"בשנת 2003 עבדתי בבנק התמונות Getty Images", היא מספרת. "לבעלי אייל, שאז עדיין היה חבר שלי, הפריעה הדרך שבה אנחנו עושים דברים בחברה, בעיקר בתחום של פיקוח על זכויות יוצרים. אייל הוא יזם ברמ"ח איבריו – כרגע הוא מנהל את החברה החמישית שהקים – וגם אז, אחרי שזיהה שיש בעיה, הוא דחף להקמת עסק שיפתור אותה. היה לנו שותף נוסף ויחד פיתחנו מנוע חיפוש שמסייע בהגנה על זכויות יוצרים של תוכן דיגיטלי. החברה שהקמנו הצליחה מאוד, ובסופו של דבר נקנתה על ידי גטי אימג'ס, אבל אייל ואני עזבנו אותה עוד קודם, אחרי שגילינו כמה זה מורכב לעבוד יחד כזוג.
"אחרי שעזבנו את החברה הראשונה עברנו לקליפורניה, וחיינו שם עד שנולדה בִתנו הראשונה, היום בת שבע, כי היה לנו קשה מצפונית לשלול מהורינו את חוויית הסבאות. בזמן שגרנו שם יצא לי לארגן לא מעט קניות משותפות של מתנות לחברים בכל מיני אתרים, ואייל הציע שאעשה מזה עסק – אתר שיאפשר קנייה משותפת של מתנות. כך קרה שהקמתי את העסק השני שלי: 'The Gifts Project', שבסופו של דבר נרכש על ידי eBay".
איך מגיעים מרעיון למצב שבו eBay קונה אתר שהקמת?
"בדיוק למדתי אז קורס בתכנות וחשבתי שאבנה את האתר בעצמי, אבל אחרי שהתחלתי לעבוד הבנתי שאני זקוקה למישהו נוסף. חיפשתי אחד ואיכשהו הגיעו אליי שלושה – הם באו יחד כחבילה... דמיינתי את זה כעסק ביתי קטן וחמוד שיספק לי פרנסה בזמן שאנחנו בקליפורניה, אבל זה פשוט לא התפתח ככה. אחרי שבנינו את האתר הלכנו לתערוכת טכנולוגיה בסן דייגו והחתמנו המון חברות. ככה זה התגלגל וגדל, עד שבסוף eBay קנו אותנו".
ואחר כך?
"יום אחרי שהחברה נרכשה, הלכתי להתנדב ב'סלעית', הוסטל שיקומי לנשים במעגל הזנות. קודם לכן קראתי עליהם כתבה וידעתי שאני רוצה להתנדב שם, אבל לא ידעתי שההוסטל נמצא בדיוק שני רחובות מהמשרד התל־אביבי של ה־Gifts Project. אי אפשר לתאר במילים את המרחק הבלתי אפשרי הזה בין המשרד עם הגברים הצעירים והמצליחים לבין ההוסטל שמגיעות אליו נשים במצב נוראי, ושנמצאים בכזו קִרבה פיזית.
"התחלתי להתנדב שם במגוון של תפקידים, והאחרון שבהם היה רכזת תעסוקה. במסגרת התפקיד הזה שאלתי את הבנות מה הן ר
וצות לעשות, וזה היה רגע משמעותי מאוד עבורי, כי הנחתי שהן מאוד מבולבלות וזקוקות להנחיה, אך גיליתי שהן דווקא מאוד סגורות על עצמן וחדורות מוטיבציה. כולן חיפשו שליטה בחייהן וחלמו להיות עצמאיות. זה היה הרגע שבו החלטתי שיום אחד אני אקים איזשהו ארגון שיאפשר לאנשים מקבוצות מוחלשות בחברה הכשרה מקצועית וגם תעסוקה מיידית בתחום שיבחרו לעצמם.
"באותו זמן הייתי גם סטודנטית לדוקטורט בקרימינולוגיה קלינית, וכחלק מההכשרה עבדתי במשך שנה וחצי בכלא איילון. גם שם שאלתי את הכלואים אותה שאלה לגבי העתיד שלהם, ואני חייבת להגיד שהגברים היו הרבה פחות מאופסים על עצמם מהנשים. כשסיימתי את ההכשרה התחלתי לחשוב מה אני עושה עם עצמי ולחפש רעיון חברתי. יום אחד קראתי במגזין על פלטפורמות שמספקות שירותים לפי דרישה, למשל 'גט טקסי'. זו הייתה כתבה על קליפורניה, שם יש אפליקציות שמאפשרות לך להזמין הביתה כל דבר, ממיץ טבעי ועד שף פרטי – משהו שמחבר בין אנשים שיש להם כסף אבל אין להם זמן לבין אנשים שיש להם זמן וזקוקים לכסף. בשנייה אחת הבנתי שאני הולכת להקים את 'מיסביז', זה ממש עשה לי צמרמורת בכל הגוף. ידעתי שזה זה".
לסגור פינות לנשים עסוקות
איך עברת משלב הידיעה לשלב המעשה?
"קודם כל חיפשתי שותף שיהיה אחראי לצד הטכנולוגי ומצאתי את גיל בוכניק המדהים, שעבד במשך 16 שנה כמנהל פיתוח בחברה ענקית. חמישה חודשים של חיזור גורלי, והנה הוא אצלי... בלעדיו העסק הזה לא היה קם. אחר כך הקמנו קבוצת ניסיון של 100 לקוחות, כדי שינסו את המוצר ויגידו לנו אם זה עובד, וזה פשוט מאוד תפס. כל אחת צירפה חברות נוספות והיום, אחרי שבעה חודשים, יש לנו 15,000 לקוחות במערכת, וכל זה בלי שהשקענו בפרסום. אין לנו אפילו מנהל שיווק בחברה".
מאיפה מגיעות הנשים שמספקות את השירותים?
"אנחנו מגיעים אליהן דרך קבוצות פייסבוק מתחום הקוסמטיקה ועובדים גם עם ארגונים חברתיים: מקלטים שונים, 'סלעית' כמובן, ו'לתת עתיד', גוף של ארגון 'לתת' שמתמחה בהלוואות להקמת עסקים זעירים. אבל האמת היא שמה שעובד לנו יותר מכל זה המלצות מפה לאוזן. אנחנו מבקשים מכל הלקוחות שלנו המלצות, וכיוון שיש לנו כבר המון לקוחות, הן מספקות גם די הרבה המלצות".
איך זה עובד בפועל?
"זו אפליקציה פשוטה שאת יכולה להוריד ולשחק איתה כמה שבא לך, הכל חינמי, ולא צריך אפילו לעשות 'לוג אין'. את בוחרת את השירות שאת רוצה – כרגע יש לנו שירותים מתחום הביוטי כמו ציפורניים, שעווה, איפור, שיער, אבל אנחנו מתכננים להתרחב לתחומים נוספים – מכניסה כתובת ושעה ומקבלת אפשרויות של ספקיות זמינות בזמן ובמקום שפירטת. את רואה את הדירוג שלקוחות קודמות נתנו לספקיות ויכולה לבחור בקלות את זו שמתאימה לך".
והיא פשוט מגיעה אלייך הביתה? זה לא קצת מסובך עבור נותנות השירות?
"המערכת 'מסדרת' להן טיפולים קרובים. ככה שאם מישהי גרה בפתח תקווה, היא אולי תצטרך להגיע לתל אביב כדי לבקר את הלקוחות, אבל באותו יום המערכת תסדר לה כמה פגישות באותו אזור של העיר. חוץ מזה כל ספקית שמעוניינת בכך יכולה לקבל מאיתנו אופניים חשמליים".
פשוט לקבל אותם?
"ברור! המטרה העסקית שלנו היא לסגור פינות לנשים עסוקות, אבל המטרה החברתית שלנו היא לסייע לכמה שיותר נשים להקים עסק עצמאי מצליח. אנחנו נותנים לספקיות שלנו הכשרה מקצועית, מתייעצים איתן על המחירים והאחוזים – אנחנו גובים 20 אחוז – ואפילו שואלים אותן אם יש ציוד שחסר להן".
אז אם אני מניקוריסטית וחסרה לי פצירה?
"דבר ראשון נספק לך את מה שחסר באופן זמני, ובשלב השני יש לנו שותפויות עם בתי ספר ליופי ועם חברות ציוד שונות, כך שתוכלי לקנות כל מה שאת צריכה בהנחה".
מה התוכניות שלכם לעתיד?
"אנחנו מתרחבים בכמה רמות. ראשית, בתחומי הפעילות. כמו שכבר אמרתי, אנחנו מתכוונים להקיף את כל העולם של האישה העסוקה ולהציע לה את כל מה שהיא צריכה כדי לסגור פינות בלחיצת כפתור: מסאז'ים, טיפולים אלטרנטיביים, אימוני כושר, בייביסיטר – הכל. שנית, אנחנו מתרחבים למדינות נוספות. במאי השקנו משרד בלונדון, ועכשיו, כשהוא כבר עומד על הרגליים, אנחנו מתכננים את היעד הבא: ברצלונה".
יש לך חששות מההתרחבות?
"לא ממש, כי אני יודעת שהמוצר שלנו איכותי ועובד. הספקיות מרוצות וגם הלקוחות. בסקר לקוחות שערכנו הצהירו 92 אחוז מהלקוחות שהן מרוצות מאוד מהמוצר ויהיו עצובות אם הוא ייעלם מהשוק. כל זה מאוד מתגמל ומחזק את התחושה שלי שהעסק שלנו יכול להצליח בכל מקום. אם כבר יש לי חששות הם קשורים לשותפים שלנו בחו"ל, חברות ומשקיעים שרובם גברים. זה יוצר קשיים כי אנחנו פלטפורמה של נשים עבור נשים, ולגברים קשה להתחבר לקונספט. אז החלק הקשה הוא למצוא את השותפים הנכונים, שמאמינים בחזון שלנו ומבינים לעומק עד כמה הפן החברתי עוזר לפן העסקי. אני רואה לנגד עיניי אצטדיון מלא של נשים שהקימו עסק והצליחו בו. זו הסיבה שאני קמה בבוקר, וזו בעיניי המהות של 'מיסביז'".
קראו עוד בפרויקט המצליחניות של Gostyle על הישראליות שעושות את זה בענק: מי עובדת עם קרל לגרפלד, כיצד צדים דוגמניות
ואיך זה להלביש את ביונסה
?
