כמו דוגמניות רבות לפניה, גם קארה דלווין בחרה להתפשט למען מטרה טובה: קמפיין שמטרתו להביא למודעות הציבורית ציד בלתי חוקי של חיות. תחת הסלוגן I'm Not a Trophy (אני לא פרס), שהוא גם שמו של הארגון לזכויות בעלי החיים, צולמה דלווין בת ה-23 בעירום מלא, כשעל גופה מופיעים ציורים צבעוניים של חיות כמו זברה, אריה, פיל וגורילה, מעשה ידיו של האמן והצלם הצרפתי ארנו אליאס.
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
"הדמיות אלה של קארה דלווין עם הדפסים של מינים בסכנת הכחדה, נועדו לא רק כדי להעביר את המסר שיש להתייחס למינים ניצודים אלה", נמסר בהודעה לעיתונות של הארגון, "אלא גם להעצים נשים צעירות. תצלומים אלה מראים את החופש והשחרור של נשים והיכולת שלהן להשמיע קול ולהשפיע".
בראיון למגזין מארי קלייר הסבירה דלווין כי בחרה להירתם לפרויקט בעקבות הרג האריה הנודע ססיל מזימבבואה (שהיה חיה מוגנת), שעורו הופשט וראשו נערף. כמו כן סיפרה כי היא גאה להיות השגרירה הראשונה אי פעם של הארגון, "שפועל לשמר זנים בסכנת הכחדה, ובאותו זמן מבקש להעצים נשים". באתרים פמיניסטיים כמו Jezebel כבר ביקרו את החיבור, המלאכותי יש לומר, בין המסר להפסקת ציד בלתי חוקי לבין הצורך להתפשט כדי לקדם את האג'נדה הזו. או אג'נדה בכלל.
יתרה מזאת, הבחירה של דלווין עצמה להתערטל למען בעלי החיים היתה עלולה להתקבל בצורה חיובית יותר, אם היתה זו אג'נדה שלמה ועקבית. רק בחודש שעבר הופיעה דלווין על שער מגזין W לבושה במעיל פרווה אדום בצורת לב של בית האופנה סאן לורן פריז, ובעבר לא התנגדה לעטות על עצמה פרווה בתצוגות אופנה. האם ההתנגדות של דלווין מסתכמת בציד חיות בסכנת הכחדה, בעוד לבישת פרווה עוברת מתחת לרדאר שלה? ייתכן מאוד. כדאי לזכור כי בעוד תעשיית הפרוות מגדלת חיות במיוחד לשם הריגתן לטובת פריטי לבוש ואביזרים בחסות החוק, ציד חיות מוגנות הוא בלתי חוקי. ודלווין, ככל הנראה, היא אדם שומר חוק.
