מעצב האופנה הישראלי עודד פרוביזור נפטר ביום שישי מדום לב בביתו שבפוארטו ואיארטה, עיירת חוף במקסיקו על שפת האוקיינוס הפסיפי, בה התגורר בשנים האחרונות לחייו. פרוביזור, בן 76 במותו, היה ממעצבי האופנה הבולטים בתל אביב של שנות ה-70 וה-80, אליה הגיע לאחר שהשלים את לימודיו בבית הספר לאופנה עילית בפריז, ושימש שנתיים כאסיסטנט בבית האופנה של איב סן לורן בעיר. הסטודיו הראשון של פרוביזור שכן בקומה השלישית של בית הפגודה במרכז תל אביב, ובאוקטובר 1970 פתח בוטיק בקומת מרתף בכיכר המדינה בתל אביב. מאוחר יותר עבר לרחוב ירמיהו בצפון תל אביב, שם פעל עד לשנת 1989. עם סגירת הבוטיק עקר פרוביזור למיאמי, שם המשיך לעצב עבור לקוחות יהודיות וישראליות, עד שהחליט לעבור להתגורר במקסיקו, בה הלך לעולמו בסוף השבוע האחרון של 2016. בצוואה שהותיר אחריו ביקש כי גופתו תישרף ואפרו יפוזר בים.
פרוביזור נולד בשנת 1940 בחיפה, בן יחיד לאמא ממוצא אוסטרי ואבא ממוצא פולני. חברתו, עיתונאית האופנה לשעבר שולה קיסרי, עורכת האופנה של "הארץ" בימי פעילותו כמעצב, זוכרת אדם ממשפחת ציונית, שהיה מיודד עם המון אנשים בתעשיית האופנה. "עודד היא איש העולם הגדול, שהיה מטייל רבות ודובר חמש שפות: גרמנית מהבית, עברית, צרפתית מלימודיו בפריז, אנגלית מצוינת וספרדית על בוריה", היא אומרת השבוע, לאחר היוודע דבר מותו. "הגעתי אליו ככתבת לסטודיו בשנת 1974 ומיד נקשרנו אחד בשנייה. היינו חברים טובים, שמבלים בשבתות בארוחות צהריים משותפות בביתו בשכונת עג'מי ביפו, יחד עם תמי בן עמי ז"ל". קיסרי מספרת שעמדה בקשר טלפוני עם פרוביזור עד לאחרונה, ואף ביקרה אותו בביתו במיאמי לפני עשור.
תשוקתו לאופנה נולדה כבר כילד בחיפה. בספרה "חליפות העתים" (הוצאת ידיעות אחרונות), סיפר המעצב לאילה רז על ילדותו: "לאמי תמיד היה על השולחן 'ווג' צרפתי. חיפה בשנות ה-40 אולי היתה עיר של פועלים, אבל בכל יום, בשעה חמש, היתה נערכת בקפה 'שטרנהיים' תצוגת אופנה. לא של דוגמניות, אלא של נשים שהיו באות לשבת שם. לכל הופעה כזאת היו מתכוננים כמו להצגה. כילד, לא אהבתי את זה, אבל כשגדלתי ידעתי שמה שאני רוצה לעשות זה לנסוע לצרפת וללמוד עיצוב אופנה". קיסרי מוסיפה כי סיפר לה שגדל בבית של אמא שאהבה להתלבש: "פרוות, תופרות, אישה גנדרנית".
בסוף שנות ה-60, עם תום לימודיו בשמברה סינדיקל דה לה הוט קוטור בפריז, שב פרוביזור לתל אביב. הוא החל לעבוד עבור מפעל "ידולי", שהתמחה בבגדים מחויטים, אך לאחר תקופה קצרה פנה לדרך עצמאית. קיסרי מדגישה כי בניגוד למעצבים כמו גדעון אוברזון ועודד גרא, שפעלו בתל אביב באותה תקופה, פרוביזור נתפש, ובצדק, כתופר עילית. "ייחודו כמעצב היו הבדים", מציינת דוגמנית העבר קארין דנסקי, שעבדה בצמוד לפרוביזור שנים ארוכות. "הוא היה מייבא אותם באופן עצמאי מאיטליה - מה שגם השפיע על מחיר הבגד". בניגוד לקולקציות מוכנות ללבישה מהקולבים, עיצוביו של פרוביזור נתפרו על פי מידה, על גוף הלקוחה בהזמנה אישית. בין לקוחותיו היו נשות נשיאים כמו אורה הרצוג ואופירה נבון, לצד נשות חברה מקומיות.
בכתבה של שחר רבן, שפורסמה אצלנו ב-Xnet, סיפרה גילה מילשטיין, פאשניסטה בעשור התשיעי המכונה ג'יג'י, כי המעצב האהוב עליה היה פרוביזור. "הייתי מגיעה לסטודיו שלו, והוא היה תופר שמלה למידתי", אמרה. "לא היה לו מלאי של שמלות מוכנות מראש. כך היה מייצר את בגדיו – תמיד על הגוף, ורק אז תיקונים אם היה צורך. תמיד הכול היה נתפר באופן אישי ומדויק ביותר. הוא היה מרשה לי גם להביא בדים שקניתי, מה שלא כל מעצב היה מסכים".
דברים דומים סיפרה לנו בעבר סנדרה רינגלר, שאמה לינדה היתה לקוחה קבועה של פרוביזור. "בשנות ה-70 וה-80, אמא שלי, כמו נשים רבות אחרות, היתה תופרת בגדים אצל מעצבי אופנה ותופרות ביתיות. היתה לה חברות נפש עם מעצב האופנה עודד פרוביזור, שתפר לה פריטים רבים. לצערי, עד שנזכרתי לאמץ בגדים מתוך הארון שלה, היה קצת מאוחר מדי, כי את רוב ה'פיסים' הטובים היא כבר מסרה. הצלחתי להציל כמה פריטים שווים, ביניהם טוניקה בצבע טורקיז וחליפת פסים יפהפייה".
כאמור, בשנת 1989 בחר פרוביזור לסגור את בית האופנה שלו בישראל ולעבור עם בן זוגו דאז למיאמי. במקביל לעבודתו כמעצב אופנה, נתן ידו גם בעיצוב פנים, הרחק מחבריו והקולגות בישראל. "בשיחות שלנו אז", נזכרת קיסרי, "הוא סיפר לי כי כשיפרוש מעיצוב הוא רוצה לעבור לגור במקסיקו, להיות בשקט על שפת האגם ולחיות שם את חייו".
___________________________________________________
כל האושיות שהלכו לעולמן ב-2016, והותירו מאחוריהן סטייל נצחי
