מנורה, כיסא נדנדה שהיה של סבא של טריפון, ושידה לבנה. מולה ארון עץ נמוך ועליו ספרים וציור שצייר אב המשפחה כשהיה בן שש. על החלון וילון כותנה.

בחדרה של התינוקת כיסא נדנדה מבית סבא(צילום: הילה עידו)

על ארון עץ נמוך מונח ציור שצייר האב כשהיה בן שש(צילום: הילה עידו)

לחדר האורחים יש מרפסת משלו, וחדר רחצה צמוד. המיטה מונחת על שטיח חבלים ומוצעת בכותנה ופשתן. מצדה האחד שידת לילה שקופה, מצדה השני שידה לבנה, ומעליה צילום של גל שהודפס על עץ ונקנה בניו יורק. 

צילום הגל בחדר האורחים נרכש בניו יורק(צילום: הילה עידו)

האורחים נהנים ממרפסת פרטית(צילום: הילה עידו)

בית כל כך לבן מעורר תהיות על מעשיות, אך טריפון הודפת אותן. "על הכל יש כתמים", היא אומרת, "הכל משומש, וזה חלק מהחן בחומרים טבעיים. יש כתמים על הפשתן ועל השמיכות. על המאווררים בחוץ יש קורוזיה וחלודה. אבל בעיני החומרים האלה מאפשרים את זה וחיים עם זה טוב".

''קיר השראה'' על מצע שבבי עץ בחדר העבודה(צילום: הילה עידו)

תוכנית קומת הקרקע. חדר הטלוויזיה נפרד מהסלון(תכנית: שרה פרנקל, לוי חמיצר)

תוכנית הקומה העליונה, עם כמה מדרגות שמפרידות בין חדרי הילדות ליחידת ההורים(תכנית: שרה פרנקל, לוי חמיצר)

• אדריכלות: לוי חמיצר אדריכלים
• הלבשה וסטיילינג: StudioTD
• ריהוט ואביזרים: פנטהאוז, חדרים, סיאם, צמר שטיחים, ג׳וזפון, מאירה סיטון, בילונגינג, לופט, גרפיטי, אריק בן שמחון, הביטאט, Casalis
• נגרות: מדרה, נתי מחלוף
• ריצוף: זימבריס סטון
• אמנות: דודי מוסקוביץ (צילום חוף יפו), רוני בן שמחון, זהר טריפון, בית מלאכה לצילום.