בין שמיים לארץ, בבית החולים של הקג''ב: הולכים על חבלים במוסקבה

כפיר אמיר וקארה אורבן, ישראלי ואמריקאית (וישראלית טרייה), משוטטים בעולם עם מצלמה, רחפן ומחשב נייד. הוא מצלם והיא עורכת, וכך הם מממנים את גלגוליהם בדרכים. לפני שבועיים, למשל, צילמו פסטיבל קפוארה באחד מחופי גואה, אבל בסתיו, לפני הודו ולפני מרוקו, הם היו במוסקבה, שם התלוו יומיים לחברי קהילת הסלקליין המוסבקאית.

• רוצים לראות עוד אדריכלות מרהיבה? היכנסו לאינסטגרם שלנו
•  
  

סלקליין היא רצועה רפויה ברוחב של אינץ', שתלויה בגובה נמוך מעל הקרקע (בין שני עצים, למשל). הייליין הוא סלקליין בגבהים, כשמי שהולך על החבל מאובטח, בדרך כלל, בעזרת רתמה. באירופה יש בשנים האחרונות פסטיבלים של הייליין, ובהם הכירו כפיר וקארה כמה חברים מהקהילה במוסקבה.

ביום הראשון להרפתקה שלהם יצאו למסילת רכבת נטושה, וקשרו את החבלים בין שני גשרים, מעל ואדי.  

היום הראשון: בין שני גשרים(צילום: smiley photography)

טורי הג'ינג'ית(צילום: smiley photography)

הנקודה הכתומה על החבל היא אדם(צילום: smiley photography)

ביום השני נסעו ברכבת לז'לייזנידרוז'ניה, עיר קטנה שממוקמת 21 קילומטרים מזרחית למוסקבה. משמעות שמה הוא "ליד פסי הרכבת": היא נוסדה כדי לשרת את תחנת הרכבת של העיר Obiralovka (תחנה שהתפרסמה בזכות הספר "אנה קרנינה" של טולסטוי – שם התאבדה הגיבורה). לפני שנתיים אוחדה ז'לייזנידרוז'ניה עם בלשיחה (Balashikha) – העיר השכנה, שבה שכן מטה הקג''ב.

היום השני: בתחנת הרכבת במוסקבה, בדרך למבנה הנטוש(צילום: smiley photography)

חימום סלקליין ברכבת(צילום: smiley photography)

בגבהים כאלה אין צורך ברתמה מאבטחת(צילום: smiley photography)

יורדים בז'לייזנידרוז'ניה, עיר קטנה שממוקמת 21 קילומטרים מזרחית למוסקבה(צילום: smiley photography)

הקרבה בין הערים הייתה ככל הנראה הסיבה שהאתר נבחר להקמתו של המבנה העצום שנקרא ''KGB hospital''. הוא תוכנן להיות בית החולים של הארגון, מפגן כוח אדיר ממדים, ששולח זרועות חזקות לכל הכיוונים. הבנייה שלו החלה ב-1981 ונפסקה אחרי השלמת השלד. הוא ננטש סופית, ככל הידוע, ב-1990, עם התפרקות ברית המועצות, כמו מבנים רבים אחרים של המשטר הסובייטי. היום הוא מכונה "חמש" (Pyaterochka), בגלל שהוא המבנה החמישי שנמצא מתאים לקפיצות ולהליכות חבל במטרופולין מוסקבה.

בית החולים של הקג''ב הפך למגרש משחקים(צילום: smiley photography)

(צילום: smiley photography)

קארן אורבן והחישוק(צילום: smiley photography)

(צילום: smiley photography)

(צילום: smiley photography)

(צילום: smiley photography)

"זה הבניין הנטוש הכי יפה שיצא לי לצלם בו", כותב כפיר ל-Xnet. "בבניין העצום הזה היו אנשים במדים שירו אחד על השני כדורי פלסטיק, אנשים שקפצו ב-rope swing (חצי בנג'י כזה), היו זוג זקנים שעשו פיקניק, הורים צעירים עם קעקועים ועריסה.. ושם בקומה העשירית מתחנו שני חבלים. הנוף היה לבניינים סובייטים חדשים ויער שהתחיל לקבל גוון צהוב אדום של סתיו. עם האנשים שהכרתי בהרפתקה הזאת הספקתי לישון, לאכול, לשחק ולסכן את החיים שלנו ביחד. היה אחלה".

(צילום: smiley photography)

מאז הספיקו כפיר וקארה לנסוע למרוקו, לסרי לנקה ולהודו. השבוע עזבו את גואה ונסעו לאזור הררי לא רחוק מבומביי, שם צילמו את פסטיבל ההייליין הראשון בהודו.

• אם אתם רוצים לעקוב אחרי הנדודים והסרטונים של smiley photography
• אם אתם רוצים לראות פורטרטים נוספים שמצלם יונתן רוסק בהודו
  

(צילום: smiley photography)