





רחוב ליבנה ממוקם באחת השכונות הוותיקות בקיסריה, במרחק דקות הליכה מעטות (וחורשת אקליפטוסים אחת) מחוף הים. זהו רחוב חדש יחסית, שנוסף לשכונת "הצמרות" בתחילת שנות ה-2000, והציע אפשרות מגורים עממית יותר ביישוב של העשירון העליון: שתי שורות של בתי קבלן דו-משפחתיים – חמישה חדרים, 140 מטרים רבועים בנויים על מגרש של כרבע דונם – במחיר אטרקטיבי יחסית למיקום (2.8 מליון שקלים כיום).
כעבור 16 שנים, הרחוב הירוק והשקט ממילא, שקט עוד יותר. רבים מרוכשי הדו-משפחתיים האלה אינם תושבי ישראל, והבתים הפכו לבתי נופש למשך חודש-חודשיים בשנה בלבד. אך לא כולם: בבית הזה גר מדקר במקצועו, גרוש ואב לארבעה ילדים מתבגרים, חובב גלישה וצילום. לאחר שנים של מגורים במושב ותקופה של מגורים בשכירות בשכונה, הוא רכש את אחד מהדו-משפחתיים ופנה אל האדריכלים רועי ויפעת פינקלמן לתכנון השיפוץ.
בית ''גמיש''
הדייר ביקש מהאדריכלים בית גמיש, כזה שיתאים לאדם אחד ויכלול גם משרד וחדר כושר, וגם יוכל לארח ארבעה ילדים בסופי-שבוע; שיהיה אוורירי ונקי, בלי רעש ויזואלי וכמה שפחות אלמנטים בחלל, ברוח אסתטיקת הזן האהובה עליו. "המטרה העיקרית של השיפוץ", אומרת פינקלמן, "היתה להפוך את מה שנבנה כבית למשפחה ממוצעת, לביתו של אדם בפרק ב' בחייו".
נתוני הפתיחה של הבית הקבלני – תקרות נמוכות, חללים קטנים יחסית וגרם מדרגות מרכזי – היוו עבור האדריכלים אתגר תכנוני, וכדי להשיג את מבוקשו של הדייר הם החליטו, בראש ובראשונה, לצמצם את פלטת הצבעים והחומרים שבהם ישתמשו. הם בחרו בצבע לבן לקירות ולפריטי נגרות, ובעץ אלון מעושן ומבוקע לפרקט, לגרם המדרגות ולפריטי נגרות ייחודיים. האלון מאחד בין חלקי הבית השונים ומעניק תחושה חמימה למרות הקו האדריכלי המינימליסטי והנקי.

דלת הכניסה, שבמקור הובילה ישר לסלון, הועתקה כך שנוצרה מבואת כניסה קטנה. מצדה האחד של המבואה יש קיר הנמשך עד לגרם המדרגות. הקיר הארוך מחלק את הקומה לאזור ציבורי לאזור פרטי בבית, ולאורכו מוקמו שירותי האורחים וארונות גדולים.
מצדה השני של המבואה מצוי המטבח, שנותר במקומו המקורי. למעט משטח עבודה אפור המטבח כולו לבן, והארונות עוטפים את הפינה ומשמשים כספרייה בצד שפונה לפינת הישיבה. מעל שני חלונות גדולים הפונים אל החצר, צמודים לתקרה, הותקנו עוד שני ארונות "קלאפה" ארוכים. במרכז המטבח פינת אוכל עם שולחן זכוכית בעל רגלי ברזל לבנות, כיסאות אימס לבנים, ומנורה תלויה ולבנה.

הסלון תופס את רוב קומת הכניסה. שטחו אינו רב, אך החלל נתפס כגדול יותר הודות לאלמנט המרכזי שבו: ספסל בטון יצוק שנמשך לאורך החדר. הספסל האפור משמש גם לאחסון (בתיבות ברזל ועץ שמוקמו תחתיו), להסתרת מערכות אודיו, כבסיס לקמין ותחילתן של המדרגות.
הריהוט מינימלי: ספה ושז-לונג אפורים, שולחן קטן, מנורה עומדת וגלשן. מסך הטלוויזיה תלוי מעל ספסל הבטון האפור ומתחת לחלון שבולט פנימה כקופסה, ומגדיר את התקרה המונמכת, שעוטרה בפסים לבנים עדינים.
בצד הפרטי של הקומה חדר השינה הראשי, עם חדרי רחצה וארונות. גם כאן גלשן וריהוט בסיסי – מיטה, ארון עם דלתות מראה המעניקות תחושת מרחב ושתי מנורות קריאה שחורות – אחת עומדת והשנייה מחוברת לקיר. חדר הארונות נבנה במה שהיה, במקור, ממ"ד. בגלל המעברים הצרים בין שלושת החדרים האלה הותקנו להם דלתות הזזה.
חדר הכושר הופך בסופי שבוע לחדרה של הבת
גרם המדרגות המוביל אל הקומה השנייה הוסב מגרם בנוי ומאסיבי לגרם מדרגות זיזיות מעץ אלון, הנתמכות מהתקרה במוטות מתכת לבנים, שמעניקים להן מראה קליל. בחלל שנותר תחתיהן הותקנו ארונות עץ לבנים.

הקומה העליונה היא האזור הגמיש של הבית. יש בה חדר עבודה, חדר כושר, שני חדרי ילדים וחדר רחצה. חדר העבודה וחדר הכושר נמצאים משני צדיו של גרם המדרגות. קיר חדר העבודה עשוי כספרייה פתוחה וקיר חדר הכושר עשוי כמחיצה ורטיקלית מתכווננת. כך נפתחים שני החדרים זה כלפי זה ונוצר בקומה חלל המשכי ומואר.


בסופי שבוע המחיצה הוורטיקלית נסגרת, וחדר הכושר הופך לחדרה של הבת. המיטה שלה נשלפת מנישה נמוכה בקיר, שבה היא מוסתרת במהלך השבוע. שני חדרי ילדים הנוספים שומרים על אותו אופי סגפני – רצפת פרקט, מיטות לבנות פשוטות וארונות עם נישות קטנות המשמשות כמדפים.
מקלחת חוץ לשבים מהים
הצמצום החזותי שמאפיין את הבית לא פסח על החצר. הבית מוקף שביל עשוי דק, מעבר לו ריצוף מאבני בזלת שבו משובצות אבני דריכה, ערוגת תבלינים ועצי פפאיה, לימון, תות ותפוז. בגינה שלצד הסלון יש דק עץ הממשיך את רצפת האלון בסלון, ומקלחת חוץ נסתרת ומאובזרת הותקנה לטובת השבים מהים.


- פרקט ומדרגות: parqueteam
- ספסל בטון: סטודיו קראפט
- מטבח: מטבחי דאדא, טולמנ'ס
- תאורה: יאיר דורם
- אמבטיות וחיפויים: MODY
- נגרות: נגריית ראפע בראנסי
- דלתות הזזה: סקריניו
- קבלן מבצע: יואב ניר
וזו כבר וילה שנראית כמו שמצופה מקיסריה. לחצו על התמונה לכתבה המלאה: