הון-סגנון, גרסת תחילת המאה ה-20: הכירו את הרוזנת גרפול הצרפתייה
תערוכה חדשה בפריז מספקת הצצה למלתחה המרהיבה של אשת האצולה הזוהרת, שגרמה למרסל פרוסט להתחנן לתמונתה והפכה למוזה עבור מעצבי אופנה
האוויר קר, יבש ופריך. זו לא עונת תיירות בוערת, ובכל זאת המוזיאונים בפריז הומים מקהל סקרן, מקומי ברובו, שמגיע סתם כך באמצע השבוע לחקור את המוצגים. התערוכות השונות במוזיאונים חושפות את התרבות המקומית על גווניה השונים. לאופנה יש מקום של כבוד, כי באמצעותה מספרים הצרפתים את הסיפור הרחב יותר.
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
אליזבת' דה קאראמן שימה, הידועה כרוזנת גרפול (Greffulhe), היתה אחת הנשים הנערצות בפריז בחצי הראשון של המאה ה-20. היא היתה מוזה לציירים, מלחינים וסופרים, וביניהם מרסל פרוסט, שכתב אליה על ערש דווי והתחנן שתשלח לו צילום שלה למזכרת. היא עוררה עניין כאשת תרבות שאירחה בסלונה את היוצרים הנחשבים ביותר ואף תמכה בהם ומימנה את עבודתם. היא היתה שנונה ומתוחכמת, אשת שיחה מלומדת שראתה עולם והכירה היטב את תרבות צרפת ואירופה. אך עיקר פרסומה הגיע בזכות הגרדרובה המדהימה שלה, שכללה מלבושים מרהיבים ביופיים שעוצבו על ידי מעצבי האופנה המובילים של תקופתה.
כעת חושפת תערוכה חדשה במוזיאון גליירה בפריז את דמותה לקהל העכשווי, כשאוצרות המלתחה שלה מוצגים במלוא זוהרם. אחד הפריטים הנודעים ביותר הוא שמלה ביזנטית שלבשה לכבוד חתונת בתה היחידה אלין, שנערכה בכנסיית המדלן בפריז. השמלה הכסופה, רקומה בחרוזים ובפאייטים, היתה כבדה ומרשימה, ונראתה כמו שריון ביזנטי. כל עיני האורחים בחתונה, ערב מלחמת העולם הראשונה, היו נעוצות בה.
איך אפשר לפצח את סוד הקסם של הרוזנת? מבט בצילומים המתעדים אותה או ברישומים של "צייר החצר" שלה, מגלה אישה צעירה ונאה, בעלת יופי מעודן אך לא מהפנט, לא יוצא דופן. צווארה הארוך נדמה חינני יותר בזכות התסרוקת התקופתית שאספה את השיער האדמוני מעלה. אפה הישר, היווני, ושפתיה המעודנות רמזו על יופי קלאסי, קל לעיכול. את ייחודיותה של הרוזנת ניתן למצוא בעיניה הכהות, בעלות המבט הנוקב והחודרני, חסר הבושה. עיניה חשפו את אופייה יוצא הדופן. היא היתה אישה החלטית ומקורית, חזקה אך נדיבה. היופי שלה נבע מהכוח הנשי שלה, ההערצה אליה נבעה לא רק מנוכחותה הפיזית רבת החן אלא גם מהיכולת שלה לכשף את הסובבים במבט בוחן ובמילים חדות.
מעניינים במיוחד היו היחסים שניהלה הרוזנת עם מעצבי האופנה והחייטים שתפרו את בגדיה. בן דודה רובר דה מונטסקייה היה רק אחד ממעריציה הרבים, שראו בה מובילת דעת קהל. היא, האישה האופנתית – הוא כתב ביומנו – רק מתעניינת באופנה כדי שלא תצטרך להתמסר לה, אלא כדי שתוכל להפוך לאופנה בעצמה.
כשמעצבי האופנה הגיעו לאחוזתה כדי להציג בפניה את הדגמים החדשים שעיצבו, היא הניחה להם להראות לה מופע מהמם של דוגמניות ומלבושים. בסופו, נהגה לומר להם כי הם יכולים לעצב עבורה כל מה שירצו, רק לא את הדגמים האלה! האתגר שהציבה בפני המעצבים היה אדיר, אך זו היתה דרכה לפרוץ את מחסום הטרנד ולגרום להם להמציא בגדים חדשים, ייחודיים לה, שמשקפים את העדפותיה ואת האישיות יוצאת הדופן שלה. היא הפכה לאופנתית על ידי התנגדות לאופנה.
התערוכה שמוצגת במוזיאון האופנה גליירה בפריז (נעילה: 20 במרץ) חושפת את המלתחה של הרוזנת לצד צילומים, אביזרים, ציורים ומכתבים שכתבה. יופיים של הפריטים ניכר גם היום, כמעט 60 שנה אחרי מותה.
