שתי מגלשות ענק, שנוספו לבניין הפקולטה למתמטיקה באוניברסיטה הטכנולוגית של מינכן, הפכו את האטריום המאיים של המבנה לחלל קהילתי שמח, בעל אופי משחקי. המוסד מדורג ברשימת תשע האוניברסיטאות הטכנולוגיות המובילות בגרמניה (TU9), אבל מבנה הפקולטה היוקרתית למתמטיקה זכה לכינוי הבלתי מחמיא "אלקטרז" (על שם בית הכלא המבודד מול חופי סן-פרנסיסקו).
האחראי לסטיגמה השלילית הוא אותו אטריום גבוה, שסביבו מאורגנים חללי הלימוד (או תאי הכלא, במקרה של אלקטרז). אטריום גבוה כזה מאפשר מבט פנורמי על החלל כולו, ויש לו מאפיינים בולטים של שליטה. כדי לרכך את המועקה, הכניסו לכאן שתי מגלשות תאומות, שמחברות בין הקומה העליונה לקומה התחתונה במתלול של כ-13 מטרים.
המגלשות, שעשויות כצילינדר אטום, יוצאות מנקודות מרוחקות בקומה הרביעית ונפגשות בנקודה אחת בקומת הקרקע, ומשלימות בצורתן פרבולה מהסוג ה"מחייך" (מתוך כבוד לנלמד בפקולטה, הן גם עוקבות אחר משוואה מתמטית: z = y = h x²/d²).
בסרטונים שהועלו לרשת נראים מבוגרים וילדים נהנים מהמגלשות, שמהוות אלמנט שובר שגרה. ואמנם, מגלשות הן אלמנט יעיל מהבחינה הזו: משרד האדריכלים ההולנדי MVRDV הכניס מגלשה למרכז קהילתי בקופנהאגן, כדי לעודד מבוגרים לעשות פעילות גופנית; יצרנית הצעצועים הדנית "לגו" משגרת את עובדיה במגלשה, בין קומות מטה המשרדים הראשי שלה; סטודיו MAD הסיני הסב בית פרטי לגן ילדים יפני, והכניס לתוכו את פעילויות החוץ של גן המשחקים, בהן מגלשות.
גם האמן הבלגי קרסטן הולר הכניס מגלשה לכמה חללי אמנות, בין השאר ב"טייט מודרן" בלונדון. לעבודה ההיא קראו "אתר ניסוי", ואז הציב הולר חמש מגלשות במבואת המוזיאון. מעשה דומה עשה ב"ניו מיוזיאום" בניו יורק, בתערוכה "ניסיון". מגלשה אחרת מתלפפת סביב פסלו של האמן אניש קאפור, שנבנה לכבוד אוליפיאדת לונדון ב-2012.
ובישראל? הפקולטה למתמטיקה של הטכניון יושבת בכפיפה אחת עם הפקולטה לאדריכלות, אבל קשה להאמין שירכיבו בשבילן מגלשת-על שתרד מראש הכרמל אל העיר התחתית. בגרמניה זה אחרת: על פי החוק הגרמני, נתח מהתקציב להקמת מבני ציבור חייב להיות מושקע ב"אמנות אדריכלית" (German Kunst am Bau). בהתאם לחוק הזה מומנו המגלשות במינכן, המעודדות לא רק את הסטודנטים בשעות מעייפות, אלא גם את הקשר בינם לבין ילדים מהשכונה שבאים לגלוש להנאתם. כך מחזירה ההשקעה את ערכה בתוצרים חינוכיים, חברתיים וקהילתיים.
