אתגר בדירה במגדל: להציג את אוסף האמנות בלי שתיווצר תחושת גלריה

בני הזוג - הוא איש מדע, היא אוצרת עצמאית ויועצת בתחום האמנות החזותית - חיו במשך שנים בפנטהאוז דו-קומתי בירושלים, עד שהחליטו להתקרב לבני משפחתם, ולעבור לדירה בת 120 מטרים רבועים במגדל בשדרות רוטשילד בתל אביב.

"ביקשתי לתכנן את החלל כך שניתן יהיה להציג בו עבודות אמנות", מספרת דפנה נאור, בעלת הבית. "היה לי חשוב שתיווצר נוכחות אמנותית, אבל שלא תהיה הרגשה של גלריה. ומעבר לכל, רציתי שתוקרן אווירה ביתית, חמה ואינטימית".

מבט מהמטבח אל חדר המגורים. הרצפה מחופה בפרקט עץ אלון. השטיח נארג בעבודת יד של בדואיות מלקיה(צילום: עודד סמדר)

"בדירה הזו", מוסיפה מעצבת הפנים טל תמיר, "האמנות קבעה את הקצב, את הצבע, את חלוקת הפנים, את הנשמה. הדירה עוצבה בהתאם לעבודות האמנות של בעלי הבית ולא להיפך".

שטיח ארוג בעבודת יד בדואית

חלל הדירה תוכנן מחדש. בעלי הדירה הסתפקו בשלושה חדרים: סלון עם מטבח פתוח ופינת קריאה, המופרד באמצעות דלת מהחלק הפרטי. לעיצוב נבחרה שפה מודרנית, שקטה ובהירה, כדי לתת מקום ראוי לאמנות – ציורים, רישומים, צילומים ופסלים.

"תהליך התכנון ועיצוב הדירה התקיים תוך דיאלוג מתמשך ומפרה בין טל לביני", מספרת נאור. "הכרנו בעבר, וההיכרות אפשרה את השיח, את העלאת הרעיונות ובדיקתם ביחס לחללים, לפרופורציות ולתכנים".

הרצפה חופתה בפרקט עץ אלון. מסדרון הכניסה, שבו ספרייה, מוביל אל הסלון, שבו בולט שטיח ארוג בעבודת יד בהזמנה אישית, על ידי אורגות בדואיות מלקיה. גווני השטיח תואמים לבד האפור שבו רופדו ספות ותיקות. מחדר המגורים יש יציאה למרפסת הצופה אל העיר ואל הים.

בנישה הצרה - מדפים ועליהם כלי מטבח ועבודות אמנות(צילום: עודד סמדר)

המטבח כולל ארונות נמוכים וקיר ארונות גבוה, שבהמשכו מזווה וחדר שירות. מימין לארונות מדפים שהוטמעו בעומק הקיר, ובהם מונחים פריטי אמנות לצד צנצנות וכלי מטבח. במרכז - שולחן עץ כבד שסביבו ניתן לארח לארוחות שבת וחג את כל בני המשפחה - 16 מבוגרים וילדים. כסאות האוכל מפלסטיק בגוון בהיר, וממעל - שתי מנורות תלויות מבית "פוסקריני". דלת דו-כנפית בין שתי נישות מובילה לאזור המגורים הפרטי, הכולל חדר שינה, חדר עבודה/אירוח ושני חדרי רחצה, שרוצפו כולם באריחים גדולים בעבודת יד - פרחים לבנים על רקע אפור. 

בחדרי הרחצה רצפת אריחים אפורים מעוטרים בפרחים לבנים(צילום: עודד סמדר)

הספריות רבות ונמוכות

בדירה בולט אוסף של ספרי מדע, אמנות והסטוריה. "היה לנו אוסף גדול יותר", אומרת נאור, "אבל לתל אביב הגיעו רק אלה ששרדו מיון נחרץ במעבר לדירה החדשה". הספריות הרבות, הבהירות, הותאמו לגובה התחתון של החלונות, כך שהמדף העליון שלהן משמש במה להצבת פסלים קטנים.

"העבודות שבחרתי אינן גדולות", אומרת נאור, "מרבית הציורים הם עבודות על נייר, מונוכרומיים, שתלויים במרווח. כשאני מייעצת ללקוחותיי ומדריכה אותם לבחור ולרכוש אמנות לבתיהם, אני נוקטת באותו קו. לכל אחת מהעבודות שנבחרו לדירה יש קשר כזה או אחר למהלך החיים בבית. עבודת הפיסול של ישראל הדני, המוצגת על סטנד בכניסה לדירה, התפתחה בהמשך לתערוכה שאצרתי ב-1995 בחלל 'המומחה' בנווה צדק. עבודה זו אהובה עלי במיוחד, והיא היתה עוגן לסדרה של למעלה מ-20 פסלים שהוצגה מאוחר יותר במוזיאון תפן".

המראה מדלת הכניסה(צילום: עודד סמדר)

ניכר כי הושקעה מחשבה רבה בתליית העבודות והצבת הפסלים. "לעבודות הגדולות ניתן מרחב רב", אומרת נאור, "ומאידך, שמרתי על כך שלא תהיינה גבוהות מדי. באופן זה נוצרת אינטימיות בין העבודה לבין הצופה בה. חלק מהעבודות, הקטנות יותר, נתלו בכניסה לדירה במערך כולל, כך שנוצר ביניהן קשר".

יש פינה שאהובה עלייך במיוחד?

"אני אוהבת את המערך כולו, את השילוב וההקשר שיוצרים את חווית המגורים ביומיום. כל אחת מהעבודות שבחרתי היא פרי של סיפור שקשור בתערוכה, באמן או בעבודה. אין משהו שמנוכר למקום. כל עבודה קשורה באופן עמוק לחיי הבית הזה".

המימד הרגשי של עבודות האמנות

לא בכל יום נהנית מעצבת מעבודה עם לקוחה שמכירה אמנות ויודעת מה היא אוהבת. "למדתי המון מהתהליך המשותף", אומרת טל. "גם אני מגיעה מתחום האמנות. במשך שנים ציירתי, לימודי התואר הראשון שלי היו באמנות, אבל רק כשעבדתי על הדירה הזו, מול דפנה, למדתי להתייחס לאמנות מזווית שונה. היא לימדה אותי שעבודת אמנות טובה טומנת בחובה לא רק אספקט ויזואלי אלא גם מימד רגשי. מאחורי כל יצירה שבחרנו לשלב בפרויקט יש סיפור שמלווה ברגש, יש היסטוריה והיכרות מעמיקה של הלקוחה עם האמן ותהליכי העבודה שלו. היה כאן הרבה מעבר לעיצוב".  

תוכנית הדירה(תוכנית: טל תמיר)

• תאורה: אקסקלוסיב
• פרקט: פרקטים
• חיפויים: נוני גלרי, אבני טל
• כלים סניטריים: חזי בנק
  

--------------------------------------------------------

לחצו על התמונה לעוד שטיחים יפהפיים מהנגב:

לחצו לשטיחים היפים שאורגות נשות לקייה (צילום: איוב אבו מדיעם)