כשהבית נאה - הנפש שמחה: להאיר את דירתם של בני זוג עם סכיזופרניה

פגשתי אותם לראשונה באוגוסט 2015. הרגשתי את חשדנותם: הם לא הביטו לי בעיניים ולא אמרו כמעט דבר. שניהם מתמודדים עם סכיזופרניה, והגעתי אליהם כמעצבת מתנדבת, למה שהוגדר בתחילה כעבודת שיפוץ בהיקף קטן ובתקציב לא גבוה. עבודה שתכלול בעיקר צבע וסטיילינג.

את השיפוץ יזמה עמותת ''אנוש'', המעניקה שירותי שיקום לנפגעי נפש בישראל. אנשי העמותה ביקשו לעזור לגבר שחי עם בת זוגו בדרום תל אביב, בדירה שבה הוא גדל כילד ושאותה ירש מהוריו. הדירה מעולם לא שופצה, מאז שהבניין נבנה בשנות ה-60. למרות העובדה שיש לאותו אדם אפשרות כלכלית לשפץ, זהו תהליך מורכב, משום שכספו מנוהל אצל תאגיד האפוטרופסות של המדינה.  

בחיפוש אחר מעצבת פנתה העמותה לסטודיו 6B שבו למדתי, ושם הפנו אלי את הפרויקט. נכנסתי ונדהמתי.

הדירה הייתה חשוכה ומוזנחת, עם נזילות וריחות לא נעימים. הבנתי שלא די בצבע וסטיילינג, ונחוץ שיפוץ בהיקף הרבה יותר רחב. לאחר התייעצות עם מנהלת סניף תל אביב של אנוש, טלי פרץ, החלטנו לגשת לפרויקט ביתר רצינות. מאותו רגע החל מסע משותף, שבבסיסו היכרות מעמיקה יותר עם השניים. לצד ההתוודעות אליהם ואל עולמם, התחלתי בתהליך התכנון מחדש של הדירה.  

המעצבת בדירה המשופצת(צילום: שירן כרמל)

הדגש בשיקולי התכנון היה קודם כל מעשי. חשבנו על מרחב מואר ככל האפשר, פתוח ונוח לתנועה, על חומרי גמר שתחזוקתם קלה ועמידותם גבוהה (פרקט, שיכול להכניס הרבה חום לבית, לא בא בחשבון לפרויקט שכזה), על צבעוניות מרגיעה עם מעט נגיעות שמכניסות חדווה, ועל מקומות אחסון רבים, כדי שייקל לשמור על הסדר בבית.

היה לי חשוב שבני הזוג יבינו את השינוי שעתיד להתחולל בביתם. יצרתי הדמיות וישבתי איתם על התוכניות. מכיוון שהם נוטלים כדורים רבים מדי יום, קורה לעתים שערנותם נפגעת, ולכן נפגשתי איתם כמה פעמים, עד שהרגשתי שהם מבינים את התכנון החדש.

פחות חדר, יותר סדר

ראשית הוחלט על שבירת כל הקירות הפנימיים וחלוקה מחדש של הדירה, שגודלה 73 מטרים רבועים (לא כולל מרפסות). במקור היו בה שני חדרי שינה וסלון, מטבח וחדר רחצה קטנים, ומבואה חשוכה למדי. המרפסת בחזית הייתה זנוחה מכיוון שהייתה גלויה מדי לרחוב.  

ביקשתי ליצור מרחב שימושי ונוח להתנהלות יום יומית, ומרווח מספיק לתנועה חופשית. ביקשתי לתכנן בשבילם חדר שינה וחדר רחצה גדולים ומפנקים, ודי מקומות אחסון על מנת לשמור על הסדר בבית.

מבט מהסלון לכיוון המבואה(צילום: שירן כרמל)

בנוסף היה לי חשוב לנצל באופן מרבי את האור הטבעי המועט החודר לדירה, הנמצאת בקומת קרקע ופונה לצפון. יש משהו מדכא במרחב מחיה חשוך, ולכן ניסיתי לנצל את פתחי האור ככל האפשר. תאורה מלאכותית היא גם פתרון, כמובן, אך היו גם שיקולים של חיסכון בהוצאות חשמל.

מכל הסיבות האלה, ומאחר שלחדר הנוסף לא היה שימוש והוא למעשה הפך למחסן (כמו כל חדר מיותר בבית, כפי שכולנו יודעים) – החלטנו לוותר עליו. כך בעצם הבית התהפך בתכנון החדש: הסלון והמטבח חברו ועברו לאזור שבו יש את מירב החלונות; חדר הרחצה עבר למקומו של המטבח הישן, ומרפסת השירות בהמשכו נכונה להתנהלות עם הניקיון והכביסה.

הסלון והחדר השינה החליפו מקום(צילום: שירן כרמל)

חדר הרחצה החדש, שבסופו מרפסת השירות שהייתה קודם צמודה למטבח(צילום: שירן כרמל)

רצינו גם להשמיש את המרפסת הפונה לרחוב, כדי שבני הזוג ייהנו לצאת החוצה ולשבת בה, ואת זה השגנו באמצעות מרצפות מאוירות, גדר במבוק שממסכת את המבט וצמחייה עם מערכת השקיה אוטומטית.

המרפסת לפני השיפוץ. חשופה מדי, לא נעימה ולא בשימוש(צילום: דניאל אברהם)

ואחרי. פינת ישיבה קטנה, אדניות וגדר ממסכת מהרחוב(צילום: שירן כרמל)

במקרה של חסויים שאת כספם מנהל אפוטרופוס, כאשר מדובר בסכום גבוה, כמו במקרה של שיפוץ כללי – הנוהל הוא העברת בקשה לאפוטרופוס האחראי ופתיחה בהליך משפטי לצורך קבלת האישור לשחרור הכסף.

בשיפוץ רגיל נהוג לקחת בחשבון מרווח גמיש של כ-20% מעל העלות המתוכננת. במקרה הזה, בשל מורכבות התהליך, נדרשנו לדייק בסכום השיפוץ בטרם הועברה הבקשה לאפוטרופוס. לצורך כך אספתי הצעות מחיר מכל הספקים הדרושים וכתב כמויות יצא למכרז קבלנים.

יותר משנה של המתנה

מכאן עברה הבקשה אל האפוטרופוס ולאישור בית משפט, תהליך שארך זמן רב מאוד. בתקופת ההמתנה הייתי בקשר רציף עם בני הזוג. הם פנו אלי לא מעט, שיתפו אותי בהתלבטויות, בחששות ובעניינים אישיים. במהלך אותה תקופה אף התחתנו והייתי אורחת בשמחתם, בערב מרגש ויוצא דופן.

לאחר כשנה, כשכבר כמעט אמרנו נואש, התקבל אישור בית המשפט, והשמחה הייתה גדולה. זה לא היה סוף פסוק: גם תהליך השיפוץ היה מורכב מהרגיל, מכיוון שלאחר כל שלב נדרש אישור מנציגו של האפוטרופוס לשחרור הכספים עבור השלב הבא. במרבית הפעמים האישורים התמהמהו מסיבות שונות.

ליוויתי את הפרויקט ליווי צמוד וקפדני, על מנת שלא יהיו חריגות מהסכום שאושר. חשוב לציין כי הספקים ובעלי המקצוע גילו רגישות נוגעת ללב, ונתנו שירות מקצועי ואדיב בלי לחרוג מהתקציב, על אף שעברה יותר משנה מקבלת הצעות המחיר. בסך הכל הסתכמה עלות השיפוץ, כולל רהיטים, גופי תאורה, חפצי נוי ושכר עבודה צנוע (בשלב זה לא יכולתי להמשיך כמתנדבת), ב-400 אלף שקלים.

שותפים לכל החלטה עיצובית

לכל אורך הפרויקט הקפדתי שבני הזוג יהיו שותפים לתהליך ולכל החלטה עיצובית: שיאהבו את הבחירות ויהיו שלמים איתן, כדי שיאהבו לחיות בדירה. עם זאת, בסיורים של בחירות חומרי הגלם והרהיטים הקפדתי למקד אותם, כדי להימנע ממצבים שעלולים לבלבל ולהכניס אותם לחוסר שקט. לכן ערכתי סיורים מקדימים בחנויות כדי לצמצם את האפשרויות, ורק לאחר מכן נהגתי לאסוף אותם מביתם ולקחת אותם לראות את הבחירות המתאימות בעיני.

(צילום: שירן כרמל)

היה תענוג לראות עד כמה היו ברורים לגבי מה אהבו ומה פחות. כל תהליך הבחירה היה קל יחסית, ונמצאה בינינו סוג של תמימות דעים: במרבית הפעמים אהבו את החומרים או הרהיטים שהצגתי בפניהם.

בשלב זה כבר הכרנו היטב, והסיורים היו מהנים ומלווים בצחוק והומור. שמתי לב איך מפעם לפעם הם נפתחו בפני הספקים ונותני השירות, והיה בזה סוג של קסם עבורי.

על ורוד ותכלת

בעברי הייתי גרפיקאית, ואני רוחשת כבוד לצבע ולצורניות. אני מאמינה בהשפעה שיש לצבע על נפש האדם, אפילו ככוח מרפא, משמח או מרגיע. מהיכרותי עם בני הזוג חשתי שהצבעוניות הנכונה לדירתם צריכה להיות שקטה, עם מעט משיכות צבע עליזות ועזות בחלל הציבורי.

משיכות צבע עזות מעט יותר בפינת האוכל(צילום: שירן כרמל)

מתחילת הדרך ניכר היה שיש להם חיבה לוורוד ולתכלת, ובתחילה בת הזוג ביקשה מטבח ורוד. חששתי שמטבח כזה עלול לעייף אותם במשך הזמן, ודיברנו על כך שבמקרה כמו שלהם כנראה יעברו שנים רבות עד לשיפוץ הבא. לכן חשוב לשמור על צבעוניות נייטרלית ועדינה, שתתאים לאורך שנים – בעיקר בחלל הציבורי. את הצבע החלטנו להכניס בריהוט או בפרטים הניתנים להחלפה או לשינוי בקלות ובהוצאה לא גבוהה.

לגוונים תכולים ניתן מקום של כבוד בחדר הרחצה ובפינת המחשב. הוורוד קיבל מקום בחדר השינה, בשילוב צבעים פסטליים התואמים את הריהוט בחדר ובאופן שלא ייתן לחדר צביון נשי מדי, ובכל זאת ייצור אווירה רומנטית ושלווה.

ארונות גדולים ומסך מול המיטה(צילום: שירן כרמל)

בדקתי אפשרויות רבות של טפטים לקיר בגב המיטה, כשרובן עם דוגמאות שונות, של פרחים או צורות אחרות. גם כאן חששתי ממצב שבו דוגמה החוזרת על קיר גדול תימאס ואולי אף תטריד אותם אחרי פרק זמן מסוים.

את הפתרון מצאתי כשהתוודעתי למוצר בשם ''קלינג'' – מדבקת קיר שהיא בעצם יריעה של בד קנבס, שניתן להצמיד לכל משטח ללא הדבקה ואפשר להדפיס עליה כל דוגמה. היריעה לא פוגמת בקיר ואף ניתנת לשימוש חוזר לאחר הורדתה. עיצבתי כמה אפשרויות, ושילבתי אותן בהדמיה שהכנתי של החדר, על מנת להמחיש לבני הזוג כיצד הוא ייראה. כך החלטנו על הדוגמה הגיאומטרית שנבחרה להדפסה.

פינת איפור עם כורסה סגלגלה תוכננה כפינה אישית לבת הזוג, במחשבה על חיזוק הדימוי הנשי שלה(צילום: שירן כרמל)

לבסוף נחשף בכניסה קיר מקורי מאבני סיליקט. בחרתי לצבוע אותו בלבן ולשמר אותו, בנוסף לקורה שנשארה חשופה בין המטבח לסלון – כפיסת היסטוריה מהבית, שהיה בית הוריו של הגבר ובו חי מילדותו.

עבודות של קובי סיבוני בכניסה(צילום: שירן כרמל)

מי שדאגה להעברת הכספים לחנויות בשלב האבזור הייתה עובדת סוציאלית ומנהלת סניף תל אביב בעמותה של האפוטרופסות. היא עשתה ככל יכולתה לסייע ולקדם את הפרויקט במהירות מההיבט הזה.

חוויה מעצימה

הקשר הרציף והארוך עם בני הזוג ביסס בינינו מערכת יחסים של אמון, שנוגעת ללבי מאוד. הפרויקט היה חוויה מיוחדת, מרגשת ומעצימה בשבילי, ואני מרגישה כי התהליך עשה גם איתם חסד, בכל הרמות. היום הם פתוחים יותר, נראים טוב יותר ואף מאושרים יותר.

למדתי להכיר עולם שונה מזה שהכרתי, עולם שקראתי עליו בספרים אבל לא ידעתי מקרוב. פגשתי אנשים שנכנסו לי ללב, שמתמודדים עם מחלה נפשית מורכבת ועם זאת הם אנשים מופלאים, אינטליגנטים ומלאי הומור, אוהבי מוזיקה ובעלי עולם תוכן רחב.

(צילום: שירן כרמל)

התהליך לא היה קל והיו הרבה מהמורות בדרך, אך בהחלט השתלם. קשה לי לתאר את הסיפוק וההתרגשות כשאני רואה אותם שמחים ומחויכים בביתם החדש, ובתנאים המיטיבים איתם. מרגש לראות את ההשפעה של מרחב נעים למחיה על נפש האדם. תהליך שיפוץ יכול להיות קשה, אך גם יכול להביא כל אדם למקומות טובים יותר עם עצמו. כשמדובר באוכלוסייה מיוחדת, יש חשיבות-יתר לשינוי התפישה של האדם את עצמו.

חשוב לי מאוד להפיץ את המסר לאנשים במצבם של בני הזוג, אשר יש להם כסף המנוהל בידי אפוטרופוס: אין הצדקה לחיות בתנאים קשים כשיש אפשרות לחיות אחרת. חשוב שידעו שגם להם מגיע, שהם ראויים לחיים בתנאים טובים יותר, גם אם התהליך ארוך ודורש סבלנות רבה.

לסיום אני רוצה לציין את פעילותה המבורכת של עמותת אנוש, ובפרט את הנשים שאיתן הייתי בקשר: טלי פרץ, מנהלת סניף תל אביב של העמותה, ונטע חזות, העובדת הסוציאלית של בני הזוג.

• רונה טמקין היא מעצבת פנים. לאתר שלה לחצו כאן
  

• קבלן: תמיר ריעני הלוי
• נגר: רפאל זנזורי
• תאורה: קימחי תאורה, ערן פורת, לסרי תאורה
• רהיטים: סימפלי ווד, פיק אפ
• טפט: קלינג, ''שיווק בתנועה''
• מדפים: סטודיו פיירפליי
• שולחן אוכל: משה קדם - צ'יקו הנגר
• שטיחים: שטיחי איתמר, איקאה
• עבודות זכוכית: דוקה גלאס
• אריחים, ברזים וכלים סניטריים: ויה ארקדיה, פישל קרמיקה
• שיש: פרביטל
• מוצרי חשמל: החשמל לצרכן
• אקססוריז: קובי סיבוני, סימפלי ווד, גולף&קו
• דלתות: ח. גמליאל
• וילונות: קרול רביב
• אלומיניום: מרתון חיון
• מסגרות: מסגריית אמיר
  

-------------------------------------------------------------

ואיך מומלץ לעצב את החדר לסובלים מהפרעות קשב וריכוז? לחצו על התמונה לכתבה המלאה:

מדריך עיצובי לסובלים מהפרעות קשב וריכוז. לחצו לכתבה (צילום: רועי מזרחי)