מעצבת הפנים קסניה שגב, 28, עלתה לארץ מברית המועצות בגיל שמונה עם הוריה, נטשה ואדי, ועם סבה וסבתה, אלה וליאוניד (הוריה של נטשה) וסבתא רבא ז"ל. השנה היתה 1997, והתחנה הראשונה של המשפחה המורחבת היתה דירה של בני משפחה קצת יותר ותיקים בארץ, מעל תחנת אוטובוס בשדרות ירושלים ביפו. "בהחלט קבלת פנים קשוחה", הם נזכרים בחיוך.
אחרי כחודש שכרו כל בני משפחת בלאוסוב-קוזלוב דירה משלהם ביפו. ההורים, אז בני 27 ו-32, הלכו לאולפן, הבת קסניה השתלבה בבית הספר, והסבים שיצאו לעבודה - הסב כפועל במפעל והסבתא כאם בית בבית אבות - עזרו בגידול הילדה ותמכו כלכלית במשפחה. עם סיום לימודיהם באולפן, השתלבו נטשה ואדי, שניהם ביולוגים בהכשרתם, במקומות עבודה מסודרים - נטשה היא מיקרוביולוגיות בתל השומר, ואדי מהנדס מחקר במכון וולקני - שבהם הם מועסקים עד היום.
"כשהגענו לארץ", מספרת נטשה, "הבנו שההורים לעולם לא יוכלו לקנות דירה לבד, שהם לא יסתדרו בלעדינו. במובן מסוים הם הפכו להיות לסוג של ילדים שלנו, וזה מה שהביא אותנו להחליט, כמו משפחות רוסיות רבות, על הסידור הזה שכולם גרים ביחד". אחרי שהתבססו מעט, לקחו משכנתא ורכשו דירה בת 110 מטרים רבועים בחולון, ובה התגוררו חמישתם במשך 19 שנה. "למזלנו", אומרת נטשה, "בניגוד להרבה משפחות אחרות, למדנו לחיות ביחד והסידור הזה עובד לנו טוב".
השדרוג ברמת החיים
לפני כשנה, לאחר שהבת קסניה נישאה ועזבה את הבית, החליטו שני הזוגות שהגיע הזמן לשדרוג רמת החיים. לאחר חיפוש ארוך הם רכשו דירה באותו שטח, 110 מטרים רבועים, אבל בשכונת נאות שקמה בראשון לציון. הדירה, בקומה העשירית בבניין, היתה במצב מצוין: שני חדרי שינה, שני חדרי רחצה, סלון ומטבח גדול וחדש, מה שאפשר להם לעמוד בתקציב שיפוץ נוקשה של 250 אלף שקלים.
את שיפוץ ועיצוב הדירה החדשה הפקידו בידיה של הבת קסניה, שבינתיים סיימה לימודי תואר ראשון בעיצוב פנים בשנקר, ופתחה יחד עם חברתה, טופז רוזנברגר, סטודיו עצמאי (be studio). "הכי חשוב היה", מספרת קסניה, "לקחת את הרצונות של ארבעתם ולשלב אותם. היה ברור שצריך לתכנן שני חדרים נפרדים לסבים, ולייצר אזור מרכזי שמאפשר אפשרויות שונות של מפגשים משותפים".
אופי קלאסי, שמתאים לדיירים
המעצבות הצעירות לא שינו את חלוקת החדרים בדירה, למעט תוספת של חדר שינה עבור הסב, בכניסה לבית, על חשבון גודלו של הסלון. הסבתא קיבלה את חדר השינה הקיים, וההורים קיבלו את יחידת המאסטר עם חדר הרחצה הצמוד. המטבח הלבן עם המזווה נשאר כשהיה, וכך גם חדרי הרחצה, שאותם הוחלט לשפץ בעתיד.
השינוי העיקרי של המעצבות היה בעיקר קוסמטי, כזה שיעניק לבית אופי שמתאים לדייריו. "רצינו שהחוויה תהיה כאילו נכנסנו ללובי של מלון", מסבירה נטשה, "קלאסי ורשמי אבל עם קצת עומס בחלל וצבעוניות חמה". ואדי מוסיף: "וצמחייה. היה לנו מאוד חשוב שתהיה צמחייה בבית כחלק מהתכנון. שנינו ביולוגים, אני עובד עם צמחים וזה חלק מהחיים שלי. אני נהנה לטפל בהם ונטשה נהנית לראות אותם".
"רוסים לא זורקים ספרים"
גם לתחביבים נוספים של בני המשפחה - קריאה וביקור במוזיאונים ובגלריות לאמנות - היה חלק בהשראה לעיצוב מחדש; כמו גם להרגלים ודגשים שהביאו איתם מברית המועצות - תאורה דרמטית, וילונות וספרייה משפחתית. "הספרייה", מספרת קסניה, "היתה עניין מרכזי. ממנה בעצם התחלנו את העיצוב והסגנון של הבית החדש".
הספרייה היא ספריית עץ כהה עם מסגרת ברזל בצבע פליז ודלתות זכוכית שחורות. היא נבנתה בנישה, בקיר שמפריד בין הסלון לחדרו של הסב. "היחס לספרים ולספרייה זה משהו שאנחנו מביאים אתנו מרוסיה", מסבירה נטשה. "רוסים לא זורקים ספרים, אסור. כי שם היה כל כך קשה להשיג אותם. יש לי המון חברות מבוגרות שמוסרות לי ספרים ואני שומרת אותם. היום כל מי שנכנס לכאן אומר: ככה זה היה אצלנו ברוסיה".
שתי המעצבות הצעירות אוהבות לשלב בעבודתן פרטי DIY. במסדרון הן יצרו "קיר גלריה" עם יצירות אמנות אהובות על בני הבית, שהודפסו על גבי לוחות פרספקס ונתלו ממסילה בתקרה. את הרהיטים בסלון ובפינת האוכל תכננו בעצמן. את הכורסאות הן קנו וריפדו מחדש בבדי קטיפה בצבעים כהים ועמוקים.
עיצוב התאורה בחלל המרכזי מבוסס על ספוטים מוזהבים שמורכבים על גבי מסילות שחורות. במקום לייצר שטיפה שווה של אור בחלל, הספוטים מייצרים פינות מוארות ותחושה של אינטימיות. זו לא בחירה טיפוסית בישראל, אלא כזו שמאפיינת ארצות קרות, שבהן מנסים לייצר תחושה של חמימות באמצעות תאורה.
גם הווילונות הדומיננטיים בכל החללים בבית מעידים על מורשת של תרבות אחרת. "התפלאתי שבארץ אין ווילונות", אומרת נטשה. "לרוסים מאוד חשוב לשים דגש על ווילונות, זה היה חלק חשוב בעיצוב דירות ברוסיה - גם להחשכה במקום תריסים וגם כדי להעניק אווירה חמה ולייפייף את החלל".
החיבה לצמחייה ניכרת באדניות החיצוניות שהותקנו לאורך הוויטרינה הגדולה בסלון, על השידה מתחת לטלוויזיה ובעציצים תלויים מהתקרה במתלים עבודת יד, עשויים מפרספקס וקשירות חבלים.
בין הסלון לפינת האוכל הצמודה אליו מקשרים שני שטיחים בגווני חול דהויים, המונחים בחפיפה זה לזה. בפינת האוכל שולחן ברזל עגול עם פלטת זכוכית ושלושה כיסאות ראטן. "דרשתי שלא יהיה שולחן גדול", מסבירה נטשה. "רצינו משהו אינטימי, שולחן עגול לשניים-שלושה. רק פעם בשבוע אנחנו אוכלים כולם יחד, עם המשפחה המורחבת, ואז אנחנו פותחים שולחנות מתקפלים במרכז הסלון".
תחושה של חדרי מלון
חדרי השינה נותנים תחושה של חדרי מלון - הם קטנים, אך מדויקים מבחינה פונקציונאלית ואסתטית. לכל אחד אופי משלו, שקולע לצורך ולטעם של בעליו. בחדרו של הסב ספה נפתחת למיטה, המשמשת כמקום ישיבה מול הטלוויזיה והספרייה. "נורמה רוסית מקובלת, שהיתה נהוגה אצלנו בבית גם ברוסיה", אומרת נטשה.
חדרה של הסבתא קיבל טוויסט רומנטי: קרניזים דקורטיביים בתקרה, וילונות תכולים, טפט מעוטר על הארון, וריהוט לבן, דמוי עתיק. מעל המיטה הכפולה תלוי מובייל טקסטיל מקורי שיצרו המעצבות, בהתאמה לפלטת הגוונים של החדר, שנבחרה במשותף עם הסבתא.
ביחידת ההורים הצבעוניות דרמטית יותר. וילונות כבדים מקטיפה אפורה מעניקים רקע למיטה הזוגית, שממלאת כמעט את כל שטח החדר.
פינת עבודה קטנה שולבה בארון בגדים עם דלתות דמויות תריסי עץ כהה. לצד המיטה שתי שידות לילה קטנות שעוצבו בהתאמה לשטח הצר, ומעליהן תלויות מהתקרה מנורות קריאה מוזהבות. על הקיר, מול המיטה, תלוי הדפס של ציור של פרננדו בוטרו, שנרכש בחנות של מוזיאון תל אביב.
שיעור בצניעות
ביקור בביתה של משפחת בלאוסוב-קוזלוב מספק פרספקטיבה; מציב מראה מול תרבות המגורים הישראלית. השאיפה המקובלת אצלנו ליותר גדול ויותר יוקרתי, לחדר לכל ילד, לטלוויזיה בכל חדר - נראים ראוותניים פתאום.
ארבעה בני משפחה חולקים סלון נעים, בעל פרופורציות הגיוניות; שני דורות שבחרו לחיות יחד, בדירה אחת, והם מרוצים ומעריכים את המרחב האישי המצומצם שלהם - כל אלה נדמים לפחות לרגע כהרבה יותר שפויים; ובעיקר כעוד אפשרות, שגם אם אינה אידיאלית, יכולה ללמד אותנו פרק בצניעות והכרת תודה על מה שיש.
- קבלן: צורי נחום
- רהיטים: ארנה רהיטים (כולל ארון תריסי העץ בחדר השינה), יוסף בחצר
- תאורה: יאיר דורם (מעצב: ניר מסיקה)
- אביזרים: פלורליס, זארה הום, איקאה, H&M home, סוהו, גולף
- וילונות: דומוס וילונות
--------------------------------------------
מצד שני - דירה להורים, דירה לילדים. לחצו על התמונה לכתבה המלאה:
