האדריכלות של מירי רגב: עינב בן חמו נגד ההגמוניה האשכנזית

האם השיח העכשווי בהובלת שרת התרבות הצליח לחדור ללימודי האדריכלות? כן, לפי עבודת הגמר של בוגרת המכללה למינהל, שמחפשת שינוי וגם סופרת מרצים מזרחים

דקל גודוביץפורסם: 20.07.16 15:33
עבודת הגמר של עינב בן חמו: מרכזי תרבות זמניים, בתוך מכולות שינדדו בין ערים וישמרו את הנרטיבים של המגזרים המוחלשים בחברה הישראלית
עבודת הגמר של עינב בן חמו: מרכזי תרבות זמניים, בתוך מכולות שינדדו בין ערים וישמרו את הנרטיבים של המגזרים המוחלשים בחברה הישראלית
הקומה השנייה פרטית יותר, ובה אזורי עבודה שהמבקרים יוכלו לכתוב בהם זיכרונות, שירים וסיפורים קצרים ולבנות לעצמם את התרבות הנשכחת - כל אחד עם הסבא והסבתא שלו
הקומה השנייה פרטית יותר, ובה אזורי עבודה שהמבקרים יוכלו לכתוב בהם זיכרונות, שירים וסיפורים קצרים ולבנות לעצמם את התרבות הנשכחת - כל אחד עם הסבא והסבתא שלו

סקירת תערוכות בוגרים בלימודי אדריכלות 2016 / המכללה למינהל

 

אחרי שלוש תערוכות בוגרים שלא מצאתי בהן אף ציוץ של מירי רגב, צעדתי בבניין המסלול האקדמי של המכללה למינהל בראשון לציון. פתאום עלה מאחד החדרים סלסול של מוזיקה מזרחית. החשתי צעדיי, ושמעתי את רועי חסן קורא מתוך סלולרי קטן ומיושן את השיר: "במדינת אשכנז השקד פורח, במדינת אשכנז מחכים לאורח". אואריקה! הגעתי.

גם מירי רגב חיכתה לי שם, לצדה של עינב בן חמו, בת 25, חצי מרוקאית, חצי עיראקית. ומולה אני, אשכנזי טהור.


IMG_1036
עינב בן חמו על רקע עבודתה

בפרויקט הגמר שלה, "קולטורה", מציעה בן חמו להקים מרכזי תרבות זמניים. הם ינדדו בין ערים בארץ וינגישו וישמרו תרבויות, מורשת, קולות ונרטיבים (מזרחים, אתיופים, רוסים) מוחלשים בחברה הישראלית המערערים על ההגמוניה (האשכנזית כמובן).


IMG_1011
השורה למטה עם כל אישי התרבות המזרחים

  


אולם פנימי גובה 600
פנים המבנה שהיא מציעה:  אזור הקרנת סרטי תעודה

בניה משתנה 600 גובה
מרכזים שונים בערים שונות

 

המבנים ייבנו באזורי ציבור בערים, ואחרי כמה חודשים יתפרקו, ינדדו וייבנו מחדש ובאופן אחר בערים אחרות.


מטבחון כפול גובה 600
חיבור בין פנים וחוץ בבית קפה. חלקו בפנים וחלקו פתוח החוצה לישיבת חוץ

מדובר, למעשה, במכולות. כך אפשר להקים ולפרק במהירות, ולבצע סידור בנייה גמיש בכל עיר. השימוש במכולות נעשה, לדברי בן חמו, משום שלא רצתה חומר יוקרתי, נקי ומודרני, אלא משהו מלוכלך שהיה כבר בשימוש, וגם כזה שמאפשר ניידות קלה.


פנים עליון 5 גובה 600
פנים קירות המבנה עם מוטיבים מתרבויות שונות

 


פנים עליון 4 גובה 600
עוד פנים מבנה

פנים קירות המכולות מחופה בטפטים, בתבניות הלקוחות מהתרבויות הרלבנטיות: טפט אדום-לבן במוטיב רוסי, כתב אמהרי, או גיאומטריה מזרחית. המבנים בנויים משתי קומות: הקומה התחתונה היאציבורית וכוללת אולמות הקרנה של סרטי תעודה, חללים להקראת שירה וכדומה; הקומה השנייה פרטית יותר, ובה אזורי עבודה שהמבקרים יוכלו לכתוב בהם זיכרונות, שירים וסיפורים קצרים ולבנות לעצמם את התרבות הנשכחת - כל אחד עם הסבא והסבתא שלו.


פטרנים גובה 600
מוטיבים שונים ששולבו כטפטים על קירות פנים המבנה

 


משולב 1 גובה 600
תוכנית קומת הקרקע והקומה השניה

"המטרה שלי הייתה לתקן עוולות שנעשו בארץ", מספרת בן חמו כשהיא נשאלת מנין בא הרעיון לעבודת הגמר. "בשנה ג' כתבתי סמינריון על הזיכרון של המזרחים בארץ. לא ידעתי כלום על סבא וסבתא שלי, ורק אז, בגיל 24, שמעתי לראשונה על מאורעות הפארוד בעיראק, ושסבתא שלי עברה שואה באלג'יר. אלה נרטיבים שנשכחו בארץ, וזה קורה למזרחים, לאתיופים ולאחרים. זה משהו שלא אמור לקרות. את ההיסטוריה של סבא וסבתא שלי למדתי בשולחן שישי בערב, ולא בבית הספר. זה משהו שהולעג. כשהלכתי עם סבתא לקניון והיא התחילה לדבר במרוקאית, רציתי לקבור את עצמי מבושה".
ועכשיו?
"עכשיו אני רק מחכה שהיא תפתח את הפה".
וזה בזכות פוליטיקאים כמו מירי רגב?
"כן. אני לא אגיד לך שאני ישנה עם תמונה שלה מתחת לכרית, אבל היא עשתה ושינתה המון. יש דברים שהיא צריכה לדעת איך להגיד, אבל נעשה שינוי. מזרחי זה לא רק מוזיקה כפיים ויאללה בלגאן".


חזיתות גובה600
חתכים דרך המבנה

בן חמו הציבה את רגב בשורה אחת עם אנשי תרבות אחרים, כמו המשורר שלום שבזי ששיריו נכנסים עכשיו לתוכנית הלימודים, הרבנית עדינה בר שלום (בתו של הרב עובדיה יוסף) שעודדה יציאה לעבודה של נשים חרדיות, עדי קיסר שהחלה עם "ערספואטיקה", והמשורר חסן שאת שירו ציטטתי בתחילה. לצד כל אלה תלתה בן חמו את השאלה "כמה מרצים מזרחים יש לך?"

והתשובה היא: אחד!


סטריפ גובה 600
את השאלה עצמה לא המציאה בן חמו. היא רק מצטטת

 

"תמיד הרגשתי סטיגמה. תמיד מופתעים שיוצאת לי עבודה טובה, כי באים מתוך נקודת מוצא שאני פחות טובה. גם פה, רוב הסטודנטים אשכנזים, וזה מקום יקר. באים לדבר איתי על 'יאללה חפלה' ו'שימי באוטו אייל גולן'".
וגם נתנו לך ציונים פחות טובים בגלל שאת מזרחית?
"ברור! מלא! הייתי צריכה אחרי כל ציון לשלוח 20 מיילים כדי להזכיר למורה שהעבודות ששלחתי קשורות אליי, ושייעלה לי את הציון. והם אמרו: 'אה, התבלבלתי. הייתי בטוח שזו לא עבודה שלך'. בשנה הראשונה התביישתי לשלוח מיילים, אבל אחר כך הבנתי שזה חוזר על עצמו".
ומה חושבים המרצים על עבודת הגמר שלך?
"המרצה שלי, אדריכלית ורד פלוק, אהבה, וקיבלתי ביקורת שהיא מאוד טובה".
והמרצה המזרחי היחיד - מה הוא חשב?
"דווקא הוא לא חושב שצריך את זה, כי זה ישאיר את המזרחים במקומות כאלה, ולא בהיכלי תרבות".


Image00001
הדמיה של עבודת הגמר ממוקמת בפארק ציבורי בלב העיר ועשויה ממכולות

 

כמו עבודת הגמר העצמאית והאמיצה, כך גם בן חמו: כרגע גרה בנס ציונה עם ההורים, אבל מתכוונת מיד אחרי הלימודים לפתח משרד עצמאי. "כמה שיותר

מהר. לא רוצה להיות שכירה!"

הצגת למירי רגב את עבודת הגמר שלך?
"עדיין לא", היא מסמיקה. "מה אתה חושב שהיא תגיד לי?"

 

יריב שדה, דיקן בית הספר, מסר בתגובה: "אני לא יודע להתייחס לתלונות ספציפיות. אין, לא היה ולא קרוב לזה, קיפוח על רקע עדתי ולא מקצועי. אם מישהו סרח, צר לי ואני אשמח להתנצל. אין מצב שבו המוצא התערבב בציונים באופן שיטתי. לעניין המרצים, אין לי מושג מה המוצא של המרצים. קצת מצחיק בעיניי אפילו להתייחס לזה. ושוב, אשמח להתנצל אם נעשה לה עוול".

 

בית הספר לעיצוב וחדשנות, המסלול האקדמי במכללה למינהל. תערוכת בוגרים תשע"ו, 2016 – מחזור 18

נעילת התערוכה: 22.7

רחוב אלי ויזל 2, ראשון לציון

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אני קודם כל אדם, ואחר כך אדריכל.
אני בוגר בהצטיינות של הפקולטה לאדריכלות ובינוי ערים בטכניון, עבדתי עם אבי (ישראל), והיום יש לי ולאשתי (יעלה) משרד אדריכלות ועיצוב העוסק במגוון תחומים- מעיצוב פנים לדירות מסחר ומשרדים, דרך בנייני מגורים, מבנים לשימור, ועד מלונות ותכניות בניין עיר. כנסו לאתר האינטרנט של משרדינו ונשמח להכיר:
http://www.goodovitch.com/

לכל אחד יש מקצוע, אבל יש שני מקצועות שבהם כולם מקצוענים: אדריכלות ופוליטיקה. ואני מנסה לעצב דעה בבלוקים ובבלוגים. החיבור בין הבלוק והבלוג הוא חלק מהפוליטיקה של האדריכלות. כי אדריכלות היא לא סטיילינג או קורס ערב, אלא מקצוע רציני, והמעשה הפוליטי המשמעותי ביותר במרחב. בעיקר לאדם הקטן שבמרחב. זה שנשכח בין מחלפים ומגדלים, ונדרס תחת גלגלי הצדק והבירוקרטיה.

בין בלוג לבלוק אני כל הזמן בוחן, מחפש, לומד ומלמד, כותב על אדריכלות (ברשת ידיעות אחרונות), יוצר ואוצר אמנות (הביאנלה לאמנות אינטרנטית ישראלית), שחקן ופרפורמר (הופעתי בפסטיבל עכו), ומדריך סיורים (בעיקר במכון ויצמן). איש רנסנס בעולם אינטרנטי. טוב, אולי קצת נסחפתי...

חפשו אותי גם בפייסבוק- "דקל גודוביץ".